לבקשת "שקוף": מנכ"ל משרד המדע חשף פרטים מהסכם ניגוד העניינים שלו

לבקשת "שקוף", מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה גדי אריאלי חשף את רשימת לקוחותיו בעבר, שהושחרו בהסכם ניגוד העניינים עליו חתם עם כניסתו לתפקיד. תחום עיסוקו הקודם מצוי תחת סמכותו הנוכחית, כמנכ"ל המשרד, ולכן ראוי היה ליידע את הציבור לגבי שמות לקוחותיו בעבר. הפנייה לאריאלי נעשתה במסגרת בקשת חופש המידע.

קודם להיותו מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, עבד אריאלי כמנהל השקעות בחברת BuiltUp Ventures – קרן השקעות בחברות טכנולוגיה השייכת לקבוצת בסדנו שבראשות איש העסקים אליעזר גרוס. 

במסגרת בקשת חופש המידע, "שקוף" דרש שתוסר גם השחרת שמו של בנו של המנכ"ל והחברה בה הוא מועסק. מסעיף זה עולה כי בנו הסטודנט של אריאלי מועסק בחברת SAP המפתחת ומשווקת יישומים עסקיים, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות מסדי נתונים מתקדמים לשימוש במכשירים חכמים כשירות בענן.  

מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה היה הראשון להשיב לבקשת חופש המידע של "שקוף", אך הוא רחוק מלהיות המנכ"ל היחיד שבחר לצנזר את פרטי ההסכם עליו חתם. למעשה, יותר משליש מהסכמי ניגודי העניינים עליהם חתומים מנכ"לי משרדי הממשלה אינם גלויים לציבור, כך מעלה בדיקה של "שקוף". עשרה מתוך 28 הסכמי ניגודי עניינים שנחתמו מאז השבעת הממשלה ה-37, פורסמו רק באופן חלקי וחסר. חלקם כללו נספחים שעברו השחרות משמעותיות, שמסתירות פרטים כמו שמות לקוחות או נכסיו של המנכ"ל. הסכמים אחרים פורסמו מבלי לצרף את הנספחים הנלווים כלל. כך, נחסמת האפשרות של הציבור לזהות בזמן אמת פוטנציאל לניגוד עניינים במשרדי הממשלה. 

בין ההסכמים שפורסמו באופן חלקי ניתן למצוא את מנכ"לי משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החוץ ומשרד האנרגיה. בכל המקרים שלחנו בקשות חופש מידע כדי לקבל לידינו את ההסכמים עם הנספחים החסרים ונטולי השחרות.

מנכ"לי משרדי ממשלה שפרסמו הסכם ניגוד עניינים חלקי:

שרים וסגני שרים מחויבים לחתום על הסכם ניגוד עניינים מתוקף תקנת "כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים" שהתקבלה בהחלטת ממשלה מ-2002. מנכ"לי משרדי ממשלה ופקידות ציבורית מחויבים לחתום הסכם ניגוד עניינים מתוקף "נוהל עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים" של נציבות שירות המדינה משנת 2006. 

העיקרון העומד מאחורי ההנחיות הוא דומה: לעובד ציבור חל איסור להימצא אפילו במצב של חשד לניגוד עניינים בין עבודתו הציבורית לבין עבודתו בעבר או קשריו האישיים. מטרת ההסדרים היא למנוע את ניגוד העניינים עוד בטרם התרחש.

למרות המחויבות לחתום על הסכם, אין בישראל חובה חוקית לפרסם אותו ברבים. ואף על פי כן, יועצים משפטיים מחויבים להמליץ לשרים ולמנכ"לים על פרסום ההסכם באתר משרד המשפטים. בנוסף, קיימת חובה להעביר את ההסכם לידי המבקשים אותו במסגרת בקשת חופש מידע. 

השקפת פרטי ההסכם לציבור חיונית כדי לפקח שהוא אמנם מיושם. נכון להיום, אין במשרדי הממשלה גורם מפקח על יישום הסכמי ניגודי העניינים. הנוהל הקיים יוצא מתוך הנחה תמימה שמרגע שבעל התפקיד חתם על ההסכם – הוא עצמו יימנע ממעשה הנגוע בניגוד עניינים. 

בהיעדר גורם רשמי מפקח, חשוב לפתוח את ההסכמים לציבור, כך שהפיקוח והבקרה יבוצעו על ידי כלי התקשורת ואזרחים מן השורה. יידוע הציבור על כל פרטי ההסכם חשוב משני טעמים עיקריים: ראשית, הביקורת על תוכן ההסכמים תתאפשר רק אם ההסכם גלוי לגמרי; והפרסום המלא מהווה בעצמו כלי הרתעה כלפי החותם שיהיה מודע לכך שעינו של הציבור פקוחה.