בקשה מהעליון: שדרו את הדיונים עם תרגום לערבית ואנגלית

האם השידורים החיים מבית המשפט העליון יונגשו גם עבור מי שאינם דוברים עברית? לאחרונה דחו בבג"ץ בקשה מטעם עורך הדין קייס נאסר לתרגם סימולטנית את הדיון בעניין כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים לשפה הערבית. הטענה הייתה כי בית המשפט לא הספיק להיערך בזמן מבחינה טכנית. עם זאת, הדיון שנקבע להיום (שלישי) נדחה למועד שטרם נקבע. ולכן פנה עורך הדין אלעד מן בבקשה נוספת, בשם "שקוף", "העין השביעית", "המקום הכי חם בגיהנום" ועמותת "הצלחה".

מטרתה של הבקשה, כותב עו"ד מן, "להנגיש את השידור והדיונים בבית המשפט העליון לאוכלוסיה רחבה של אזרחים ותושבים בשפתם העיקרית ולצמצום פערים והגברת השוויון". מן אף הוסיף כי ראוי יהיה לשדר את הדיונים גם בליווי תרגום לאנגלית ולשפות נוספות, בשל העניין הבינלאומי הרחב בנושא, כמו גם הנגשת השידורים לכבדי שמיעה ולציבור רחב שנעזר בכתוביות. לדבריו, התרגום הרב-שפתי יתאפשר תודות לפתרונות טכנולוגיים זמינים וזולים.

על פי התשובה של בית המשפט לעורך הדין קייס, אף שהבקשה ביחס לדיון הספציפי לא נענתה, העניין הועבר לבחינת ועדת ההיגוי המלווה את השידורים.

דחיית הדיון מאפשרת "זמן מספק להיערך לצורך תרגום השידור לערבית ולאנגלית וללוות אותו בכתוביות", כתב עורך הדין מן בפנייה, "לכן, מרשותיי סבורות כי יש לקדם שידור מתורגם כזה בקשר לעתירות האמורות ומעתה בקשר לכל דיון משפטי שיוחלט לשדרו. כאמור, מדובר בעניין יסודי הנוגע לזכות של אוכלוסיות רחבות לגישה לשידור ולשוויון וכן לזכויות יסוד נוספות כמו כבוד האדם וחופש הביטוי והמידע".

לאחרונה נענה בית המשפט העליון לבקשת "העין השביעית", "הצלחה", "שקוף" ו"המקום הכי חם בגיהנום", ושידר בשידור ישיר את הדיון החריג, בהרכב של 15 שופטים, בעתירה של התנועה לאיכות השלטון ואחרים נגד ביטול עילת הסבירות. הדיון ארך 12 שעות ששודרו בשידור חי.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט בידי הממשלה הוא נדבך נוסף של חוקי ההפיכה המשטרית שמקדמת ממשלת נתניהו. עד שתצליח בכך, מסרב שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה. בתנועה לאיכות השלטון עתרו נגד לוין ונגד הממשלה בדרישה שיכנסו אותה. לטענת התנועה, אי כינוס הוועדה חרף המחסור החמור בשופטים יש בו משום הפרת החוק בידי שר המשפטים. עוד טוענת התנועה בעתירה, כי יש חשש שאי כינוסה של הוועדה "נגוע בחוסר תום לב ובשיקולים זרים" וכי הדבר "אינו מידתי ובלתי סביר בצורה קיצונית ופוגע באופן ישיר באזרחי המדינה וברשות השופטת".