דובר מבקר המדינה לשעבר: אנגלמן לא מבצע ביקורת בזמן אמת מסיבות פוליטיות

"הביקורת על סוגיות הליבה הביטחוניות תיפתח כאשר המציאות תאפשר זאת" – כך ציין מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בהודעה לעיתונות שליוותה את הדוח שפרסם היום (שלישי) על פעילות נציבות תלונות הציבור במשרד המבקר בחודש הראשון של מלחמת עזה. ההערה הזאת, שנדמית שולית, מגלמת בתוכה את המדיניות השנויה במחלוקת של אנגלמן, ואף מציבה סימני שאלה על עיתוי פרסום הדוח הנוכחי, הרווי בהאדרה עצמית לנציבות ולמבקר עצמו. 

"נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה פתחה קו חם באופן מיידי והגיעה לאתרי המפונים לשם מתן מענה לאלו שנפלו 'בין הכיסאות' של  משרדי הממשלה והרשויות השונות", מחמיא המבקר לעצמו, "על השרים והמשרדים להפיק לקחים מתלונות הציבור ולפעול לטיוב השירות לאזרחי המדינה בפרט בעת חירום זו". אולם מה עם עת החירום עצמה? מה עושה המבקר בנידון מלבד לקבל תלונות מהציבור?

אנגלמן ציין בהודעתו כי בכוונת משרד המבקר לטפל ב"סוגיות הביטחוניות" וב"התנהלות הדרג המדיני והצבאי" סביב מחדל ה-7.10 והמחדלים שבאו בעקבותיו, אולם הדבר רק מדגיש את העובדה כי הוא נמנע מלטפל, בזמן אמת, בסוגיות המרכזיות ביותר כיום בציבוריות הישראלית. לדברי דובר משרד מבקר המדינה לשעבר, שלמה רז, בראיון עם "שקוף", ישנה משמעות קריטית לבירור האירועים בעודם מתרחשים, ולא לאחריהם, וייתכן שהתמהמהות במקרה כזה עלולה להיות הרסנית לבירור האמת. 

חוק מבקר המדינה נחקק בשנת 1958 ועבר שינויים רבים עם השנים. מבקר המדינה רשאי לבקר כל גוף ציבורי או גופים שאינם ציבוריים אך מקבלים תקציב משמעותי מהמדינה וגם גופים שפועלים מתוקף החוק ואינם מקבלים תקציב ישיר מהמדינה, כמו למשל ארגוני עובדים. למבקר יש כלים חוקיים לבדוק כל נושא, לדרוש את כל המסמכים העוסקים בו ולהצביע על מוקד הבעיה.

במהלך השנים נתפס מוסד מבקר המדינה כאחד משומרי הסף החשובים, ודוחות המבקר חשפו כשלים ושחיתויות בתפקוד מוסדות המדינה. כחלק מהמתקפה על שומרי הסף שם ראש הממשלה נתניהו על הכוונת גם מוסד חשוב זה. במהלך 2017-2018 ניסה בצלאל סמוטריץ' לחוקק חוק שיסרס באופן מהותי את עבודת המבקר, אולם נכשל.

במקום לשנות את החוק, שינו את המבקר. ב-2019 בחר נתניהו לראשונה מועמד למשרת המבקר שאינו שופט בדימוס: מתניהו אנגלמן. אנגלמן לא הכזיב את ממניו: זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הצהיר כי בכוונתו לקדם צעדים שיקטינו את הפיקוח על הממשלה, גנז דוחות שליליים הקשורים לנתניהו והפך את דוחות הביקורת לחסרי שיניים. 

"מבקר המדינה במשך שנים רבות עושה ביקורת בזמן אמת, ואנגלמן, מסיבות פוליטיות, לא", אומר רז. "במלחמת לבנון השנייה צוותים של המבקר הגיעו תוך כדי הקרבות, לעורף. הייתי בנהריה בתור כתב של חדשות 2 וראיתי את הצוותים בעיניים. כך שהוא פשוט משקר, אין מילה אחרת".

רז מציין דוגמה בולטת נוספת: "השריפה בכרמל – תוך כדי האש, צוותים של המבקר דאז מיכה לינדנשטראוס יצאו לשטח והחלו בביקורת תוך כדי האש עצמה". 

לדברי רז, גם המבקר שאחריו, יוסף שפירא, נהג באותה צורה. "יש מקרה מובהק מאוד ובולט – המכרז להפרטת תע"ש", הוא מתאר. "שפירא נכנס לתמונה תוך כדי אירוע, העיר הערות וכתוצאה מהתערבותו כל המכרז שונה. ולמדינה נחסכו לבסוף הפסדים גדולים". 

"יש אינספור דוגמאות נוספות לכך", מוסיף רז. "בקיצור, הוא פשוט מבלף".

לא רלוונטי

אם המדיניות שעליה מצהיר אנגלמן פעם אחר פעם היא לבצע את הביקורת רק לאחר מעשה, מתחדדת השאלה מדוע בחר לפרסם בעת הזאת דוח ביקורת על פעילות הנציבות במשרדו? האם הגוף הזה אכן מרכזי וחשוב לציבור כפי שמנסה לצייר הדוח באופן בוטה? 

נציבות תלונות הציבור היא יחידה נפרדת בתוך המשרד שתפקידה לברר תלונות על גופים שלפי החוק נתונים לביקורתו של מבקר המדינה. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציבות נגד משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים מוניציפליים אחרים כגון איגודי ערים ותאגידי מים וביוב, מפעלים או מוסדות של המדינה, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים.

עם זאת, כפי שאומר רז, "בימים כאלה בעייתיים הנציבות לא הפכה לכתובת העיקרית לכל אדם, לכל מילואימניק, לכל עצמאי ולכל אדם שנפגע מהמצב שנקלענו אליו. זה מראה את מידת חוסר הרלוונטיות של הגוף הזה למרות הדוח המפואר". 

בדוח מפורט כי הנציבות קיבלה 1,329 תלונות שנוגעות למלחמת עזה, ועוד מספר לא ידוע של פניות שאינן קשורות למצב החירום. הנתונים הללו אינם מאפשרים השוואה למספרים בשנים קודמות, משום שהדוח הנוכחי כלל בתוכו פניות שלא הפכו לתלונות רשמיות, כפי שנעשה בדוחות קודמים. כך או כך, טוען רז, "רבים בציבור לא יודעים על קיומם, גם בימים אלה", אומר רז. "כלומר זה גוף לא רלוונטי למרות שהוא מעסיק 100 איש". 

במשרד מבקר המדינה בחרו לא להגיב לדברים.