הבכיר מבזן בבית המשפט: "אנשים לא רוצים לשבת פה"

יריב גרץ, סמנכ"ל בכיר בקבוצת בתי הזיקוק, לא רגיל להיות באור הזרקורים. השבוע בבית המשפט המחוזי בחיפה הוא עלה להעיד, מתגייס לטובת המאמץ של קבוצת בזן להפריך את טענות התושבים לאחריות של המפעל המזהם לסבלם ממחלת הסרטן ואף למות יקיריהם. גרץ סיפר על אי הנוחות שביציאה מהאלמוניות: "אני מקבל מאתמול טלפונים מחברים שלי, 'ראית איך כתבו עליך בפייסבוק?'", אמר בדיון והתייחס לפרסומי "שקוף" ברשתות החברתיות. "אנשים לא אוהבים את זה". עוד הוא ציין כי גם אשתו קיבלה פניות דומות לגביו. "אנשים לא רוצים לשבת פה", סיכם.

ואכן, בכניסה לבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה את פניו שורה של צלמים, תומכי "שקוף", שהגיעו לתעד את האירוע בהיעדרה של התקשורת המסחרית. חמוש בסוללת עורכי דין, מופתע מהמעמד, גרץ התייצב להגן על מקום עבודתו, קבוצת בתי הזיקוק, מפני דרישה לקיום תביעה ייצוגית מטעם עמותת "אזרחים למען הסביבה". המעמד אינו זר לגרץ, ויש לו היסטוריה עשירה בבתי המשפט, הכוללת הרשעה וכתב אישום בגין שורה של עבירות סביבתיות כחלק מעבודתו. 

אך במהלך הדיונים התגלה כי הוא כלל אינו זוכר את סעיפי האישום. "מר גרץ, יש אירוע אקוטי אחד שאנחנו מתפלאים שלא הזכרת. אירוע שאתה הורשעת בגין זיהום אוויר", אמר לו עו"ד גיל רון מטעם התביעה, לקראת סיום הדיון. "כן, אני לא זוכר את סעיף ההרשעה", השיב גרץ. "אנחנו בתיק על זיהום אוויר", הזכיר לו רון. "אנחנו על סרטן", ניסה גרץ להתחמק מהשאלה. "ואיך הוא נגרם?", הקשה רון. "חלקיקים ובנזן", השיב גרץ. 

"שזה זיהום אוויר", הוכיח אותו רון. "אתה מזכיר את האירוע, אבל אתה לא מזכיר שהיתה פה הרשעה", המשיך. "אתה לא חושב שראוי שבתיק שעוסק בזיהום אוויר, צריך היה לגלות את הרקע הזה של בזן ושלך באופן אישי?" גרץ השיב לו: "אף אחד לא חושב שהסתרתי, עורכי הדין לא חשבו שזה חשוב לתצהיר, אז לא הכניסו. זה ידוע, לא צריך יותר משתי שניות בגוגל".

"אנחנו חדשים בנושא"

העדות התקיימה במסגרת דיון בבקשה לתביעה ייצוגית שהגישה עמותת "אזרחים למען הסביבה", נגד שורה של תעשיות שתרמו לאורך השנים לזיהום במפרץ חיפה ובהם בין היתר קבוצת בתי הזיקוק, "נשר", "תשתיות נפט ואנרגיה" (תש"ן, כיום תש"א), דור כימיקלים וחיפה כימיקלים (כיום קבוצת חיפה). מטרת התביעה להוכיח את אחריות המפעלים לתחלואה עודפת בסרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג'קין באזור, מחלות שהתפתחותן עשויה להימשך עשורים ארוכים לאחר החשיפה. 

הבחירה של בזן בגרץ כעד המרכזי אינה טריוויאלית: הוא החל לעבוד בקבוצה רק בשנת 2016, אולם עורכי הדין של קבוצת בתי הזיקוק, עו"ד עמוס גורן ועו"ד ליאור רייכרט שמובילים את התיק, בחרו בו לדבר בשמם ולא בנושאי משרה בכירים שעדיין עובדים בחברה.

במהלך הדיון, נחשפו לראשונה ובמרוכז שורה של הפרות ואירועי זיהום להן אחראית החברה ובגינן אף הוגשו תלונות במשטרה, שתועדו בדוח איגוד ערים לשנים 1987-8. כך למשל, הדוח ציין 12 מקרים של פליטת עשן שחור מתחנות הכוח של בזן ומלפיד החברה, מה שהוביל לפליטת חלקיקים מוגברת. עוד ציין הדוח 20 פעמים שבהן החברה שרפה דלק עם אחוז גופרית הגבוה מזה שמותר להם, מה שבתורו גורם לעלייה בפליטת חלקיקים. אחוז הגופרית בדלק וההפרות של בזן בתחום, אף נידון בהרחבה בדיון הקודם. 

דוגמה נוספת עוסקת באירועים שהחברה הסתירה והתחייבויות שהפרה: כך למשל החברה לא דיווחה על מקרים של הפסקת פעילות והפעלה מחדש של המערכות בניגוד לדרישות הרגולטור, החברה לא עמדה בחובתה להפחית מפגעי ריחות, החברה לא התקינה אמצעים לבקרה על העשן כמו מדי אטימות, ועוד שורה ארוכה של נושאים שעלו ואומתו מול העד. 

בין ההפרות, בלט במיוחד אירוע ארוך שהתרחש בשנת 2017, אז המשרד להגנת הסביבה הוציא צו מנהלי נגד בתי הזיקוק למניעה וצמצום זיהום אוויר בשל חריגות בנזן. מדובר בתרכובת רעילה שמאפיינת נפט ומוצריו ולפי ארגון הבריאות העולמי, חשיפה ממושכת לבנזן עלולה לגרום לתחלואת סרטן. 

במסגרת הצו, כפי שהוצג בבית המשפט, נפרשו נתונים מ-17 סבבים של בדיקות שערכו בתי הזיקוק בעצמם, ובהן התגלו חריגות רבות. למעשה, בין ינואר לאוגוסט בשנת 2017 בכל חודש התרחש לפחות אירוע אחד של חריגות בנזן. ואם לא די בזה, בתי הזיקוק אף לא טרחו לעדכן בזמן אמת. "על אף העובדה שהחריגות החלו להימדד כבר בינואר 2017", כתבו במשרד להגנת הסביבה, רק בחודש מאי, בזמן שלחברה נערך שימוע, "הציגו נציגי החברות כי בכוונתן ליזום פרויקט איתור מקורות פליטת בנזן בתחומן ובסביבה הקרובה". 

להגנתו, גרץ השתמש בטיעון שנשמע שוב ושוב מפי בכירי התעשיות המזהמות: שנה לפי הצו המנהלי, המשרד להגנת הסביבה עדכן את התקן של בנזן. לשיטתו של גרץ, בישראל התקנים המחמירים בעולם, וכשביקר באתר פטרוכימי במדינה אחרת, אמרו לו שבתי הזיקוק לא יכולים לעמוד בתקן. "השתנה מגרש המשחקים וצריך לאסוף טכנולוגית כדי לעמוד בתקן מחמיר ביחס למה שקורה בעולם. העולם לא עובד ככה", ניסה לטעון על אירועי 2017. ומה ענה על כך שלקח להם ארבעה חודשים לדווח על חריגות? "אנחנו חדשים בנושא, זה שינוי דרמטי ממה שהיה קודם, ואנחנו לומדים את הנושא". 

לדבריו, באותה העת בשום מקום בעולם לא היו אז טכנולוגיות זמינות כדי לעמוד בדרישות של המשרד להגנת הסביבה. יש לציין כי מדובר על 2017, בסך הכל לפני שש שנים. בתקופה זו כבר נכנסו לתוקף תקנות חוק אוויר נקי והמפעלים קיבלו היתרי פליטה – במסמך משפטי שמכתיב למפעל כמה זיהום מותר לו לפלוט ובאילו אמצעים להשתמש. היתר פליטה נקבע למשך שבע שנים, תוך משא ומתן עם נציגות המפעל. למשרד להגנת הסביבה עומדת הזכות לשנות סעיפים לאורך אותן השנים, אולם גם במקרים כאלה, לחברה ניתנת זכות ערעור. במילים אחרות, אם לשיטתו מדובר במידע חדש, לבתי הזיקוק היו בשעתו את הצינורות המקובלים, הכלים והצוות לטעון כי הדבר לא אפשרי. 

כרוניקה של הכחשה

הגישה של בזן שמקטינה את חומרת הדברים, היא כרונית, כמעט כמו הזיהום עצמו. בפתח הדיון הוצג ספר שהחברה הוציאה במלאת 60 שנים להיווסדה בראשית שנות האלפיים, בשנים שבהן כבר הצטבר ידע רב על השלכות הזיהום של התעשייה במפרץ חיפה. "בעיית זיהום האוויר הקשורה לבתי הזיקוק ולמוצריו מתמקדת בעיקר בנושא פליטת תחמוצות הגופרית", כתבו והסבירו שזה עלול לגרום לקשיים בדרכי הנשימה אצל אוכלוסייה רגישה וכן בשילוב עם גשם, הצימחייה עלולה להיפגע. כלומר לשיטת בתי הזיקוק, בנזן, תרכובת רעילה וחלקיקים שעלולים לגרום לתחלואת הסרטן, אינם הסכנה המרכזית.

"סרטן אין כאן, בנזן אין כאן, חלקיקים נשימים אין כאן", הטיח בגרץ עו"ד רון וביקש הסבר איך זה שבשנים שבהן כבר יצאו מחקרים על השלכות החלקיקים אין אף איזכור לכך בספר. "מי שכתב את הספר זה מדרכי נאור, את השאלה צריך להפנות אליו לא אלי", השיב גרץ. "אם בזן מימנה את ההוצאה שלו, זה מדרכי נאור כתב ולא בזן. העמדה שמוצגת פה, היא העמדה של מרדכי נאור ולא בזן". 

בנקודה זו גם השופט, רון סוקול, התערב וענה לעומתו "ודאי הנהלת בזן עברה על הספר ואישרה". ורון הוסיף "לא עשית בדיקה?" גרץ השיב לשלילה. אלא שבתצהיר הוא בעצמו השתמש בספר כדי לדווח על קצב זיקוק הנפט. "אז איך התבססת על הספר?" הקשה רון, "לצורך הנתונים הספר התאים לך, ולצורת גישת בזן הוא לא התאים לך?".

על האחריות לזיהום הכבד של בזן, אפשר ללמוד גם ממכתבי בזן עצמה שעלו בדיון. עד לפני כעשרים שנה הקבוצה עוד היתה בבעלות ממשלתית. "מיד עם המעבר, כחלק מהחלטה אסטרטגית של הקבוצה לשפר את ביצועיה הסביבתיים ולהתאימם לדרישות הרגולטוריות ולהימצאות המפעלים בסמיכות למרכזי אוכלוסיה, אושרה תוכנית חומש השקעה בסך של למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים לטיפול בנושאים סביבתיים ובטיחותיים לאחר שהוזנחו עוד מתקופת הבעלות הממשלתית בחברה". במילים אחרות, במכתב שבתי הזיקוק הוציאו בשנת 2015 במענה להתראה שקיבלו על הפרות סביבתיות, הסבירו כי שנים ארוכות התחום היה מוזנח. 

מבתי הזיקוק לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה