ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יום ראשון, שמונה באוקטובר, שעת צהריים. בזמן שהקרבות עדיין מתנהלים ביישובי עוטף עזה, התארגן ניב איווס בן ה-25 לצאת לשירות מילואים. את החג הוא עשה ביחד עם אשתו ליאור בבית הוריה באשדוד, ושם הם שמעו על הטבח וראו את המראות שהחלו להגיע מהעוטף. היא קיבלה צו שמונה והוא עוד לא, אך בכל זאת הוא החליט לאסוף את הציוד למילואים מהדירה שלהם ביישוב ניצן במועצה האזורית חוף אשקלון שם הם מתגוררים במשך שנתיים
ניב וליאור הם זוג צעיר, הכירו בצבא, שם שניהם שירתו כלוחמים. הם נישאו רק לפני שבעה חודשים. ליאור, כך התברר, נכנסה רק לאחרונה להריון. היא וניב ציפו להפוך למשפחה בעוד כמה חודשים.
אחרי שארז את התיק, הוא יצא מהיישוב ונסע על כביש הגישה בדרך העפר שמתחברת לכביש 4, סמוך לצומת אמונים. הרכב שנהג בו, מאזדה בצבע כחול, היה שייך לדוד שלו.
באותו זמן פורסם כי ישנן התרעות מודיעיניות על חוליה של ארבעה מחבלים שעושה את דרכה על כביש 4 לכיוון צפון, ברכב בצבע כחול. לא ברור מה בדיוק התרחש שם באותן דקות גורליות, שבסיומן נורו לעבר הרכב שבו נהג ניב מאות כדורים. הוא לא שרד. הוריו של ניב, קרן ובני, זועמים על המשטרה ועל הניסיון להציג את האירוע כטעות בזיהוי, טעות שהאשמה עליה מוטלת על ניב.
כתבה על המקרה התפרסמה באותו יום ב-Ynet, עם פרטי התחקיר הראשוני של המשטרה: ״סמוך לשעה 12:00, כשהרכב הגיע לצומת אמונים, עצרו כוחות המשטרה את הרכב, הנהג יצא ממנו וברח לעבר השדות", נכתב שם. "השוטרים שהיו במקום החלו במרדף אחר הנהג שנמלט, ירו בו והרגו אותו. בתחקיר הראשוני שנערך לאחר מכן התגלה כי לא מדובר בחוליית מחבלים, אלא באזרח ישראלי שככל הנראה ניסה להימלט מאזור עוטף עזה״. עוד נטען בכתבה כי ״גורם משטרתי אמר: לא ברור לנו מדוע הוא נסע בפראות, לא נענה לקריאות השוטרים ופרק רגלית".
בסרטון שצורף לכתבה ב-Ynet נראים כוחות גדולים של צבא ואנשים לבושים על אזרחי יורים לעבר רכב שנמצא הרחק מהם בשדות. "גם עם משקפת בלתי אפשרי היה לזהות מה קורה ברכב מהמרחק הזה", אומרת קרן. "יצאה התרעה על ארבעה מחבלים, לא תבדקו לפני כמה אנשים יש ברכב?״.
"היו שם חמש יחידות שירו עליו", היא מוסיפה. "ימ״מ, יס״מ, שב״כ, צבא ומשטרה. הם פרקו אמל״ח שלם על הילד שלי. מעל 400 כדורים על רכב של בחור שיצא למילואים. יותר מזה אין לי מה להגיד".
לאחר מכן בני וקרן קיבלו שיחות מהמשטרה ונתבקשו להגיע לתחנת אשדוד. "התחילו עם שאלות מוזרות של משיכת זמן, ואז הם אמרו שהייתה להם טעות בזיהוי״, היא מספרת. ״להגיד לי טעות בזיהוי זה ניסיון טיוח״.
"אחרי שהם ריססו אותו והבינו את הטעות, הם התקשרו לאח שלי, דוד של ניב, שהוא בעל הרכב", מספר בני. "שיחה אחת מהשב״כ ואחת מהמשטרה. הם שאלו אותו מי נהג ברכב והוא ענה שאחיין שלו. לאחר מכן ניתקו את השיחה. אחרי כמה דקות הוא קיבל שיחה נוספת עם אותה שאלה, הוא ענה ואמרו לו שיעדכנו אותו. אף אחד לא חזר אליו״.
"כבר בתחנת המשטרה הרגשתי שהם רוצים לטייח את זה", אומר בני. "שאלו אותי אם הילד במצב פסיכיאטרי נורמלי, אמרו לי שהיו איתו עוד ארבעה אנשים באוטו, אחר כך אמרו שהיו עוד שניים. בסוף אמרתי לשוטרת ׳תגידי לי, את נורמלית? רצחתם לי את הילד וזה מה שאת עושה עכשיו במקום לקחת אחריות? אין לך בושה?׳ בסוף היא אמרה שתפתח חקירת מח״שׁ״.
לדבריהם, מאז המקרה איש לא היה איתם בקשר, אף נציג של המשטרה לא טרח להסביר, לקח אחריות. אף אחד מהמשטרה או הצבא לא הגיע לשבעה. הם פנו ביוזמתם לקצין מח"ש, שאמון על התיק. "הוא אמר שחומר החקירה אצלו ושהוא יעביר את מסקנותיו לפרקליטות המדינה. בסוף השיחה הוא אמר לי ׳אני ואת יודעים מה קרה שם׳", אמרה קרן.
״לטענת המשטרה הוא יצא מהאוטו והתחיל לרוץ, ככה גם פורסם בתקשורת. למרות שבדיעבד קצין מח״ש אמר לי מפורשות שאין אחיזה במציאות בין מה שנאמר בתקשורת לבין מה שקרה בפועל״, אמרה קרן. והיא ובני זועמים על המשטרה ועל הניסיון להציג את האירוע כטעות בזיהוי, טעות שהאשמה עליה מוטלת על הנהיגה של ניב ועל כך שיצא מהרכב. לטענתם לא היו דברים מעולם.
האמירות שיוחסו בתקשורת לגורמים במשטרה הטילו את האחריות על ניב, והן שהובילו את הוריו להיאבק על כך שהאמת תצא לאור. ״אני מחכה למח״ש. אני חושבת שעל טעויות צריך לקחת אחריות ולכן התחלנו לפעול״.
בשיחה איתה קרן מספרת שהטלפון של ניב נותר ברכב ונמצא כעת בידיה. כשבדקה מה הוא עשה איתו ברגעיו האחרונים, התברר לה שהוא התקשר למשטרה. ״בזמן האירוע הוא חייג למוקד מאה, הייתה שיחה. כנראה שהוא רצה לדווח שיורים עליו״.
בצילום המסך מהטלפון של ניב ניתן לראות שיחת חירום למוקד 100 בת 30 שניות, שיצאה באותו יום ראשון בשעה 11:52. היא פנתה למשטרה וביקשה את ההקלטה. "אמרו לנו שהמוקד מוצף והם עמוסים וזה ייקח כמה ימים. ביום שלישי כבר הגשנו בקשת חופש מידע כדי לקבל את ההקלטות".
תמונות שנמצאו בטלפון של ניב מראות שעוד לפני הירי הוא צילם את המחסום המשטרתי שהיה ממוקם ביציאה מהיישוב. ככל הנראה, הוא הסתובב כדי לצאת מהיישוב בדרך אחרת, שם עורר את חשדם של כוחות הביטחון שהיו במקום.
״גם ראש ארגון פשע לא מחסלים בכזה חוסר אחריות. אין לי מושג מי נתן את ההוראה. אני לא האמא הנכונה להתעסק איתה. אני אגיע למי שנתן את ההוראה הזאת. אני היום קמתי מהשבעה, קמתי מהקבר של הילד שלי ואני אדאג שמי שצריך יקח פה אחריות״, מספרת קרן בכאב.
״כמו שהוא מת צדיק וחי צדיק ככה אני רוצה שיזכרו אותו צדיק. אני ראיתי את הדברים שהתחילו לפרסם עליו, שהוא יצא מהרכב, שהוא נמלט, שהוא נסע בצורה מסוכנת״, אמר בני. ״אני מרגיש שרצחו לי את הילד״.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ״אנו משתתפים בצער המשפחה על אובדנה. מפרוץ הלחימה ניהלו השוטרים והלוחמים קרבות בזירות רבות והצילו חיי אזרחים בחירוף נפש. 55 שוטרים שילמו בחייהם, 147 שוטרים נפצעו ומספר שוטרים עדיין נעדרים.
מבדיקה ראשונית עולה כי במהלך הלחימה התקבלו דיווחים בנוגע לרכב ובו מחבלים שנע על הציר. כוחות רבים הוזעקו למקום והחלו במרדף אחר מספר רכבים במרחב. במהלך הפעילות בוצע ירי לעבר הרכב על ידי כוחות הביטחון. הנושא מתוחקר בימים אלו".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
כואב הלב. אבל זו היתה באמת חוסר אחריות לנסוע בזמן לחימה דרך השדות.