הממשלה מקדמת: שקיפות בפרסום הסכמים פוליטיים ברשויות מקומיות

באופן די דיסקרטי עברה הצעת חוק ממשלתית בקריאה ראשונה במליאה והונחה על שולחנה של ועדת הפנים בכנסת לדיון שנערך אתמול (שני). חלק מהגופים שזומנו לדיון, קיבלו את הזימון יום קודם לכן בלבד, ודיווחי דוברויות שונים שנהוגים להתפרסם לאחר כל דיון כלל לא פורסמו. הצעת החוק שקיבלה מעט מאוד תשומת לב, ושעתידה להשפיע על הבחירות לרשויות המקומיות שיחלו מסוף אוקטובר הקרוב, נושאת איתה בשורת שקיפות משמעותית: דרישה לפרסם את ההסכמים הפוליטיים של הרשויות המקומיות באתר האינטרנט שלהן.

חתימה על הסכמים פוליטיים היא תופעה שכיחה במערכת הפוליטית בישראל במישור הארצי ובמישור המקומי, הצורך בהם נובע משיטת הבחירות הנהוגה בישראל, מריבוי המתמודדים והעובדה שבדרך כלל אין רוב מכריע לצד אחד ונדרש שיתוף פעולה עם שחקנים נוספים. בניגוד לבחירות בכנסת, שלאחריהן מתפרסמים ההסכמים הקואליציוניים לציבור, בבחירות לרשויות המקומיות החוק דורש למסור הסכמים פוליטיים בכתב למזכיר הרשות המקומית ולחברי מועצת הרשות, אולם הדרך לידיעת ציבור הבוחרים ארוכה, אם בכלל. ההסכמים הפוליטיים ברשות המקומית עוסקים במכלול נושאים של מדיניות, חלוקת תפקידים (סגן ראש עירייה, יושבי ראש ועדות ועוד), וחלוקת תקציבים שונים בתחומה.

עו"ד רון אלמוג, נציג משרד הפנים, המשרד שהגיש את ההצעה, טרח להבהיר בפתח הדיון כי מדובר בהצעה טכנית בלבד: "לא מדובר בתיקונים שאמורים לשנות את סדרי הבחירות אלא יותר את הפרוצדורה". אבל לתיקון הזה משמעות מהותית בפיקוח על טוהר המידות של השלטון ברשויות המקומיות ובשמירה על זכות הציבור לדעת. בייחוד יש חשיבות רבה לפרסום ההסכמים הפוליטיים שייערכו ויפורסמו לפני הבחירות, משום שכך יוכלו התושבים להחליט באופן מושכל כיצד יצביעו בבחירות על בסיס מידע מלא לגבי החלופות העומדות בפניהם ולקבל מידע על דרך ההתנהלות העתידית של הרשות. בסופו של יום, פרסומים אלו יאפשרו לכולנו להבין מה עומד על סדר היום המקומי. 

מבקר המדינה בהחלט בעד השקיפות והמידע לציבור", אמרה נציגת המשרד. "אחלה סעיף אנחנו בעד, מי אחראי לאכוף את זה?",  הוסיפה שאלה נציגה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

שאלת האכיפה היא שאלה משמעותית שכן עד היום, לפי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה רק 45 רשויות פרסמו את ההסכמים באתר האינטרנט שלהם, מתוך  255 רשויות בישראל. כלומר כ-18% בלבד אפשרו חשיפה של המידע בצורה נגישה לציבור, השאר לא ששו לבצע זאת מרצונם החופשי. לאורך הדיון שאלת האכיפה נותרה באוויר. בשיחות פנימיות, נדמה שהציפייה של משרד הפנים היא שהאכיפה תעשה על ידי תביעות לבתי המשפט בשמם של ארגונים אזרחיים או אזרחים מודאגים. פרקטיקה מוכרת אך מתישה. 

"כל חקיקה שמגיעה לוועדה, אנו משתדלים שתצא קצת אחרת ממה שהיא באה, יותר מטוייבת יותר נכונה" אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), כבר בתחילת הדיון. אולי יימצא פתרון טוב יותר עד הקריאה השנייה שלישית. כרגע הצעת החוק עודנה בדיונים, ואין לדעת אילו שינויים תעבור עד ההצבעה עליה כחוק מוגמר, אף על פי כן נדמה שהפעם מדובר בסך הכול בחדשות שקופות טובות.