מדד הפרלמטר: כמחצית מהח"כים הזניחו את אחד הכלים המשמעותיים בפיקוח על השלטון

"כביש 80, שמחבר בין צומת תל ערד לצומת ערערה, לא היה מואר בשעות הלילה. הכביש הוא כביש מפותל, ללא שטח הפרדה בין שני הכיוונים והנסיעה בו הייתה סכנת חיים, זה גרם לתאונות דרכים רבות בשנים האחרונות", סיפר ח"כ ואליד אל הואשלה (רע"מ). "אבל אז פנינו בשאילתה ישירה למשרד התחבורה, וניסינו לנהל איתם שיח משותף, לאחר הבהרת המצב הוחלט להאיר מקטע אחד בין צומת תל ערד לכיכר הכניסה המזרחי של היישוב כסיפה". 

ח"כ אל הואשלה מתייחס להצלחה שלו בזהירות, ומסביר שלא תמיד שאילתות מקבלות מענה, ולפעמים גם כשמקבלות, כמו בדוגמא הזאת, לא תמיד מדובר במענה מלא. "מדובר במקטע אחד בכביש ואנחנו לא נסתפק בזה, אבל בהחלט ניתן לראות התחלה טובה. הארת כבישים תגרום להפחתת תאונות ולשמירה על חיי אזרחים, וגם במובן הכלכלי זה יסייע לכולם".

שאילתות והצעות לסדר הן כלים פרלמנטריים המאפשרים לח"כים לפקח על השלטון – לטובת הציבור. הן מפנות את תשומת הלב של השר או השרה והמשרד לנושא שחשוב. מעמדם של החכ"ים מקנה להם גישה ישירה לממשלה ולפקידיה, דבר שיכול לזרז את קידום הפתרון או לפחות להעביר לשלטון את המסר שיש מי שצופה בו מתוך הכנסת.

בכנס החורף, מתוך 438 שאילתות שהגישה האופוזיציה, 335 שאילתות הוגשו על ידי סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. סה"כ 40 חכ"ים מהאופוזיציה השתמשו בכלי הזה במינונים שונים. הקואליציה לעומתה הגישה 158 שאילתות, וסה"כ 22 ח"כים מהקואליציה השתמשו בכלי הזה. במונחים אחרים, כחצי מחברי הכנסת כלל לא עשו שימוש בכלי הזה.

המובילים בהגשת השאילתות

שיאן הגשת השאילתות בכנס החורף של הכנסת ה-25 הוא ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) שהגיש 93 שאילתות. לאחריו, בארבעת המקומות הראשונים שלאחריו נמצאים רק חברי הכנסת מהמפלגות הערביות – ח"כ עטאונה יוסף (חד"ש-תע"ל) במקום השני עם 79, ח"כ אל הואשלה (רע"ם) במקום השלישי עם 59 וח"כ איימן עודה, יו"ר חד"ש-תע"ל במקום הרביעי עם 41. 

"שאילתות הן כלי חשוב", מסביר ח"כ טיבי. "מה שלא נעשה בפגישה ישירה מול השר או במליאה נעשה בשאילתא שנשלחת ישירות לשר בנושאים שחשובים לאזרח, ושמגיעים אל שולחננו בלשכה הפרלמנטרית". אולם על אף שמדובר בכלי אפקטיבי ח"כ טיבי מסביר שהוא נשחק לאחרונה: "בכנס החורף האחרון השרים עונים פחות ולכן פנינו לנשיאות ולמזכירות הכנסת בבקשה שיאיצו בשרים, בסוף מטרת השאילתות היא מתן תשובות שבאמצעותן נוכל ליידע את הציבור במתרחש ולעבוד בשביל האזרחים".

לכל ח"כ יש מכסת שאילתות שהוא יכול להפנות לשר בכל מושב. השר מצידו צריך להשיב תוך פרק זמן מסוים. ישנם שלושה סוגים של שאילתות שניתן לשלוח לחברי הממשלה: שאילתא רגילה, שאילתא דחופה (בע"פ) ושאילתא ישירה.

"הגשתי השנה שאילתא לשר הפנים בעניין ההכרזה על כפר קרע כעיר, סוגיה משמעותית בעלת משמעויות נרחבות ליישוב ולתושבים שנמצאת בדיונים בשנים האחרונות. לאחרונה חתם שר הפנים על הצו שהכריז עליה עיר. מדובר בשינוי משמעותי על כל ההשלכות של זה במשאבים ואפשרויות הפיתוח שעומדות בפניה", מספר ח"כ טיבי. 

חשוב לציין שמתוקף הנסיבות, האופוזיציה כפי שגם מראים הנתונים, נוטה לעשות שימוש יותר תדיר בכלי הפרלמנטרי הזה מאשר הקואליציה, בגלל שלעיתים חברי כנסת מהקואליציה לא נדרשים לשאילתא על מנת לקבל תשובות מחבריהם בממשלה ויכולים להסתפק בהרמת טלפון לשר הרלוונטי. כלי פיקוח זה חזק יותר בצד האופוזיציוני של המפה.

לעיתים שאילתות מקבלות מענה חלקי, או הסבר למצב הקיים ונדרש לבצע "מעקב חוזר". ח"כ אל הואשלה מדגים את זה באמצעות שאילתא שהגיש למשרד הבריאות ובה ביקש לבדוק את הסיבה לחוסר התקנים שקיים במשרד הבריאות במקצועות הסיעוד, על רקע תלונותיהם של אחים ואחיות שחוזרים מלימודים בחו"ל, עוברים את הקורס הממשלתי, ולא מוצאים עבודה בתחום. 

"התשובה שקיבלנו מממלא מקום סגן שר הבריאות, יואב בן צור, היא שהצפי הוא שייפתחו תקנים נוספים לאחר שתאושר תכנית שמקדם משרד הבריאות לפתיחת מערכים שיקומיים, בניית בתי חולים חדשים בבאר שבע ובחיפה, והוספת מיטות למחלקות שונות, זאת תשובה שתצריך אותנו לעקוב אחרי המצב ובמידת הצורך לשלוח שאילתות והצעות לסדר נוספות בנושא". 

הצעות לסדר

שיאן הגשות הצעות לסדר בכנס החורף של הכנסת ה-25 הוא ח"כ משה רוט (יהדות התורה) עם תשע הצעות לסדר, אחריו ח"כ יונתן משרקי (ש"ס) עם שמונה הצעות לסדר. מפתיע לגלות ששני חברי הכנסת נכנסו מאוחר יחסית במסגרת החוק הנורבגי.

האופוזיציה הגישה בסך הכול – 100 הצעות לסדר על ידי 41 ח"כים ואילו הקואליציה הגישה 81 הצעות לסדר על ידי 30 ח"כים. כ-50 חברי כנסת לא הגישו הצעות לסדר כלל.

כל ח"כ שאינו חבר ממשלה רשאי להעלות הצעות לסדר היום של הכנסת – בוועדות או במליאה. מספר ההצעות שאפשר להגיש מוגבל בכמות ובתוכן (לדוגמה שני חברי כנסת מאותה סיעה לא יכולים להגיש את אותה הצעה). מאחר שסדר היום של הכנסת מוגבל מטבעו, נשיאות הכנסת המורכבת מיו"ר הכנסת וסגניו מחליטיה יחד אילו הצעות ייכנסו לסדר היום ואילו יידחו. פעמים רבות מספר חברי כנסת מסיעות שונות מגישים הצעה באותו נושא, מה שמגדיל את הסיכויים שאותה הצעה תתקבל ותיקח חלק בסדר היום.

בהצעות לסדר ניתן לראות גם ח"כים מהקואליציה שפועלים מול השלטון, כך למשל  ח"כ יונתן משריקי (ש"ס) הגיש הצעה לסדר לגבי ההזנחה המתמשכת של דירות הדיור הציבורי על ידי עמידר, וח"כ ארז מלול (ש"ס) הגיש הצעה לסדר שנוגעת לסוגיית הפגיעה בקשישים ואנשים עם מוגבלויות שתיווצר כתוצאה מסגירת הסניפים המאסיבית של דואר ישראל והפעלת מרכזי מסירת דואר מרוחקים במקום. 

בדומה לשאילתות, רוב ההצעות לסדר דורשות מעקב צמוד ואין די בהגשה אחת שלהן בשביל לתקן את המצב, ח"כ משריקי ממתין כעת לתשובתו של שר השיכון שהודיע כי הוא מתחייב לבצע בדק בית ולדוח של הממ"מ של הכנסת בנושא על מנת להמשיך במעקב. ח"כ מלול מנגד העביר את ההצעה לדיון לוועדה מיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, וזימן נציגים מפתח שונים כגון מנכ"ל חברת דואר ישראל דוד לרון ויו"ר הדירקטוריון שלה מישאל וקנין, אולם הדיון טרם נשא פרי ודיון עתידי נקבע להמשך. 

לעיתים חברי כנסת שומרים על עירנותה של הממשלה, כך למשל ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הגיש ביחד עם ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הצעה לסדר שמתריעה מפני פקיעתו של חוק שהגן על זכויות סוציאליות של נתמכים בקצבאות כגון נכים ואימהות חד הוריות. החוק שנחקק בתקופת הקורונה הוגבל בזמן ועמד לפקוע בפברואר האחרון. בעקבות ההצעה לסדר הממשלה האריכה את החוק.