הלקוחות הסודיים של הקונסול: הנספחים הנעלמים של ישראל בכר

לפני קצת פחות משנה ישב היועץ האסטרטגי ישראל בכר על תקן פרשן באולפן ערוץ 13 והכריז ש"אריה דרעי הוא הדמות החשובה של הבחירות". הוא עשה זאת מבלי לגלות לציבור שבאותו זמן הוא ניהל מגעים עם ש"ס על ניהול קמפיין הבחירות. נראה שהימצאות בניגוד עניינים איננו מצב זר לאסטרטג הפוליטי, שתוך זמן קצר קיבל את מתנת הבחירות של דרעי עבורו, זו שעל פי דיווחים נכנסה אפילו להסכמים הקואליציוניים, ויהפוך לקונסול ישראל בלוס אנג'לס.

אבל פרט לקשריו הפוליטיים, לבכר יש עוד רשימה ענפה של אינטרסים מתוקף תפקידו. החברה שלו, "בכר תקשורת בע"מ", העניקה ייעוץ אסטרטגי, שיווקי ותקשורתי לרשימה ארוכה של חברות פרטיות ומפלגות. כניסה לאתר החברה שבבעלות בכר מגלה כי לפי הפרסומים באתר לחברה היו כ-50 לקוחות, כשהפרסום באתר שם דגש על ייצוג הליכוד ונתניהו בבחירות, ועל ייצוג סקטור האנרגיה וחיפושי נפט וגז. מתוך כלל הלקוחות, שמותיהם של 10 מפורסמים באתר: שברון, דלק קידוחים, משרד הביטחון, בנק דיסקונט, בנק הפועלים, נתיבי תחבורה עירוניים, נתיבי ישראל, אנלייט אנרגיה מתחדשת וחברת מקורות. 

שרים ופקידי ציבור בכירים החותמים על הסכם ניגוד עניינים רשאים לפרסם אותו לציבור באתר משרד המשפטים, והלשכות המשפטיות בכל משרד ממשלתי אמורות להמליץ להם לעשות זאת. עם זאת במידה והם מסרבים לפרסם את ההסכם כולו, או חלקו, הוא לא יפורסם לעיני הציבור באתר ולא מדובר בעבירה על החוק. אולם, במקרה שמוגשת בקשת חוק חופש מידע בנושא, חלה עליהם חובה חוקית להעביר את ההסכם כולו ואת רשימת הלקוחות הגלויה לידי המבקש. אגף חוק חופש המידע במשרד החוץ מטפל בימים אלה בבקשת "שקוף" לקבל לידנו את רשימת הלקוחות המלאה של בכר.  

 הרשימה החלקית הזו, והעובדה שחלק משמעותי ממנה כלל לא ידוע לציבור, הופכת את הסכם ניגוד העניינים של בכר לקריטי. אך כעת מתגלה כי משרד החוץ שערך את ההסכם ומשרד המשפטים שפרסם אותו לציבור – עשו זאת ללא הנספח ובו רשימת החברות שאסור לבכר לעסוק בהן.  בימים אלה הוגשה בקשת חופש מידע של "שקוף" לקבל את רשימת הלקוחות המלאה של בכר. 

בכר עצמו סירב בשיחה עם "שקוף" לחשוף את הרשימה וטען: "כל מה שאנחנו עושים זה לפי החוק. לפי מה שמותר ומקובל. זה מה שאנחנו עושים. יש לי גם אחריות כלפי הלקוחות שלי, מה הם רוצים לחשוף ומה הם לא רוצים לחשוף, ולכן כל עוד החוק מתיר לי להשאיר את הדברים כמו שהם אז הם כמו שהם". 

בעבר חייב בית המשפט עובדי ציבור לחשוף את רשימת הלקוחות, לאחר שסירבו לעשות זאת במסגרת הסכם ניגוד עניינים. ב-2015 סרבה בינת שוורץ, מנהלת מנהל התכנון במשרד הפנים, לחשוף את כל הסכם ניגוד העניינים שחתמה עליו. עתירה ראשונה של "אדם טבע ודין" חייבה אותה למסור את הסכם ניגוד העניינים לפרסום. מקרה הסרבנות האחרון לפרסם רשימת לקוחות הוא מקרה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בשנת 2022, שהשחירה את רשימת לקוחותיה בנספח להסכם ניגוד העניינים עליה חתמה. טענת משרד המשפטים הייתה כי כך "כך נהוג". לאור בקשת עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", שהיוותה תשתית להגשת עתירה בנושא, שינו במשרד המשפטים את דעתם וקבעו כי נכון היה לפרסם את רשימת הלקוחות, שפורסמה לבסוף.   

ההסכם וההתחיבות

הסכם ניגוד העניינים עליו חתם בכר בכניסתו לתפקיד פורסם באתר משרד המשפטים וכולל הצהרה לפיה בכר מחזיק ב-100% מניות חברת "בכר תקשורת בע"מ", חברה המעניקה שירותי ייעוץ אסטרטגי, שיווקי ותקשורתי, ושבאמצעותה הוא ניהל את כל פעילותו העסקית, כולל הייעוץ לחברות בישראל ובחו"ל והייעוץ שהעניק למפלגות פוליטיות כגון הליכוד, ש"ס, כולנו וכחול-לבן. ההסכם כולל התחייבות להקפיא את כל פעילות החברה לאלתר ולסגור את תיק החברה במע"מ. 

בסעיף הראשון בהסכם צוין כי רשימת הלקוחות שטופלו על ידי בכר באופן אישי, והלקוחות המהותיים של החברה, מצורפת כנספח להסדר. בפועל כאמור לא צורפו הרשימות להסדר שפורסם באתר משרד המשפטים, בניגוד לדוגמה להסכמים של מנכ"ל משרד הכלכלה – אמנון מרחב ומנכ"ל משרד העבודה – ישראל אוזן, הכוללים רשימת לקוחות גלויה. 

בהסכם הספציפי של בכר הוא מתחייב להימנע מקבלת החלטות במסגרת תפקידו הציבורי, או להשתתף ולטפל בכל צורה שהיא, אם במישרין או בעקיפין, בנושאים שעשויים להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים, בכלל זה בנושאים הנוגעים באופן ישיר ללקוחות החברה "שקיבלו שירותים בהיקף משמעותי וטופלו על ידי באופן אישי", וזאת במשך שנה וחצי מסיום קבלת התשלום עבור השירותים שהוענקו. לגבי לקוחות שטופלו על ידו אישית אך בהיקף לא משמעותי, ניגוד העניינים יסתיים אחרי חצי שנה מהתשלום האחרון. הגדרת "שירותים בהיקף משמעותי" היא שירותים מעל 100 שעות בשנה האחרונה. 

בכר הוא יועץ אסטרטגי מוכר, לא מן הנמנע שבסיום תפקידו יחזור לישראל כדי לחזור לתחום. הגבלת תקופת ניגוד העניינים בינו ובין לקוחותיו לשעבר לשנה וחצי או לחצי שנה, איננה עונה על האפשרות שלא יפעל לקדם אינטרסים שלהם בחצי השני של כהונתו בתפקיד, ועד חזרתו ארצה. לדוגמה, חברת הגז שברון היא תאגיד אמריקאי אותו ייצג בכר בישראל. לפי הסכם ניגוד העניינים בכר מתחייב לא לקבל החלטות ולא לטפל בעניינים של לקוחותיו עד שנה וחצי מהתשלום האחרון שקיבל. 

מה שלכאורה אמור למנוע משברון לשמש לקוחה של בכר לאחר חזרתו ארצה, הוא סעיף 4 בחוק שירות הציבור – הגבלות לאחר פרישה, הקובע שחלה עד שנת צינון על פורשי השירות הציבורי. אולם לפי מחקרו של ד"ר רועי שפירא משנת 2020, 96% מבקשות עובדי ציבור שפרשו לקצר את תקופת הצינון – נענות בחיוב. כלומר סיכויי בקשה עתידית של בכר לבטל או לקצר משמעותית את תקופת הצינון במקרה כזה הם גבוהים ביותר.  

לוליין פוליטי

קריירת האסטרטגיה הפוליטית של ישראל בכר תפסה תאוצה בשנת 2009 כששימש אסטרטג פוליטי של הליכוד בבחירות לכנסת ה-18. בכר סייע לגבש את "אסטרטגיית הגוש" שהניחה את הניצחון בחיק נתניהו למרות שהליכוד השיגה מנדט פחות ממפלגת קדימה. בשנת 2013 הוא ניהל בהצלחה את קמפיין חזרתו לפוליטיקה של העבריין והשר לשעבר אריה דרעי שנידון לשבע שנות קלון והרחקה מהפוליטיקה. בשנת 2015 שימש כאסטרטג של מפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון שהשיגה הישג מרשים של 10 מנדטים בבחירות. 

אחרי עשור בו סייע למחנה הימין בבחירות, בשנת 2018 עבר צד פוליטי והחל לייעץ לבני גנץ שהקים לאחר מכן את רשימת "כחול לבן" במטרה לסיים את שלטון נתניהו והליכוד. בכר הגה שני קמפיינים בבחירות לכנסת העשרים ושתיים – "נתניהו דואג רק לנתניהו", ולמרבה הפלא גם את הקמפיין "ממשלת אחדות חילונית", כלומר ממשלה בלי ש"ס ואריה דרעי. הוא המשיך עם גנץ ו"כחול-לבן" גם בבחירות לכנסת ה-23, אולם ארבעה ימים לפני הבחירות התפרסמה הקלטה שלו עם הרב גיא חבורה, שלפי הפרסומים נשלח על ידי נתניהו לבצע את ההקלטה, שבה הוא טוען שגנץ חסר אומץ ומהווה סכנה לישראל. יממה לאחר מכן הודח בכר על ידי גנץ. 

בבחירות לכנסת ה-25 שוב קפץ בכר למחנה השני – בחזרה לנתניהו ואריה דרעי. בבחירות האחרונות הוא שימש כאסטרטג מפלגת ש"ס והוביל אותה להישג מרשים של 11 מנדטים.