לפני שאתם משתפים בכל הכוח: אלה הסימנים ל"פייק"

המסמך שהועבר אלי בוואטסאפ שוב ושוב נראה, בקריאה ראשונה, מרתיח במיוחד: ב-2012, נכתב בו, ממשלת קטאר מימנה בעצמה קמפיין של הליכוד בראשות בנימין נתניהו בעלות של מיליוני דולרים. קטאר, לא פחות. המסמך נראה רשמי, אמין וכלל חתימה בערבית.

קריאה זהירה יותר העלתה סימנים מחשידים: העדכון שהועבר כלל את המילה המפוצצת "חשיפה", יחד עם משפט משכנע: "יש 5 מסמכים אותנטיים בערבית שנבדקו על ידי איש אמ"ן ותיק שביקש להישאר בעילום שם". עוד הובטח כי מדובר ב"עובדות", בניגוד ל"שקרים וחצאי אמיתות" שיש בתקשורת; ההודעה כללה גם התהדרות במומחה "בעל שם".

ידיעת הכזב הזאת הייתה מזן מתוחכם. היא נשזרה בחצאי אמיתות, וכללה מסמכים אחרים שכן היו אמיתיים ופורסמו בבמות מכובדות. אפילו ציפי לבני הוזכרה כמי שאישרה כי הליכוד קיבלה תמיכה מקטאר למימון מסע הבחירות שלה. אלא שהמומחה המפורסם היה אדם בלתי מוכר, ביררתי עם לבני שטענה כי מדובר בפייק גמור, וב"צינור" בדקו את המסמכים בעזרת מומחיות פורנזיות שקבעו כי הם אכן מזוייפים. 

תבניות השקר

אנחנו חיים בעידן שבו לשקר אולי אין רגליים, אבל בהחלט יש לו וואטסאפ. מלחמות הן קרקע פורה במיוחד להפצת מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה, אבל קשה לצפות מהאזרח הפשוט שיעסיק מומחית פורנזית או ירים טלפון לבכירים במשק בכל פעם שהוא מקבל הודעה חשודה בטלפון.

אז איך אפשר לדעת אם עדכון שראינו ברשתות הוא אמין? מסתבר שלא אחת ידיעות כזב ייכתבו בתבניות דומות. בניסיון לאתר אותן, פנינו לאנשי בינה מלאכותית ומתכנתים כדי שיעברו על לא מעט פייקים, ויאתרו נוסחים שחוזרים על עצמם. 

בעזרת טל שגיב מחברת Medial EarlySign, ומרכז TAD לבינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב, ניסחנו את נוריות האזהרה שכדאי לשים לב אליהן:

🔵 הודעות עם פנייה ישירה לקורא או קריאה לפעולה ("אל תפתחו לשליחים", "שימו לב", "היו ערניים").

🔵 הודעות עם התייחסות לקבוצת אנשים כללית, לא מוגדרת ("חבורה של חשודים", "גורמים", "ארגונים פלסטינים", "חלק מחברי הכנסת יודעים", "קבוצת ערבים", "חבר'ה מ-8200", "קבוצה שעוברת מדלת לדלת").

🔵 הודעות עם ניסוחים מתנבאים ושימוש בזמן עתיד ("המעטפות יונחו בתיבות דואר", "זה יבוא מבפנים, וזה יקרה בתל אביב").

🔵 הודעות עם שימוש נרחב במילים או צירופים דרמטיים ונחרצים ("דחוף", "בוודאות", "הודעה חשובה", "זה יכול להציל את חייכם").

🔵 הודעות שמופצות על ידי משתמש לא מוכר, נטול תמונת פרופיל (למשל "שרון שרון", שלה צילום של אריה בתמונת הפרופיל, שהפיצה פייק על אלפי ערבים חמושים מוכנים ליום פקודה).

🔵 הודעות שבניגוד לאינטואיציה, מתחילות בהסתייגות טרם הקביעה הנחרצת ("לא רוצה להוסיף שמן למדורה", "בלי להגזים ובלי דרמות מיותרות").

🔵 הודעות שנשענות על אתרי חדשות עלומים בישראל או בעולם ("ביטום ניוז", "בלאסטי", "הקול היהודי"), והפניות לסרטוני יוטיוב אזוטריים מפרופילים לא מוכרים.

🔵 הודעות שמספרות משהו "לא ידוע" על דמות ציבורית (ביל גייטס, הקלינטונים, מירי רגב).

🔵 הודעות שמנוסחות בעברית עילגת וכאלה שמחסירות פרטים קריטיים (למשל, נכתב על גורם שאמר משהו בתקשורת מבלי שיצויין באיזה כלי תקשורת מדובר וללא קישור לידיעה).

בדיקה לפני הפצה

"המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות", אמר פון קלאוזביץ. בשעה שישראל נאבקת בחזית, מוטל עלינו לפוגג מעט מערפל הקרב בעורף. הפצת מידע כוזב ממקור מעורפל – בעיקר כזה שמופץ בקבוצות וואטסאפ, שם אין תגובות שיכולות להזים את ההודעה – יכולה לסכן חיים. 

רוצים לוודא שידיעה שקפצה לכם מול המסך היא נכונה?

🔵 חפשו את הטקסט שקיבלתם בגוגל. אם אף מקור מכובד ומהימן לא הזכיר את הדברים, סביר שמדובר בשקר.

🔵 בדקו באתר "לא רלוונטי" המומחה באימות שמועות וחשיפת תרמיות. 

🔵 מייסד אתר "לא רלוונטי", חנן כהן, מציע לשים לב לתגובות הרגשיות שלכם: "אם נתקלת בהודעה שממש גורמת לך לרצות לשתף אותה ואתה מרגיש שזה חזק ממך – זה בדיוק הזמן לעצור, ולבדוק רגע בגוגל!" 

השיתוף נועד לסייע ליקרים לנו – אך עלול לפגוע בהם. לכן, היזהרו לפני השיתוף. את הטקסט הזה, לעומת זאת, חשוב לשתף.