"אפשר יהיה למנות עו"ד מזוהה פוליטית לנשיא העליון?" – בשני שלבים, כן

הקואליציה נחושה להעביר את המתווה החדש לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, ובוועדת החוקה החל הקרב עם האופוזיציה. מלבד 2,500 ההסתייגויות שהוגשו כדי לעכב את ההליך ולמשוך את הדיון אל תוך הלילה, חברי הכנסת התעקשו לקבל תשובות. ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) שאל אתמול: "יש סיכוי לקחת גם עורך דין פרטי, מזוהה פוליטית, למנות אותו לשופט עליון ומיד אחר כך לנשיא בית המשפט העליון?".

לפי תשובתו של היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, התרחיש הזה אפשרי. בליי ציטט מהחוק והסביר כי שיטת הסניוריטי, לפיה מתמנה ותיק או ותיקת השופטים לנשיא,למעשה תבוטל. התנאי היחיד למינוי הנשיא או הנשיאה הוא שיהיו "מקרב שופטי העליון". שופטי עליון יכולים להתמנות גם מהאקדמיה ומהשוק הפרטי, ולכן בשני שלבים קצרים הדבר יכול להתאפשר.

לשמע התרחיש, ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ששימש ממלא מקום יו"ר הוועדה, צחק ואמר: "באמת נתת לנו רעיון". 

רוטמן מנסה לפייס

הקרב האחרון על החקיקה מתנהל כששעון החול של הקואליציה הולך ואוזל – המטרה היא להעביר את השינוי לפני תום מושב החורף. שני השלבים שנותרו הם אישורה בוועדה לקריאה שניה ושלישית ולאחר מכן הצבעה במליאה.

לאור המחאה הציבורית, הציע יו"ר הוועדה שמחה רוטמן מתווה חדש בתחילת השבוע, ממש ברגע האחרון. לפי הצעת חוק החדשה, את שני השופטים ראשונים תמנה הוועדה ברוב מובנה לקואליציה (שישה מתוך 11), השופט השלישי ימונה בהסכמת נציג אופוזיציה – ושופט רביעי ימונה בהסכמת נציג אופוזיציה ושופט. בערכאות השלום והמחוזי יידרש רוב של שבעה מתוך 11. כמו כן מסתמן שנשיא בית המשפט העליון ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים – ברוב רגיל. במילים אחרות, הקואליציה תוכל לבחור את נשיא בית המשפט העליון.

יו"ר הוועדה רוטמן ניסה אתמול לרכך את חברי הכנסת מהאופוזיציה. "בחוק שאנחנו מביאים יש בשורה גם למצביעי הרוב, ויש קבוצה הולכת וקטנה, חשובה ומשמעותית, שלא מעוניינת בתיקון", הוא טען. "לדעתי במתווה יש בשורה. אני פונה למצביעי האופוזיציה כי הנציגים שלכם לא מייצגים אתכם ולא מוכנים לדבר. על המתווה הזה לא שורפים מדינה".

עוד הוסיף, בהתייחסו לכך שמדובר בנוסח חדש ולטענתו, מרוכך: "בהקשר הזה מה שעשינו אתמול וגם במהלך השבועות והחודשים האחרונים היה שוב ושוב להושיט יד לציבור הגדול שלא בחר בנו ואמרנו שיותר טוב שהרפורמה תבוא בהסכמה רחבה, שתהיה מאוזנת".

"אז על מה ישבנו עשרה שבועות?", קרא ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד). "גילינו מתווה חדש אתמול בערב", כעס. עוד הוסיף כי ההצעה שהוגשה, הוגשה ללא חוות דעתו של הייעוץ המשפטי. דבר שאינו נהוג בכנסת, ובהכרח מקשה על חברי הוועדה לנהל דיון מקצועי.

האופוזיציה הגישה טענה ל"נושא חדש", פרוצדורה שיכול לעכב את החקיקה בטענה שהשינוי הוא נושא שעליו לא דנו עד כה ודורש זמן נוסף. הטענה עלתה להצבעה בוועדת הכנסת – ונדחתה.

היועמ"שים מסתייגים מהמתווה

היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, ביקשה מהיועץ המשפטי של ועדת חוקה גור בליי, להבהיר בשמה כי היא דוחה את הפרסומים על מעורבותה בניסוח המתווה החדש. "היועצת המשפטית לכנסת ביקשה שאבהיר בהמשך לשאלות שנשאלו בעניין, כי היא לא הכירה את המתווה ולכן לא יכלה לברך או לא לברך, היא לא הייתה מעורבת בגיבושו של המתווה", אמר בדיון אתמול.

הוא התייחס לפרטי הנוסח החדש של החוק והזהיר מפני פוליטיזציה של מינוי השופטים. "מצד אחד, ההגבלה של שני שופטים נותנת מענה לחשש, שגם אנו העלינו, של השתלטות על בית משפט. מצד שני, ברמת הפרקטיקה, ובהיבט של הכנסת, שופטים שמתבססים על רוב קואליציוני, מאחר שבממוצע ממשלה ממנה בין שניים לשלושה שופטים, ובמקרים חריגים ארבעה – ניתן להניח שחלק לא מבוטל מהשופטים שתמנה ממשלה ממוצעת כן יוכלו להיות ממונים ברוב הקואליציוני".

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שהגיעה לוועדה, אביטל סומפולנסקי, הסתייגה גם היא מההצעה ואמרה כי "בדיוני הוועדה עמדנו על הקושי של מינוי שופטים על ידי הקואליציה, בכך שזה מביא לפוליטיזציה של בית המשפט, בוודאי בהקשר של המבנה המשטרי הישראלי. הנוסח אמנם שונה, אך הוא לא נותן מענה משמעותי לקשיים שהצבענו עליהם. יש פה הסדר שמאפשר לקואליציה למנות נשיא לבית המשפט העליון, וזה יוצר קושי מהותי ביותר".

"השופטים יבינו שהם צריכים להיות נחמדים אליכם"

חברי הכנסת מהאופוזיציה התנגדו נחרצות למתווה, בדיונים אתמול והיום. ח"כ מירב כהן (יש עתיד) טענה בדיון אתמול כי מינוי נשיא בית המשפט העליון יחזק את כוחה של הקואליציה בוועדה לבחירת השופטים, כיוון שאם יהיה נאמן למי שמינה אותו – יישר קו גם במינויים הבאים. "זה יעלה את הרוב של הוועדה לשבעה, ויקנה לכם רוב אוטומטי גם בבחירת השופטים בערכאות הנמוכות", אמרה. "ובכלל, כל יתר השופטים ידעו שהם צריכים להיות נחמדים אליכם כי אחרת הם סוגרים את האופציה של להיות נשיאים בעתיד. ההצעה היא שינוי טקטי אבל המהות היא אותה מהות".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) טען: "יש כאן השתלטות מלאה של הדרג הפוליטי על בתי המשפט, הקואליציה גם תוכל לקבוע את שני המינויים הראשונים לעליון ללא שום תמריץ להסכמה רחבה וגם יהיה לה רוב אוטומטי במינוי הנשיא כי ביטלתם את שיטת הסניוריטי. זה הפתח להשתלטות". עוד הסביר שבניגוד לשיטת הסניוריטי אשר מבטיחה שמי שמתמנה לנשיא בית המשפט העליון יהיה אדם בעל ניסיון עשיר בשיפוט, השיטה של הקואליציה עשויה להכניס אדם ללא ניסיון.

ח"כ יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי) טענה כי אם היו רוצים למנות שופטים שמרנים, היו פועלים כמו שפעלה איילת שקד למינוי שופטים שמרנים – אך המטרה עמוקה מכך. "רואים לכם, את הכוונות האמיתיות שעומדות מאחורי כל הטרלול הזה שאתם מובילים", היא אמרה. "בהצעה שאתם קוראים לה ריכוך אבל אין בה יותר מאשר פיקציה. אתם רוצים לסדר מינויים של שני שופטים שיושבים לכם בקנה. יכולתם לסגור את האירוע הזה בשקט בלי כל הפרובוקציות שהיו כאן. אפשר להכניס את השופטים בלי לשנות משטר בישראל. אבל המטרה האמיתית שלכם היא לייצר שינוי משטרי מובהק שיאפשר לנתניהו להישאר בשלטון כמה זמן שתחפצו בזה".

ח"כ פרקש התייחסה לפרסומים לפיהם הוחלט בקואליציה ששינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יושלם עד פסח ושההצבעה על שאר סעיפי הרפורמה יידחו. "צפרדע, כששמים אותה במים רותחים היא קופצת מיד אבל בבישול איטי היא יושבת עד שהיא מתבשלת ומתה", אמרה. "הריכוך שלכם הוא ריכוך איטי. הקואליציה תשתלט על השופטים ואחר שתשתלטו כבר לא יישאר כלום. אל תספר לנו על יד מושטת".