ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מאז אירועי ה-7 באוקטובר, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (הציונות הדתית) מקדם במרץ חלוקה של עשרות אלפי כלי נשק. בשבוע שעבר הוא העלה בחשבון הטוויטר הפרטי שלו פוסט שבו איחל הצלחה "למאות כיתות הכוננות שנפתחו ע"י משטרת ישראל מפרוץ המלחמה עד עכשיו ברחבי הארץ. עוד רבים יפתחו בשבועות הקרובים", הבהיר והוסיף: "לכו, תתחמשו. נשק מציל חיים!"
בחודשים שבהם כיהן כשר, חזר בן גביר פעם אחר פעם על הצורך לחלק נשק לאזרחים, אבל הוא לא עשה דבר על מנת לחלק נשק לכיתות כוננות. ובעוד הוא ניסה לבנות את המשמר הלאומי, היישובים סמוכי הגדר נותרו ללא הגנה.
"חצי שנה זו תקופה שאפשר לבוא, להציג דברים, להראות תוכניות ובעיקר לדבר על החזון. החזון הגדול, השאיפות הגדולות", כך פתח בן גביר את דבריו בישיבת הוועדה לביטחון לאומי ב-26 ביוני.
בן גביר הציג בפני הוועדה, בראשותו של ח"כ צביקה פוגל (הציונות הדתית), את תוכנית העבודה של משרדו ותוספת התקציב הנדרשת למימוש "השאיפות הגדולות". בראש היעדים הוא ציין את החזרת הביטחון האישי לתושבי ישראל והקמת המשמר הלאומי, שני אלו לדבריו כפועל יוצא של המהומות בערים המעורבות בזמן אירועי שומר חומות, המבצע הצבאי ברצועת עזה ב-2021.
יש "דרישה ציבורית גוברת מאוד לביטחון אישי", אמר והציג סקר של המשטרה בנוגע לתחושות הביטחון האישי של אזרחי ישראל היהודים והערבים ב-2022: "אם תרצו, זו הסיבה שבשבילה נבחרתי, כן? להחזיר את תחושת הביטחון האישי לרחובות". החזון שלו על הקמת המשמר הלאומי כרכיב מרכזי להחזרת הביטחון האישי לא כלל את חיזוק כיתות הכוננות ביישובים הסמוכים לרצועת עזה ואלו הקרובים לגבול הצפוני, שיובשו עד לכדי פירוקן.
החזון של בן גביר על הקמת המשמר הלאומי, כפי שהוצג במצגת בדיון, כלל "תוספת תקינה, חיזוק פלוגות מילואים, תגבור מתנדבים והשקעה באמצעים וטכנולוגיה". רק דבר אחד לא נכתב שם – המועד שבו החזון הזה ייצא לפועל.
על אף שחיזוק תחושת הביטחון האישי, לדברי בן גביר, היה בראש סדר העדיפויות, הוא לא הציג פתרון ביניים לבעיה, עד לרגע שבו הגוף הגדול הזה אמור היה לקום. השר התעקש לייסד את המשמר הלאומי למרות אזהרות שמדובר ב"גוף שיחליש את המשטרה, עם משאבים כפולים ומורכבות מבצעית מיותרת ובעייתית", כך בין היתר לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי מאפריל השנה.
נושא הסמכות והאחריות לגבי כיתות הכוננות בעוטף עזה ובישראל כולה לא הוסדר עד הטבח ב-7 באוקטובר ונותר סוגיה הסובלת מחוסר בהירות ואנדרלמוסיה בין צה"ל מצד אחד, והמשטרה ומג"ב מנגד.
סמכויות העיסוק של הוועדה לביטחון לאומי, שהחלה לפעול ב-11 באוגוסט 2021, הן "ביטחון הפנים במדינה, שמירת הסדר הציבורי, ביטחון הציבור והקהילה, ביטחון אישי, מלחמה בפשיעה ובפשיעה המאורגנת ובנזקיה, מוכנות לאירועי חירום אזרחיים, משטרה, בתי סוהר ואסירים, כבאות והצלה, כלי ירייה".
ב-11 בינואר 2022 קיים יו"ר ועדת החוץ והביטחון בזמנו, ח"כ רם בן ברק, "ישיבת מעקב בנושא כיתות כוננות". במהלך הישיבה עלתה סוגיית חלוקת האחריות על כיתות הכוננות בין המשטרה ומג"ב ובין צה"ל. "בדרך כלל האחריות מוטלת על מג"ב בעניין", טענה טליה לנקרי, ראש אגף לוט"ר (לוחמה בטרור), בט"פ (ביטחון פנים) ועורף במועצה לביטחון לאומי. "כל הנתונים האלה ייאספו לכדי חבילה אחת והיא תוצג לוועדה על פי לוחות הזמנים שייקבעו. אני ממליצה לא לפני יוני 2022". אולם ביוני פוזרה הכנסת ועבודת הוועדה בראשות בן ברק נקטעה ולא הגיעה למיצוי סיכום החלוקה.
מסיבה זו גם המשרד לביטחון לאומי וגם צה"ל ומשרד הביטחון, כמו גם הוועדה לביטחון לאומי וועדת חוץ וביטחון, הם הגופים שהיה באחריותם לדון ולקדם פתרונות למצוקות כיתות הכוננות בעוטף עזה.
ובחזרה לאותו דיון בהשתתפות השר בן גביר: איש מחברי הוועדה לא שאל אותו אז על כיתות הכוננות, איש לא תהה איך אפשר לחזק את תחושת הביטחון האישי כשעשרות מיליונים עתידים לעבור לגוף חדש.
בהמשך דבריו התייחס בן גביר לנושא מניעת טרור. ארבעה סעיפים בסך הכל היו בנושא הזה: צוות הסתות לטרור, נהלי הגנה עצמית ("אזרח שיירה במחבל לא ייחקר באזהרה ונשקו לא יילקח", צווי סגירה (למניעת פעילות של הרשות הפלסטינית בשטחי מדינה ישראל) ונוהל החזרת גופות.
"יש לנו צוות הסתה לטרור", אמר בן גביר בגאווה. "זה משהו שלא היה והוקם לפי הדרישה שלי. פעם בשבועיים אנחנו מתכנסים כדי לבחון את ההסתות האלה… זה לא צוות שמתעסק באירועי פשע, בדיוק, זה לא אירועי חופש ביטוי ולא אירועי דיבור ולא אירועי הפגנות. זה טרור פר אקסלנס. זה אנשים שנמצאים בטוויטר ובפייסבוק ובאינסטגרם ובטלגרם ואולי הכי חמור, בטיקטוק".
בן גביר שיבח את נציגות הרשת החברתית בישראל, סיפר על שיתוף הפעולה בינם לבין המשטרה והוסיף כי במשך ארבעה חודשים "נפתחו מעל 110 תיקים, הוגשו כתבי אישום, היו עשרות חקירות. הוסרו 330 תכנים… כל סרטון כזה, כל אירוע כזה יכול לייצר פוטנציאל של פיגוע, פיגוע רצח. ותחשבו כשאומרים לנו כאן 330 תכנים שהוסרו, 330 פיגועים שנמנעו. זה מספרים מדהימים".
במצגת הוזכרה מדיניות החזרת גופות מחבלים שאותה מקדם משרדו של בן גביר, שלפיה אין להחזירן, גם כאשר מדובר באזרחי ישראל. "לצערי, לא הכול בידיים שלי", אמר בן גביר. "יש דברים שהם בידיים של שר הביטחון. אבל בהחלט בהחלט מה שבידיים שלנו, המדיניות, היא לחשוב מיליון פעמים לפני שמחזירים גופה כזאת".
מאז אירועי 7 באוקטובר בן גביר לא נשמע מתייחס לסוגייה הזו. את עיקר מרצו הוא משקיע בסרטונים שבהם הוא מתבטא נגד סיוע הומניטרי לאזרחי עזה עד לשחרור כל החטופים והחטופות שנמצאים בידי חמאס.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
בן גביר יכול לחלק ים קלצ'ים לכיתות הכוננות , יש מלא בשטח .