עד ההגנה שסיבך את בז"ן: הזיהום שנפלט היה גבוה מזה שדווח במשך שנים

מפעלי קבוצת בז"ן נדרשים לראשונה לתת דין וחשבון על זיהום האוויר שפלטו לאורך שנים ארוכות במפרץ חיפה ולהגן על ההתנהלות הכוללת שלהם מול הציבור. השבוע (שני) התייצב יועץ סביבה מטעם בז"ן בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת דיון בבקשה לתביעה ייצוגית נגד שורה של מפעלים מזהמים ובהם קבוצת בתי הזיקוק.

התביעה מבקשת להוכיח את הקשר שבין עודף תחלואה בסרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג'קין בחיפה, מחלות שהתפתחותם עשויה להמשך עשורים ארוכים לאחר החשיפה, לבין פליטת מזהמים והתרשלות המפעלים בהתייחסותם לסיכונים ידועים שקשורים לפעילותם.

בדיון שהתרחש עלה להעיד היועץ אבי גולדשמיד, הבעלים של "י. גולדשמיד – חברה לתכנון והנדסה סביבתית", חברה שעובדת שנים ארוכות עם בתי הזיקוק ותעשיות ברחבי הארץ ומעניקה להם שירות. ערב הדיון התרחש מפנה דרמטי לאחר שבתי הזיקוק הגישו תיקון לחוות הדעת של גולדשמיד. חוות הדעת המקורית ניסתה לטעון שבז"ן לא זיהמה באופן חריג כפי שהרגולטורים טענו לאורך השנים. התיקון, שעלול להישמע טכני וזניח לאוזניים לא מקצועיות, הוכיח אחרת ועשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת.

עורכי הדין ד"ר ערן צין, ואמנון קרן מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, ומשרדי עורכי הדין גיל רון, קינן ושות' ואסף פינק חקרו בשם עמותת אזרחים למען הסביבה את גולדשמיד ולאחר עימות על השינוי בחוות הדעת, סיכם עו"ד רון כי "חוות הדעת עוברת מהגנה על בז"ן, להפרה של הרגולציה".

במילים אחרות, חוות הדעת שניסתה להוכיח שלא היתה פליטת חלקיקים מוגברת, אותם חלקיקים מזהמים שעלולים להכיל חומרים מסרטנים, הוכיחה את ההפך הגמור. למרות שבעיקר בזה עסק בדיון, קבוצת בתי הזיקוק ממאנת להתרגש ובתגובה לכתבה טוענים כי לשיטתם, לנתונים החדשים לא היתה השפעה דרמטית על הסביבה.

ומה בדיוק השינוי בחוות הדעת שנכנס ברגע האחרון? מדובר על אחוז הגופרית בדלק שנשרף בתהליכים שהתרחשו בבתי הזיקוק. אחוז הגופרית מהווה בסיס לחישוב כמות החלקיקים המזהמים שנפלטת וככל שאחוז הגופרית גבוה יותר, כך הזיהום גדול יותר. כך למשל, בחוות הדעת המקורית גולדשמיד חישב את פליטת הזיהום, כלומר כמות החלקיקים המזהמים, כאילו הדלק הכיל 3% גופרית, ואילו ערב הדיונים בבית המשפט, עדכן כי מדובר ב-3.7% גופרית בשנים 1979-1983. המשמעות היא שנפלטו יותר חלקיקים מזהמים מאשר בתי הזיקוק ניסו לטעון, והנתון שהציגו קרוב משמעותית לזה שהרשויות לאורך השנים טענו. עוד כתב גולדשמיד בתיקון כי גם בשנים 1984-1987מפעל גדיב של קבוצת בתי הזיקוק, חישב את פליטת החלקיקים המזהמים לפי תכולת גופרית אחרת, הפעם של 1.1% וכעת החישוב החדש הוא לפי תכולת גופרית של 3.1%. בדוח יש עוד דוגמאות מעין אלה לאורך השנים שמצביעות על פליטת מזהמים גדולה משבתי הזיקוק נסו להציג בחוות הדעת המקורית.

בהמשך חקירתו של גולדשמיד התגלה פרט נוסף: בדוח ישן של איגוד ערים חיפה, נכתב כי קבוצת בתי הזיקוק מבקשת לרכוש רכיב להפחתת זיהום למתקן שנקרא "הפצחן הקטליטי". איגוד ערים טענו כי הרכיב לא יפחית את הזיהום, אולם אין בדוח הכרעה ברורה. במסגרת הדיון עו"ד רון עימת את גולדשמיד עם הנתון הזה, וזה האחרון חשף כי התקנת הרכיב, שמטרתו הפחתת זיהום, שיעילותו אז היתה שנויה במחלוקת, כלל לא התרחשה בשנים אלה, אלא רק 16 שנה מאוחר יותר בשנת 2005.

"לפי דוח איגוד ערים לשנת 1988 התקנתו של ציקלון שלב ג' (שם הרכיב להפחתת פליטות י"ג) תסתיים ב-1989. אתה יודע מתי הותקן?", שאל עו"ד רון. התשובה היתה ברורה. "2005". לשאלה מדוע לא הותקן קודם, לגולדשמיד לא היתה תשובה. המשך החקירה של גולדשמיד תתקיים בשבוע הבא, כשבינתיים, חשוב להבין לעומק את משמעות הנתונים משנים עברו על תחלואה בימים אלה. 

"מדובר במחלות שהוכח לגביהן בעבר כי הן יכולות להיגרם מחומרים שהוכחו כמסרטנים, הנפלטים לאוויר מפעילות תעשייה, ואשר נמדדו ועוד נמדדים באזור מפרץ חיפה", כתב בחוות הדעת שלו במסגרת התביעה פרופ' מיכה ברחנא, לשעבר מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות. "בחוות הדעת הזו נשללה האפשרות שעודף התחלואה במפרץ חיפה מקורות בתחבורה או במקורות אחרים. לכן נקבע כי עודף תחלואה נובע מפליטות חומרים מזהמים מתעשייה". עוד הסביר כי התהליך הסרטני מתחיל בחשיפה לאותם הגורמים ונגמר בהטמעת סימני המחלה, לאחר תקופה ארוכה מאוד שיכולה להמשך שנים ארוכות.

אם יימצאו אשמים, האחריות של התעשייה המזהמת על מצב התחלואה היום בחיפה, החלה שנים רבות לאחור ועשויות להיות לה השלכות עתידיות על תושבים שעדיין אינם חולים. בחוות הדעת שלו, פרופ' ברחנא העריך כי לפחות 320 חולים מבין כלל החולים בסרטן ריאה במפרץ חיפה, חלו בעקבות זיהום המפעלים ו-175 בחולי לימפומה שאינה הודג'קין, כשעודף התחלואה הוא בין 10%-15%. "מעיון במחקרים ובדוחות הקיימים עולה המסקנה כי נמצא קשר סיבתי בין עודף התחלואה במפרץ חיפה במחלות סרטן הריאות ן-NHL לבין פעילות המפעלים במפרץ חיפה ברמת מובהקות מדעית", כתב.

תגובת בתי הזיקוק

"תיאור הדברים בכתבה מסולף וחסר בסיס לחלוטין. מדובר באירועים שהתרחשו לפני 40 שנה, בתקופה שבה המפעלים היו בבעלות ממשלתית, ובז"ן עדכנה את בית המשפט בנתונים מאותה תקופה. העדכון אינו מהותי, וודאי לא מבחינת השפעה סביבתית. בנוסף, הטענה כאילו בז"ן התעכבה משך שנים ארוכות, עד לשנת 2005, בהתקנת אמצעי לצמצום פליטות, לא הועלתה מעולם כנגד בז"ן".