ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
האם ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר באופן מפורש כי יש לתמוך בחמאס וכי לחיזוקו ישנה חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל? בערך ויקיפדיה על "מלחמת חרבות ברזל" נמחק בימים האחרונים מספר פעמים הציטוט מפי נתניהו בדבר הצורך לחזק את ארגון הטרור ולהעביר לו כספים, על מנת לשמור על הפירוד בהנהגה הפלסטינית ולמנוע כל אפשרות להסדר עם הפלסטינים.
תחילה נטען כי הציטוט, שהסתמך על מאמר מאת אלכס סלסקי באתר "מידה", חסר מקור עיתונאי, כנראה משום שסלסקי הפנה בטעות לכתבה מ"ישראל היום" במקום למקור האמיתי: ידיעה מאת כתבת ה"ג'רוזלם פוסט" להב הרקוב ממרץ 2019, תחת הכותרת "נתניהו: כסף לחמאס הוא חלק מאסטרטגיה להשאיר את הפלסטינים מחולקים".
בהמשך שוחזר הציטוט המדובר ונכלל בערך הוויקיפדי על המלחמה, וזאת לאחר שעורכים באנציקלופדיה החופשית טענו כי הציטוט מרכזי לערך ובעקבות תמיכת רוב העורכים בדף השיחה של הערך בהחזרתו.
לפי הדיווח של הרקוב מ-2019, בישיבת סיעת הליכוד ב-11 במרץ, אמר נתניהו כי "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך" בהעברת כספים לעזה כיוון שההפרדה בין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לחמאס בעזה מסייעת למנוע הקמת מדינה פלסטינית. הרקוב ציינה בדיווחה כי גם הציטוטים הישירים שהכניסה אל בין מירכאות הן פרפרזה על דברי ראש הממשלה, ששמעה מפי המקור שלה בכנסת.
בשיחה עם "העין השביעית" מספרת הרקוב כי בזמן אמת לא נתקלה בהכחשות מצד נתניהו או אחד ממקורביו לציטוט והבהירה כי גם כיום היא עומדת מאחורי הפרסום שלה.
היא עצמה, כך היא אומרת, לא היתה הראשונה לדווח על דברי נתניהו בדבר הצורך לתמוך בחמאס באותה שיחה עם חברי הכנסת מהליכוד. לדבריה, נתקלה בדיווח על הדברים והחליטה לאמת אותם. בעקבות זאת שוחחה עם חבר כנסת מסיעת הליכוד שאישר לה את דברי נתניהו. הרקוב אינה זוכרת כעת מה היה אותו דיווח בגינו פנתה לברר את הסוגיה, אולם היא זוכרת היטב את דברי המקור עצמו. "אני זוכרת עם איזה חבר כנסת דיברתי", מוסיפה הרקוב, "אני פשוט לא אספר".
המאבק באנציקלופדיה המקוונת סביב תיאור חלקו של נתניהו בקונספציה שכשלה, משתלב בניסיון של הליכוד לטעון כאילו נתניהו מעולם לא דגל בחיזוק החמאס, אף שעדויות רבות מצביעות על ההפך הגמור. למעשה, גם לולי היתה הרקוב מתעדת את הדברים שאמר נתניהו בקולו, ישנן עדויות למכביר כי זו היתה הקונספציה בה אחז נתניהו. הן מפי מקורבים לו והן בשל מעשיו בפועל.
"צריך לומר זאת ביושר – נתניהו רוצה את החמאס על הרגליים והוא מוכן לשלם על כך מחיר כמעט בלתי נתפס – חצי מדינה משותקת, ילדים והורים בפוסט-טראומה, בתים מופצצים, אנשים נהרגים", כתבה בפייסבוק ב-2019 שרת ההסברה לעתיד גלית דיסטל-אטבריאן, שזכתה לשריון בליכוד על-ידי נתניהו.
דיסטל-אטבריאן הוסיפה: "תמרקרו את המשפט הבא: בנימין נתניהו משאיר את החמאס על הרגליים כדי שמדינת ישראל לא תהפוך כולה לעוטף עזה. אם החמאס מתמוטט, אבו-מאזן עלול לשלוט ברצועה. אם הוא ישלוט בה, יקומו קולות מהשמאל שיעודדו משא-ומתן ופתרון מדיני ומדינה פלסטינית, גם ביהודה ושומרון. […] זאת הסיבה האמיתית שבגללה נתניהו לא מחסל את האמאמא של החמאס, כל השאר זה בולשיט".
כפי שכתב כאן לאחרונה איתמר ב"ז, הקונספציה בדבר חיזוק החמאס באה לידי ביטוי גם בראיונות שהעניק נתניהו בשנים האחרונות. ב-2018 טען שאחת הדרכים שבהן הוא פועל לריסון המתקפות על יישובי הדרום היא הזרמת מיליוני דולרים שנתרמו על-ידי קטאר לרצועת עזה. בראיון למגזין "טיים" ב-2019 הודה שהוא מודע לכך שחמאס "לוקח את כל כספי הסיוע הבינלאומי – ויש די הרבה מהם – ומשקיע אותם בהפיכת המנהרות למכונת טרור".
בראיון לעמית סגל וירון דקל בגלי צה"ל טען נתניהו שהוא נמנע מלהפיל את שלטון חמאס משום שאינו מוצא אף ישות מדינית אחרת שתסכים לשלוט על הרצועה. סגל עצמו, הנחשב מקורב לנתניהו, צייץ ב-2021 בהמשך לטור שפרסם ב"ידיעות אחרונות": "האחריות על התעצמות חמאס בתריסר השנים האחרונות מוטלת כמובן על ראש הממשלה, אחד בנימין נתניהו".
חיים רמון, שבשנים האחרונות התקרב למעגלים המזוהים עם נתניהו, ציטט "בכיר בממשלה" שאמר לו מוקדם יותר השנה ב"שיחה פרטית" ש"אסור בשום פנים שהרשות תחזור לשלטון בעזה, גם במחיר שימור שלטון חמאס". נתניהו, גרס רמון, "כרת ברית בלתי כתובה עם ארגון חמאס" ב-2009, ומאז 2019 ביצע צעדים שנועדו להדק אותה. אחד מהם היה הקפדה יתרה על תקיפת יעדים צבאיים של הג'יהאד האסלאמי והימנעות מפגיעה מסיבית מדי במטרות שמזוהות עם חמאס.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
תגובה אחת
"כסף לחמאס הוא חלק מאסטרטגיה להשאיר את הפלסטינים מחולקים", אין באישור העברת כסף לחמאס, דבר שבכלל התחיל תחת מימשל אולמרט, שנאמרת בציטוט הזה משום שאיפה לחיזוק חמאס אלא שאיפה להשארת הפלסטינים מחולקים.