היישובים הקהילתיים בעוטף בפנייה למנהלת השיקום: אל תשכחו אותנו

סמוך מאוד לאירועי 7 באוקטובר, כשריח העשן והדם עוד עמד באוויר ומימדי האסון עוד לא הובנו כהלכה, דבר אחד כבר היה ברור לכל: החזרה לשגרה ביישובי העוטף, אם וכאשר תתרחש, תדרוש עבודת שיקום רצינית.

ב-19 באוקטובר אישר הקבינט החברתי-כלכלי את הקמתה של מנהלת "תקומה", לשיקום ולפיתוח יישובי העוטף. 46 יישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, נמצאים תחת אחריות המנהלת, נוסף לעיר שדרות. רבים מהיישובים, הנמצאים בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה, הם מושבים או קיבוצים. אך ישנם גם יישובים קהילתיים בודדים, שמעמדם המוניציפלי שונה וצרכיהם שונים בהתאם. כעת, בשיחה עם "שקוף" מבקשים נציגי היישובים הקהילתיים של העוטף: אל תשכחו אותנו.

"אין לנו תנועה קיבוצית או את תנועת המושבים שתדאג לנו", מסבירה מוריה סילברמן, נציגת הוועד המקומי ביישוב שלומית. שלומית הוא יישוב קהילתי דתי במועצה אזורית אשכול, וחברים בו כ-450 אנשים. ב-7 באוקטובר שלושה מבני היישוב נפלו במתקפת הפתע, בשעה שיצאו להגן על המושב הסמוך, פרי גן. ארבעה נוספים נפצעו בקרבות. 

מהשיחה עם סילברמן מצטייר יישוב קהילתי מלוכד, שחבריו מעוניינים בשיקומו המהיר. "היישובים הקהילתיים לא מאוגדים ולכן התמיכה שאנחנו צריכים לקבל שונה", היא מסבירה. "לפני המלחמה הבהרנו את זה גם למועצת אשכול והיינו בתהליכים מולם, אבל אז הגיעה המלחמה. כעת אנחנו במגעים מול המנהלת ורמ"י (רשות מקרקעי ישראל)". 

אף שמנהלת "תקומה" נמצאת במגע עם היישוב, סילברמן מבקשת לשוב ולהדגיש את צרכיו השונים של היישוב הקהילתי. "המנהלת מנסה לתת לנו יד בזה פשוט צריך להבין שההתייחסות אלינו היא אחרת. לנו אין ענפים חקלאיים שצריך לשקם ואנחנו בעיקר מתמקדים בקהילה. אסור לשכוח אותנו". 

ועם זאת, חלק מהאתגרים שעמם תיאלץ כעת להתמודד המנהלת הם שורשיים, והחלו הרבה קודם למלחמה. דוגמה להבדלים בין היישוב הקהילתי לקיבוצים ולמושבים, ולחסמים השונים שעמם הוא מתמודד, עלתה בדיון הוועדה לפניות הציבור בכנסת שהתקיים ביום שני האחרון (25.12). 

בדיון סיפרה סילברמן שרשות מקרקעי ישראל מתכננת לשנות ייעוד של שטחים חקלאיים לשטחים סולאריים שיספקו הכנסה לקיבוצים או למושבים. היא הבהירה שהבעיה איתה מתמודד היישוב שלה היא שמבחינה חוקית, יישוב קהילתי לא יכול להיות בעלים של שטחים ולכן לא יהנה מההטבה הכלכלית. "זאת הכנסה שתיגרע מאיתנו בהשוואה לקיבוצים או מושבים אחרים במנהלת 'תקומה'", אמרה. לפיכך, סילברמן ביקשה שהמנהלת ורשות מקרקעי ישראל יחריגו את היישובים הקהילתיים ויספקו להם מענה כלכלי שיאפשר צמיחה.

נדב אלפסי, סגן יו"ר היישוב הקהילתי אבשלום מחזק את דבריה. "במועצה אזורית אשכול יש 29 קיבוצים ומושבים שמתנהלים כגופים כלכליים. ברשותם שטחים חקלאיים, חוות סולריות ומרכזים מסחריים למול שלושה יישובים קהילתיים שמצבם הכלכלי שונה", הוא אומר. "ההטבות שמנהלת תקומה ורמ"י מציעות למושבים ולקיבוצים כעת לא מותאמות ליישובים הקהילתיים וצריך למצוא דרך לסגור את הפער הזה".

תגובת מנהלת תקומה: "מנהלת תקומה מטפלת בכלל יישובי העוטף שמוגדרים תחת אחריותה, ביניהם היישובים הקהילתיים שלומית ואבשלום. המנהלת מכירה את פנייתם והנושא ייבחן עם המועצות והגורמים האמונים לכך במסגרת הטיפול הכולל לשיקום החבל".

תגובת רשות מקרקעי ישראל: "יישוב חקלאי הוא יישוב אשר יש לו קרקע כאמצעי יצור לפרנסה מחקלאות. החלטות שונות של  מועצת מקרקעי ישראל מאפשרות ליישוב החקלאי להשתמש בתנאים מסויימים בחלק מהקרקע שלו, שניתנה לפרנסה מחקלאות, לטובת פרנסה משימוש אחר, בין היתר בשל המשבר בחקלאות. ביישוב קהילתי כמו בעיר יש לאנשים רק בית מגורים, אין שטח לפרנסה. גם ישובים חקלאיים אינם מקבלים קרקע שאינה ברשותם, למטרה זו, וגם לא תושבי העיר".

תפירת חליפה לכל יישוב

ראש מנהלת תקומה, משה אדרי, הצהיר בעבר כי אחד מהדגשים של המנהלת הוא "תפירת חליפה" לכל אחת מהקהילות. מאז הוקמה, דיווחה המנהלת על מאות מפגשים אישיים שקיימה עם כל קהילה וקהילה, בנוסף ל-25 שולחנות עגולים בהם נפגשו נציגי היישובים, הקיבוצים והמועצות עם נציגי משרדי הממשלה ורשויות המדינה.

המנהלת, שממוקמת באזור סורק, מעסיקה כ-45 בעלי מקצוע בתפקידים שונים בכפוף להליכים שנקבעו בנציבות שירות המדינה. נוסף להם, יש למנהלת גם רכזים – תפקיד שמאוייש על ידי הרשויות ובהסכמת המנהלת – המטפלים בבעיות העולות מהשטח ומחברים בין התושבים למנהלת. 

בדיון הוועדה לפניות הציבור, הציפו נציגים מקיבוץ מגן את הקשיים באינטרקציה בין התושבים לרכזים ולמנהלת. "תקומה עושים מאמצים גדולים", אמרה קרין צורף, נציגה מקיבוץ מגן. "בחווית המשתמש שלנו יש שיפור באינטרקציה אבל הדברים עדיין לא עובדים בהרמוניה ביחד." נציג נוסף של הקיבוץ, הוסיף: "בתחושה שלנו אנחנו עדיין רודפים אחרי המנהלת".

"יש לנו 30 רכזים ואנחנו נמצאים בתהליכי איוש של רכזים נוספים שישמשו אוזן קשבת לתושבים", השיבה דגנית סנקר לנגה, ראש מערך אדם וקהילה במנהלת. "יהיו בערך 55 רכזי תקומה, תהיה כתובת לכל יישוב. אנחנו עדיין בהנעה".

בימים אלו מקדמת המנהלת תוכנית חומש לשיקום והתחדשות בנגב המערבי עד לשנת 2028, שעבורה הציגה דרישה ל-18 מיליארד שקל. עד כה, העבירה המדינה למנהלת תקומה מיליארד שקלים – 470 מיליון מתוכם הוקצו לשנת 2023 והיתר ל-2024. סך המענקים והמקדמות שהועברו מהמנהלת לרשויות והיישובים עמדו בסוף חודש נובמבר על 218 מיליון שקלים.