ועדת החקירה שתקום תצטרך לעסוק גם בתפקודו של מבקר המדינה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיש הבוקר (19.12) דוח מיוחד לכנסת על פעולותיה של נציבות תלונות הציבור במשרדו בששת השבועות הראשונים של המלחמה. הדוח מעיד כי הנציבות בראשותו עשתה עבודת קודש, הקימה במהירות "קו חם", טיפלה ונתנה מענה למאות פניות של אזרחים במצוקה ואף הצליחה לעזור לחלקם להיחלץ בשלום מסבך הבירוקרטיה הישראלית.

אנגלמן גם גוער בממשלה וקובע כי "ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף, בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל. לא הייתה לכך הצדקה. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".

אך לפני טקס חלוקת הצל"ש לאנגלמן, יש לזכור שבתור אחד משומרי הסף החשובים במדינה, יש לו אחריות אישית עצומה להידרדרותה מאז נכנס לתפקידו באפריל 2019, וביתר שאת מאז תחילת קמפיין ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ'. קמפיין שהוביל את ישראל מהידרדרות להתפרקות.

אנגלמן עורר תדהמה כאשר מיד לאחר כניסתו לתפקיד הסביר שתפקידו לתת "ביקורת בונה, בדרך מכבדת ומכובדת". בפועל לא היה מדובר בביקורת בונה, אלא בביקורת כה אוורירית עד שכלל אינה מורגשת.

סביר להניח שאנגלמן שמע טרם ה-7.10 את הטענות של אלפי אקדמאים, כלכלנים, משפטנים, חברות דירוג אשראי, ראשי בנקים וחברות גדולות במשק, שופטים ובכירים לשעבר בשירות הציבורי, בפוליטיקה ובמערכת הביטחון וכן של מיליוני משתתפים בהפגנות, כי ממשלת נתניהו מפרקת את מוסדות ורשויות המדינה ומשחיתה אותן.

אם הוא לא האמין להם, הוא היה יכול לבצע בדיקות בכוחות עצמו בשלל תחומי החיים ולהגיש את ממצאיו לכנסת ולציבור.

במקום זאת, אנגלמן בחר לעמוד מנגד. כעת הוא גוער בממשלה שאת מחדליה החביא וכיסה, ומתגאה בטיפול נקודתי בשבריר מהבעיות שביכולתו ובסמכותו היה למנוע או לפחות לצמצם בזמן שנוצרו – ולא לאחר שהנזק כבר הפך גלוי ומכאיב.

ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את נסיבות אסון 7.10, גם תפקודו של אנגלמן עצמו יהיה חייב להיבדק.

שיאכלו לוקשים

אין זה פלא שאחת מן ההמלצות המרכזיות של אנגלמן בדוח, מול המחדל הממשלתי עצום, היא למנות "דובר אזרחי" שימסור מידע על בסיס יומי לגבי פעולות הממשלה בהיבטים האזרחיים, ובפרט בעניין הסיוע בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות והרווחה. כאילו שה"דובר" הזה יוכל לפתור באמצעות מילותיו בעיות תפקודיות-כרוניות שקיימות בכל התחומים הללו, בעיות שאחרי ה-7.10 מורגשות ביתר שאת.

הדבר מזכיר את טענות השווא של ממשלת נתניהו, לפיהן הבעיה בהפיכה המשטרית הייתה בהסברתה הלקויה לציבור, ולא בתוכן עצמו של הצעות החוק שקודמו ודחפו את המדינה לעבר משטר דיקטטורי.

אמנם אנגלמן לא הציע אדם ספציפי לתפקיד ה"דובר האזרחי", אך יש מומחית להסברה שבדיוק התפנתה. במהלך כהונתה הקצרה כשרת ההסברה, גלית דיסטל-אטבריאן הוכיחה את עצמה כמי שמסוגלת לרבע את המעגל של המציאות. אם אין לאזרחי ישראל ממשלה שדואגת להם ומבקר מדינה מתפקד, לפחות שיהיה מי שיאכיל אותם בלוקשים.