נלחמים על כל פיסת צל: מאבק התושבים ששינה את ירוחם

בשבועות האחרונים עוברת הודעה בין קבוצות הווטסאפ הקהילתיות בירוחם שקשה להתעלם ממנה: פעילי סביבה מגייסים את תושבי העיר המדברית להשתתף בפיתוח הרחוב הראשי שלה: "נזכיר ששתי פגישות כאלה התקיימו לפני כמה שנים עם מתכננת הפיתוח של שלב א'", נכתב בהודעה, "רק בזכות זעקת התושבים באותן פגישות – עודכנו התוכניות", הסבירו.

מאחורי ההודעה עומדים עשרות פעילים מתושבי העיר שחברים בפורום נאמני העצים של ירוחם. למרות אופיה הלוחמני של ההודעה, לא מדובר במאבק רגיל. בדרך כלל תושבים מתגייסים סביב רחוב או פרויקט, יוזמה עירונית או קול קורא – במקרה הזה, כבר כמעט עשור שהקבוצה פעילה במטרה לפתח את הצל בעיר המדברית, בשכונות החדשות וברחובות הוותיקים ולא מוותרת. 

"הזכרונות הראשונים שלי מהעיר היו כשרצתי עם עגלת התינוק בין העיגולים הקטנים של צל עצי הוושינגטוניות ממהרת כי אין באמת צל", מספרת דבי גולן (70) ממייסדות הקבוצה. "הייתי אז אמא צעירה ולא היה לנו רכב וכדי להגיע עם העגלה למרכז המסחרי, הייתי צריכה לרוץ בין הצללים הקטנים. זה היה לא הגיוני ובעיקר לא בריא". 

יחד עם בעלה, דוד גולן, גנן במקצועו, הם מתגוררים בירוחם מעל שלושה עשורים והיו מראשוני היוזמה להכניס צל למדבר ולגייס את תושבי המקום. קבוצת נאמני העצים החלה לפעול בשנת 2014, כשבתחילת הדרך קבעו להיפגש באחד הבתים לשיחה על צל עם אנשי מקצוע. "חשבנו שיגיעו 20 אנשים", גולן נזכרת, "ולבסוף הגיעו מעל 70. עיקר הפעילות שלנו בהתחלה התרכזה במכתבים למועצה, דיווח על מפגעים תוך שאנחנו מנסים לגייס תקציבים ולפעול ברשתות החברתיות". המאמץ החל לשאת תוצאות, גם ברחובות העיר וגם ביחס של הרשות המקומית.

 "בשנים האחרונות הצטרף קהל מגוון שכולל עשרות פעילים, תושבים ותיקים צעירים, מסורתיים וחילונים, וזה מה שיפה בעיני", מוסיפה פעילה מרכזית בקבוצה ותושבת העיר, רחל קנול. "השינוי התרחש כשהתחלנו לפעול ברשות החברתיות, ולייצר שינוי תודעתי. התושבים התחברו וגם המועצה וזה נהיה נושא מדובר".

"מרגישים שהאדריכלים לא יצאו מהאוטו הממוזג"

במפה שפרסמו המרכז למיפוי ישראל והמשרד להגנת הסביבה אפשר לראות בבירור שלקבוצה העיקשת יש עוד עבודה רבה לפניה: ירוחם רחוקה מלהיות מוצלת, בטח בהשוואה ליישובים אחרים בארץ. בינואר לפני כשנה הממשלה הקודמת העבירה החלטה לקדם הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב. ההחלטה מכירה בצורך החיוני לעצים במרחב הציבורי מתוך הבנה שיש להם תפקיד מכריע בין היתר בהיערכות למשבר האקלים, בקירור המרחב העירוני, ספיחת זיהום אוויר, תרומה למרחב הביולוגי והפחתת איי חום. 

במסגרת ההחלטה המשרד להגנת הסביבה הקצה משאבים, כ-15 מיליון שקל לפעולות הצללה ל-14 רשויות, אלא שירוחם לא אחת מהן. בנוסף, המשרד הקצה גם 10.5 מיליון שקל ל-39 רשויות להכנת תוכניות היערכות למשבר האקלים, אולם גם ברשימה הזו ירוחם אינה לוקחת חלק. גם התקציבים שיגיעו לרשות בהמשך, ספק אם יספיקו כדי לטפח לאורך זמן שדרת עצים שתספק חופת צל רחבה ותכה שורשים, כדי להעסיק צוות גננים שלם וכדי לממן שנים של גינון עירוני בר קיימא, תשתיות והשקייה באקלים מדברי. "זה אתגר לא פשוט בכלל", מגלה יו"ר ועדת הסביבה של העיר, חבר המועצה איתן דלח. "בסופו של דבר התקציבים של רשות כמו ירוחם מגיעים בעיקר מהמדינה ולא מהכנסות של מסחר ותעשייה כשבמקביל, השכונות החדשות הן 'בנה ביתך', מה שאומר יחס שטח-תושב נמוך שמגדיל את הצורך בתמיכה שוטפת". דלח מספר שבארבע שנות כהונתו, הצליח להוסיף תקנים חדשים כמו פקח גינון במשרה מלאה ועובדים קבועים במחלקה. "למעשה, תקציב הגינון בעיר הוכפל, אבל גם שטח העיר הוכפל בניגוד לכמות התושבים, לכן זה מורכב".

יחד עם זאת, הוא מודה שפעילות התושבים הובילה למהפכות בעיר ולהישגים מרשימים, כמו שיפור תכנית אדריכלית של רחובות מרכזיים, התאמה של סוגי עצים, מענה נכון לצמחייה הקיימת נטיעת עצים ובחירת סוגים מתאימים. ההישג הגדול של הקבוצה, הוא בהקמתו של צוות עבודה משותף לראשת המועצה, טל אוחנה, נציגים מאגף לשיפור פני העיר, ונציגי התושבים. "למעשה, מה שהחל כפגישות עם חברי הקבוצה במטרה לשמוע על קשיים ובעיות בעיר בתחום הצל והעצים, הפך לצוות מחזורי וסדיר שעוסק בבעיות הגינון וכולל נציגות מקצועית של הקבוצה", אומר דלח. 

"בשנה האחרונה הפעילות שלנו נכנסה להילוך מאוד גבוה לאחר שהמועצה הקימה את צוות העבודה בשיתוף פעילים שחיים את תחום הצל והעצים בנגב", גולן מחזקת את דבריו. "ההבנה בתחומים האלה היא קריטית ליישוב מדברי". לדבריה, פעמים רבות מגיעים לעיר אנשי מקצוע מהמרכז, ללא הכרות אמיתית עם צרכי התושבים ויש לכך השפעות דרמטיות. "יש תחושה שאדריכלים שתכננו פה את השכונות לא יצאו מהאוטו הממוזג כשהגיעו מתל אביב ולא הרגישו מה זה להיות פה תושב בלי אוטו", היא אומרת. "רק לאחרונה יש אוטובוס פנימי. מי שאין לו רכב פרטי, עד כה נאלץ ללכת ברגל. נושא הצל הוא קריטי".

רק לא דקל, בבקשה

בימים אלה הקבוצה מתגייסת לטובת המשך פיתוח הרחוב הראשי של העיר. "אחרי שרדפנו בעבר אחרי החברה הכלכלית בקרב מאסף, כעת הם מתקשרים אלינו לבקש לתאם פגישה. כלומר הם מבקשים לעבוד איתנו. זה אחד הסימנים הכי ברורים לשינוי", מוסיפה קנול.

הרחוב אותו הם מבקשים לעצב כעת, החל לעבור שיפוץ לפני חמש שנים. המועצה חידשה אותו, הוסיפה ספסלים למנוחה, שבילי אופניים ומדרכות רחבות. אלא שהגינון לא הותאם לצרכי התושבים. "זה היה קרב מאסף והקבוצה הובילה מאבק גדול כדי שיהיו עצי צל ראויים. אם מתכננים כבר רחוב כזה, אז ראוי שיהיה בו צל", היא מספרת. לדבריה, העצים הקיימים לא התאימו, "כמו עצל דקל ווושינגטונות, או אלמוגן, העץ עם הפריחה האדומה – עץ מהמם, אבל לא הולך בירוחם. פיקוס גם לא מתאים וכל מיני עצי שדרות", היא מספרת מניסונה הרב. חברי הקבוצה הצליחו להוביל לבחירת צמחייה שמתאימה לאקלים המקומי והתעקשו על ערוגות גדולות ותשתית השקייה ראוייה – "והיום רואים את התוצאות. ומדהים לראות את זה".

אלא שלא תמיד הם גורפים הצלחות. כך למשל בתכנון השכונה הצפונית של העיר, הקבוצה נאבקה לגינון בר קיימא "זה אומר הרבה עצים על המדרכות ופחות עצים בכיכרות, זה אומר להוריד שיחים שקשים לתחזוקה, קשים להשקייה מתייבשים ונראים רע. זה אומר להכיר במגבלות שלנו לא רק מזג האוויר, אלא ביכולת שלנו לתחזק", היא אומרת בעצב. "ואם אין הרבה יכולת, ניתן משהו שיתן צל, אולי פחות שופוני, אבל בסופו של דבר יעשה את העבודה. שדרה נעימה עם עצי צל, זה יותר כיף מאשר צמחייה מיובשת. זה חלק מהמאבק. להגיד שקיבלו את הכל? לא. קיבלו חלק. ועד היום יש עצים בכיכרות ושיחים". 

"הרצון העקרוני הוא לשתף ולשמוע ואיפה שניתן – לממש", מסביר דלח בתגובה לטענות. "לא תמיד טכנית ניתן לממש כל דבר, לא תמיד דברים שנראים אפשריים מבחינת התושב הם אכן אפשריים מבחינת המועצה", הוא אומר. "זה עדיין לא מושלם, אבל הדבר הכי מהותי, קול התושבים נשמע, לא תמיד מצליחים ליישם אותו, אבל הוא נשמע היטב". 

מה אפשר לעשות?

 הצלחתם לחולל שינוי בעירייה? כוח אזרחי הוביל למפנה במועצה האזורית? גרמתם לרשות לפעול אחרת מאבק תושבים עיקש? לקראת הבחירות לרשויות המקומיות אנו אוספים סיפורים על יוזמות מקומיות מתחומים שונים, החל בתחבורה דרך חינוך ועד לסביבה וקיימות. כתבו לנו yael.gaton@shakuf.co.il