ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יוקר המחייה בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. המחירים בישראל גבוהים ב-38% מהממוצע במדינות ה-OECD. דוח שפורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדצמבר 2022 מצביע על כך שמחירי החלב, הגבינות והביצים גבוהים ב-79% מהממוצע במדינות ה-OECD, בשר ושמנים יקרים ב-43% יותר מהממוצע.
בחודש מאי, רגע לפני העברת תקציב המדינה, הוצאה באופן פתאומי מחוק ההסדרים רפורמה שנועדה לשנות את המצב, להוריד את יוקר מחירי המזון והטואלטיקה בישראל. טענת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הייתה שנדרשים תיקונים לרפורמה ולכן תוקם ועדה שתשפר אותה ותגיש אותה מחדש. לפני שהוא קיבל את החלטתו לגרוע את הרפורמה מחוק ההסדרים, התקיימו בפברואר שימועים לגופים בעלי עניין בנושא, בהם היבואנים.
מה יש להם לומר על המחירים הגבוהים שכולנו משלמים? לא נוכל לדעת, כי משרד האוצר מסרב להעביר לידי "שקוף" את פרוטוקולי השימועים ואפילו את שמות המשתתפים בהם. בנוגע למסמכי העמדה שהוגשו לפני השימועים, משרד האוצר לא היה מוכן להעביר לידנו מסמכי עמדה של גופים מסחריים. הסירוב ניתן לנו לא פחות מחמישה חודשים לאחר הגשת בקשת חופש המידע.
לפי תגובת משרד האוצר, החיסיון ניתן מתוך חשש כי השקיפות תגרום לחברות הענק להירתע ולא לשתף פעולה בפעם הבאה. "המידע עלול לפגוע ביכולת של הרשות הציבורית לקבל מידע דומה בעתיד", לשון התגובה. "חשיפת עמדות שניתנו לרשות הציבורית במטרה לסייע לגיבוש עמדתה ולא מתוך כוונה לפרסמם בציבור, עלול להרתיע את אותם גורמים לשתף פעולה בפעמים הבאות ולהגיש עמדות להליכי קול קורא".
אך מתברר כי משרד האוצר העניק את החיסיון הזה לחברות המזון באופן אוטומטי ואנשיו אפילו לא ניסו לבקש מהן לפרסם את המידע לציבור. משראוס למשל, מסרו לנו כי "ככל שתהיה פניה לפי חוק חופש המידע לקבלת העמדה עצמה, שטראוס תבחן את הפניה ולא תתנגד לה".
עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה" הביע תמיהה נוכח טענות משרד האוצר. "טענות לפי סעיף 9(ב)(1) לחוק לפיהן עבודת הרשות תיפגע באופן משמעותי אינן טריוויאליות ובית המשפט קבע רף גבוה מאוד של פגיעה כדי לקבלן. במקרה הנוכחי, ספק אם חשיפת דיונים של שימוע ציבורי, יביאו לפגיעה הנטענת. מנגד, חשיפת החומרים יכולה להביא לתרומה חשובה לשיח בנושא".
השאלה המרכזית היא מה יש למשרד האוצר ולגורמים המסחריים שלקחו חלק בשימועים, להסתיר מהציבור ושעלה במסמכי העמדה שלהם ובהליך השימוע עצמו? דווקא בנושאים כאלה שנוגעים לכיס של כולנו ראוי היה לקיים שימועים פומביים, כדי שבזמן אמת יהיה ניתן להיחשף לטיעוני הצדדים השונים ולאתגר אותם.
בינואר דווח כי בכוונת סמוטריץ' לכלול במסגרת חוק ההסדרים רפורמה להקטנת כוח השוק של הספקים מול הקמעונאים, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה בישראל המתנהל בעצלתיים במשך עשרות שנים. חברות שסטוביץ' ודיפלומט היו אמורות להיות הנפגעות העיקריות מהמהלך.
ב-31 בינואר פרסם משרד האוצר "קול קורא" לכל הגופים המעוניינים ולהגיש מסמכי עמדה לגבי הרפורמה ולהשתתף בהליך שימוע בנושא. השימוע התקיים הרחק מעיני הציבור כשבסוף פברואר דווח שבעקבות מאבק היבואנים הגדולים שר האוצר הוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים. ב-21 במאי אישרה הממשלה את הצעת שר האוצר להקים ועדה ציבורית לפירוק הריכוזיות בשוקי המזון והטואלטיקה.
לידנו הועברו רק מסמכי העמדה שהוגשו לקראת הליך השימוע על ידי לובי 99, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים והמכון הישראלי לתכנון כלכלי. כאמור, במשרד האוצר החליטו אפילו לא לפנות לגופים המסחריים כדי לבקש את רשותם להעביר את מסמכי העמדה.
"בתור ארגון צרכני יציג הופענו לפני כשנה לפני הוועדה לבחינת תקני המזון על מנת להיאבק נגד הניסיונות של הלוביסטים מחברות המזון הגדולות לשמר את התקנים הייחודיים שחוסמים את כניסתם של מתחרים חדשים פוטנציאלי", מספרת עו"ד רחל גור, סמנכ"לית לובי 99. "כמובן שאנו תומכים באופן נחרץ בפרסום הפרוטוקולים של הדיונים לעיון הציבור. יש לציבור את זכות לדעת מי פועל מאחורי הקלעים לעלות את חשבון הסופר של כולנו".
רשימת כלל הגורמים שהגישו ניירות עמדה כוללת את חברת ש.שסטוביץ' בע"מ, חברת דיפלומט מפיצים בע"מ, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, חברת ליימן שליסל בע"מ, קבוצת שטראוס, ארגון לובי 99, איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, והמכון הישראלי לתכנון כלכלי.
ליימן שליסל והמכון הישראלי לתכנון כלכלי לא הגיעו לשימועים על אף שהגישו מסמכי עמדה, וכל שאר הגורמים הגיעו לשימועים שהתקיימו בשני מועדים. המועד הראשון היה ב-16 בפברואר בו התקיים שימוע לכל הגורמים, למעט איגוד לשכות המסחר שהשימוע שלו התקיים ב-19 בפברואר.
לאחר קבלת התשובה דרשנו לקבל לידנו לכל הפחות את שמותיהם של המשתתפים בשימוע מצד הגורמים שלקחו חלק בהם ואינם פקידי ממשל, אולם תשובת משרד האוצר הייתה ש"בהמשך לאמור במכתבנו – בהתאם להוראות סעיפים 9(ב)(2) ו-9(ב)(7) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הוחלט שלא להעביר את שמות האנשים שאינם עובדי מדינה אשר השתתפו בהליך השימוע".
לעת עתה מצוי בידנו רק המידע לגבי הנוכחים בשימוע מטעם משרד האוצר ומטעם רשות התחרות. מטעם משרד האוצר נכחו כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, גל ברנס – רכז כלכלה וחקלאות באגף תקציבים, גלעד קצב – רפרנט, עו"ד ינון גוטגליק – סגן בכיר ליועמ"ש במשרד האוצר, עו"ד גליה ימין ואסף בן עטר מהלשכה המשפטית משרד האוצר. מטעם רשות התחרות נכחו מיכל כהן – הממונה על התחרות ואוריאל סיטרואן – מנהל מחלקת שווקים ברשות התחרות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
השאלה הבסיסית היא ממה שר האוצר, פקידי האוצר והיבואנים מפחדים כאשר הציבור יגלה את האמת על המחירים. זאת בעצם שאלה רטורית…
המשיכו לעבוד בעקשנות למען השקיפות. גם סירוב מצידם הוא סוג של הצלחה.
תודה על החשיפה החשובה, אבל אני באופן אישי כבר מאוד ספקן לגבי האפשרות שמשהו ישתנה פה לטובה, מכל בחינה שהיא.
תודה רבה לשקוף על החשיפה