קוקה קולה חינכה את רשות התחרות ותאגידי המזון חוגגים

מבצע! רשות התחרות מציעה דיל לתאגידי מזון שנמצאים תחת חקירה על הפרות חוק – שלמו קנס מופחת, נסגור לכם את החקירה וגם לא נספר לציבור במה הואשמתם. איזה מבצע אטרקטיבי, אולי בעתיד הרשות תשדרג אותו ל"אחד ועוד אחד" – שלמו קנס על עבירה אחת ובצעו עבירה נוספת חינם.

הראשונים לסגור את הדיל המשתלם הם תאגידי המזון שכולנו משלשלים לא מעט כסף לכיסם: שטראוס, אסם, תנובה, אנג'ל, סנו, סוגת, ש. שסטוביץ, ליימן שליסל ויוניליוור. לפי הפרסום של סימי ספולטר בדה-מרקר, בעקבות בדיקה של רשות התחרות נמצא שהם מזון הפרו את דיני התחרות וישלמו קנות שנעים בין כ-570 אלף שקל לשמונה מיליון. מהן אותן הפרות? רשות התחרות לא מסרה, אולם כתבות מהתקופה האחרונה מספרות על חשד לתיאום מחירים, לדוגמה בין תנובה לשטראוס. מדובר בפרשה שחובקת את רשימת כל המי ומי במועדון יוקר המחיה של סל הקניות בסופר. 

בעצם, אחת מכוכבות יוקר מחיה חסרה ברשימת המבצע של רשות התחרות. החברה המרכזית למשקאות, הידועה בשם "קוקה קולה", תאגיד תמנוני שכבר מזמן לא חולש רק על משקאות מוגזים אלא גם על מוצרי חלב, בירה ועוד. הסיבה שהחברה המרכזית למשקאות לא מופיעה במבצע, היא שכבר נהנתה מאחד ממבצעי סוף העונה של רשות התחרות: רק לאחרונה זו הסדירה את עניניה מול הרגולטור. אבל "הסדירה" יהיה תואר מטעה למה שהתרחש שם – קוקה קולה הצליחה לחנך את רשות התחרות, ואת התוצאות כולנו מרגישים עכשיו בכיס.

נחזור לאחור: באמצע העשור הקודם נפגשנו, אנשי עמותת "צדק פיננסי" שאני יו"ר משותף שלה, עם בכירי רשות התחרות. הפצרנו בהם להשתמש בסמכויות האכיפה הפליליות שיש להן על תאגידים שביצעו עבירות של חיסול וסיכול תחרות, וכך הגדילו בצורה לא חוקית את הרווחים שלהן על חשבון הציבור שנאנק תחת יוקר המחיה. תחושתנו היתה שברשות התחרות מבינים היטב שקנסות לא מזיזים לתאגידים, שהיקף הקנסות לא מתקרב לרווח הפוטנציאלי מחיסול התחרות, ושאמצעי ההרתעה הטוב ביותר הוא מאסר למנהלים שעסקו בקנוניות נגד הציבור.

עם האמונה הזו יצאה רשות התחרות למלחמה נגד קוקה קולה, על מקרה קשה במיוחד של חיסול תחרות, כיוון שכלל הפרת הסכמים חתומים עם הרשות (פירוט הסיפור כאן). תחילה התלבטה הרשות אם ללכת לאפיק הפלילי, לאחר מכן החליטה על קנס גבוה ולבסוף לאחר שנים של מאבק משפטי של הרשות בקוקה קולה נסגר ההסכם: אין עונשים פליליים והקנס הופחת במחצית. סכום הקנס הסופי היה נמוך מהרווח החודשי (!) של קוקה קולה. ניכר היה שקוקה קולה בעזרת גדודי עורכי הדין שלה הצליחה להתיש את הרשות ואנחנו תהינו מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של ההסכם.

רשות התחרות נוקטת בגישה אנטי חינוכית

עוברת כשנה ואנחנו מגלים את המחיר האמיתי של הכישלון מול קוקה קולה: הרשות ויתרה על ה"אני מאמין" המקצועי שלה ועל האמונה שהיא יכולה להילחם ולנצח את התאגידים החזקים. הרשות סוגרת  דיל עם חברות מזון, שלפי חקירה שלה חשודות שביצעו מעשים לא חוקיים. הרשות לא מנסה לבסס את המקרים, לקחת את המנהלים לבתי המשפט ולייצר הרתעה ארוכת טווח. במקום עונשים פליליים  – קנסות, ובמקום הליך ארוך ומורכב – קנסות מופחתים. זוהי הרמת ידיים של מי שתפקידו להילחם עבורנו – מול המחוללים העיקריים של יוקר המחיה בתחום המזון.

הגישה הזו היא גישה אנטי חינוכית כלפי התאגידים במשק. מה הייתם לומדים אילו אתם הייתם מנהלים בתאגיד? שהפשע משתלם. שמי שמבצע הפרות של דיני התחרות יכול לסגור דיל עם קנס מופחת (ממילא גם הקנסות המקוריים נמוכים). יתרה מכך, אם לא תיאמתם מחירים והתנהלתם ביושר אך למרות זאת נלחצתם לשלם קנס, למדתם שפראייר מי שלא מרמה את הציבור. אם ממילא משלמים קנס בסוף, עדיף להרוויח טוב על הדרך. הדיל של רשות התחרות עם תאגידי המזון יעלה לנו בהגדלת יוקר המחיה ובחוסר תחרות. כואב לומר, אבל זאת האמת: רשות התחרות מפקירה את הציבור ליצרנים וליבואנים שהתחרות מהם והלאה.

כל זה כואב במיוחד לאור הנעשה בארה"ב ובאירופה: רוח חדשה של אכיפת דיני הגבלים עסקיים ותחרות שורה על הרשויות שם. הם לא נרתעים ממלחמה בחברות ענק, מבינים שם שהכח האדיר שנצבר בידי תאגידים פרטיים הוא כבר אינו רק כח כלכלי אלא גם תקשורתי ופוליטי ובכך מערער את יסודות הדמוקרטיה. אסם ושסטוביץ מאיימות על מדינת ישראל? בארה"ב, רשות התחרות (ה-FTC) שמה על המוקד את גוגל, פייסבוק, אמאזון ומיקרוסופט. חברות הענק האלו נמצאות תחת לחץ בלתי פוסק של חקירות על דחיקת מתחרים לא חוקית, הטעיות צרכניות, הפרות פרטיות משתמשים. כשהחברות האלו מבקשות לבצע מיזוגים ורכישות כדי להגדיל את כח השוק שלהן, הבקשות נדחות על ידי רשות התחרות שם. ייתכן שהמהלך הבא יהיה לפרק את החברות הללו לחברות קטנות יותר שיתחרו זו בזו.

אסם ושסטוביץ מאיימות על מדינת ישראל? בארה"ב, רשות התחרות (ה-FTC) שמה על המוקד את גוגל, פייסבוק, אמאזון ומיקרוסופט

בכתבה של סימי ספולטר נכתב כי המרוויחה העיקרית היא רשות התחרות. אבל זו הסתכלות שגויה, , בוודאי בטווח הארוך. בשנים האחרונות התחזקו הכוחות הליברטריאנים, שמוכרים לציבור סיפורי מעשיות על כך ש"השוק החופשי" פותר את כל הבעיות, לכן אין צורך ברשות התחרות. כביכול, אם רק ניתן למנהלי תאגידי המזון יד חופשית ללא איום בחקירות, הם יעדיפו לקיים מלחמת מחירים במקום לתאם זה עם זה מחירים ואזורי הפצה. אל כוחות אלה מצטרפים עורכי דין ולוביסטים מטעם התאגידים הגדולים, שטוענים שגם באותם כשלי שוק שבהם רשות התחרות מתערבת, הדבר רק גורם נזק. 

הבעיה היא שההתנהלות האחרונה של הרשות מוכיחה שיש גרעין אמת בטענות הלוביסטים. אזלת היד של רשות התחרות בטיפול ביוקר המחיה מקלה על מי שיוצאים נגדה ומבקשים לחסלה או לגמד אותה. אם זו התוצאה של המלחמה בתיאומי מחירים של תאגידי המזון, מי צריך את רשות התחרות? בטווח הארוך, לא רק אזרחי ישראל ניזוקים דרך יוקר המחיה, אלא רשות התחרות עצמה.