קק"ל נאבקת באסונות משבר האקלים – ומממנת אותם בו זמנית

"משל החלון השבור" הוא אחד המשלים המפורסמים בכלכלה: זהו סיפור על "הפורץ המנפץ", שבלילה מנפץ חלונות בעיירה, ובבוקר מציע שירותי תיקון שלהם. בכך טוען "המנפץ" שהוא תורם לכלכלה, כיוון שהוא מייצר תעסוקה. ומהמשל למציאות – מסתמן שבקק"ל אימצו את הגישה היצירתית: ביד האחת הם נאבקים במשבר האקלים, וביד השנייה מממנים אותו ואת החברות האחראיות לו.

ביקור באתר קק"ל מעלה מצג אופטימי למדי – הקרן פועלת במגוון מישורים כדי לשמור על הסביבה ולדאוג לדורות העתיד: החל מהקמת מרכז קק"ל לאקלים בעלות של 50 מיליון שקלים; עצירת בירוא יערות; עידוד מעבר לאנרגיות מתחדשות; היערכות לגלי חום, שריפות, בצורות, ושיטפונות; ועוד. סקירת מסמכים של הקרן מעלה שהיא גם מחזיקה בשתי חברות של אנרגיות מתחדשות – גלובל סאן ישראל, וסולאריס סינרג'י, שעוסקות בתחום האנרגיה הסולארית. אך לצד כל אלו, מתגלה גם הצד השני, הנסתר יותר, של הפעילות הנרחבת של קק"ל.

בדיקת "שקוף" מגלה שקק"ל, שמחזיקה בתיק השקעות בשווי של למעלה משלושה מיליארד שקלים, משקיעה גם בחברות נפט וגז – ואין לה כוונה להפסיק. בחינת פרוטוקולים של ועדות ההשקעות והדירקטוריון בקק"ל מעלות כי "במסגרת אישור מדיניות ההשקעות וההשקעות האלטרנטיביות בקק"ל, ועדת ההשקעות והמנכ"ל בודקים היתכנות השקעה באנרגיות חלופיות באמצעות ועדה מקצועית". 

תחום הסטת ההשקעות הולך וצובר תאוצה בארץ ובעולם, כאשר יותר ויותר גופים מושכים ידיהן מחברות שעצם פעילותן מחריף את משבר האקלים. כך למשל, גופים פיננסים כדוגמת אלטשולר שחם ומגדל, שמנהלים תיקי השקעות בשווי מאות מיליארדי שקלים הצהירו שיפסיקו להשקיע בדלקים פוסילים (פחם, נפט, גז). אך לשאלת "שקוף", בקק"ל סרבו להתחייב או אפילו לשקול להסיט את השקעות אלו בעתיד, שתרמו את חלקן לתשואה בשווי של כמעט 300 מיליון שקל בשנת 2021.

איזה חלק מתיק השקעות זה מושקע בתעשיית הנפט והגז, והאם ההשקעה בתעשיות אלו גדולה יותר מההשקעה באנרגיות מתחדשות? בקק"ל טוענים כי "קיימת מגבלה בהשקעה במניות של חברות גז ונפט וכו". באיזו מגבלה מדובר? האם יש מסמך מדיניות עם קריטריונים ברורים ש"מגבילים" את ההשקעה המדוברת? לא קיבלנו תשובה. "מכיוון שמדובר בתיק השקעות ובמידע פנימי של קק"ל – לא נפרט", השיבו.

בדיקת "שקוף" מגלה כי בפרוטוקול נוסף של ישיבת הדירקטוריון מאוגוסט 2022 נכתב: "כיום מוקצה להשקעות האלטרנטיביות סדר גודל של 300 מיליון שקל". אך מהי ההגדרה של קק"ל להשעה אלטרנטיבית ומה הוא חלקן, אם בכלל, של חברות לאנרגיות מתחדשות או פתרונות למשבר האקלים? כאמור, בקק"ל מסרבים להתייחס לכל שאלה הנוגעת לתיק ההשקעות. 

בהקשר זה ראוי לציין כי למרות שבקק"ל מתגאים בשקיפות באתר שלהם, לא ניתן למצוא בו פרוטוקלים של ועדת ההשקעות מהשנים האחרונות. הפרוטוקול האחרון שזמין לעיני הציבור היא שנת 2017. בתגובה לכך מסרו בקק"ל כי "ברוב המקרים המדובר בדיונים או בנושאים חסוים, שמטבע הדברים אינם פתוחים לעיון הציבור", אך "ישנם נושאים שעלו לדיון בוועדת ההשקעות… וקיבלו ביטוי בפרוטוקולים של וועדת הכספים" וכד' (התגובה המלאה בסוף הכתבה)".

ב"פורום כסף נקי", קואליציית ארגונים ירוקים המפעילה לחץ על גופים פיננסים בישראל להסיט השקעות מתעשיות הדלקים הפוסיליים, מתחו ביקורת על התנהלות קק"ל. "לא יתכן שארגון שהמתגאה במאבק במשבר האקלים ופועל למען שמירה על הסביבה משקיע את כספיו בחברות דלקים מאובנים התורמות באופן ישיר לפליטת גזי החממה ולמשבר האקלים", אמרה מרים סולוביי מהארגון. "ייתכן מאוד שתרומה לקרן הקיימת לישראל במטרה להגן על הסביבה עושה יותר נזק מתועלת ושכסף זה בפועל מושקע בחברות מזהמות אשר פוגעות בסביבה". 

עוד ציינה סולוביי, כי "בזמן שיותר מ-1500 ארגונים ברחבי העולם המנהלים יותר מ-40 טריליון דולר כבר הכריזו על הסטת השקעות מדלקים מאובנים, אנחנו קוראים לקרן הקיימת לישראל להפסיק לממן חברות דלקים מאובנים וחברות מזהמות". יש לציין כי מחקר שבדק את היעילות של הסטת השקעות מצא תמונה מורכבת, בה מצד אחד ההסטה מצליחה למנוע הזרמת הון לחברות פוסיליות, בעיקר במדינות עם מחויבות לנושא, אך עם זאת במקרים רבים הכסף עובר ל"מקלטי זיהום" אחרים.

הפרדוקס של קק"ל ומדד "מעלה" – השקעה בחברות מזהמות תחשב ירוקה

אחת התשובות של קק"ל להשקעות מטיביות מצביעה על אבסורד נוסף: בקרן החליטו כי השקעת כספים במדד "מעלה" תוגדר כהשקעה ירוקה, השקעה "לא מזהמת", כדבריהם. בשנים האחרונות הראינו ב"שקוף" כיצד הפך "מעלה" למכבסה שממרקת את פועלן המזיק של תאגידים מזהמים, המקבלים כוכבי הצטיינות לאור פרמטרים כמו תרומה לקהילה או ייצוג נשים בחברה.

"מעלה" מהווה ארגון גג לכ-120 חברות במשק הישראלי, כשמטרתו הראשית לדבריו היא "העלאת מודעות הסקטור העסקי לחשיבות האחריות התאגידית". כדי לעשות זאת הוא משתמש בשאלון דירוג המהווה "כלי שינוי המקדם ניהול והטמעה של ערכים חברתיים בעסקים". בשאלון הזה החברות מקבלות ציון במגוון מדדים, החל מ"אתיקה ארגונית וערכי יסוד", ועד דירוג "איכות סביבה".

שנה אחר שנה, החברות המזהמות ביותר במדינה מקבלות ממנו ציון סביבתי מושלם. כך למשל חברת כיל בבעלות עידן עופר, שהנזק הסביבתי שלה מוערך על ידי המשרד להגנת הסביבה בלא פחות מכ-מיליארד שקלים בשנה, קיבלה את הציון הגבוה ביותר של המדד, "פלטינה +". רק לפני מספר חודשים כיל גרמה לנזק לטבע תוך שהיא מצפצפת על הרגולטור. כל אלו לא מנעו ממנה להתגאות בפוסט בפייסוק בדירוג הגבוה שקיבלה ממדד "מעלה": "בפעם הרביעית ברצף, חברת ICL זוכה בדירוג הפלטינום של ארגון מעלה (הדירוג הגבוה ביותר של המדד)".

אל תאגיד הכימיקלים מצטרפות שורה של חברות עם רקורד סביבתי מפוקפק, בלשון המעטה: בז"ן; דלק ישראל; קוקה-קולה, שיאנית זיהום הפלסטיק העולמית, ועוד. עולה החשש שהדירוג של הארגון הוא סוג של גרינווש (טיוח ירוק) עבור החברות המזהמות, ועוזר להן להסתיר את הנזקים האמיתיים שלהן ולהציג כלפי חוץ תדמית מצוחצחת.

לא מדובר בתופעה נקודתית של החברות בישראל: מחקר שפורסם בשנה שעברה על ידי אוניברסיטאות קולומביה ו-LSE מצא שחברות שהצהירו ב-2018 על מחויבות למען החברה ולא רק לשורת הרווח, דווקא היו מועדות יותר להפרות של תקנות סביבה והגנה על עובדים.

כעת נראה שלא רק התדמית מקבלת חיזוק – אלא שהמדד מהווה גושפנקא עבור גופים כמו קק"ל, להזרמת כספים לאותן חברות. בקק"ל סרבו להתייחס לבעייתיות בהשקעה במדד "מעלה". סולוביי מ"פורום כסף נקי" טענה בעניין זה כי "לצערנו השקעה לפי מדד זה אינה השקעה ירוקה וחשוב לציון כי ארגוני הסביבה רואים ב״מעלה״ גוף שמעניק גיבוי של גרין ווש, שגורם להטעיית הציבור והמשקיעים, ותומך בתעשייה מזהמת".

בחזרה ל"פורץ המנפץ"

למקרה שבקק"ל לא שמעו את סופו של משל החלון השבור של הכלכלן הצרפתי פרדריק בסטייה, ניפוץ חלונות ותיקונם עשוי למראית עין להיראות כתרומה לכלכלה, אך בפועל נסתרים מעיני תושבי העיירה הנזקים העקיפים. בכסף שבו נאלצים לתקן את הנזק, היה אפשר לקנות נעליים – וכעת לא ניתן לעשות זאת. הפרנסה שנוספה ל"פורץ המנפץ" נגרעה מחנות הנעליים. כעת במקום שתושבי העיירה יחזיקו גם בחלון תקין וגם בזוג נעליים נוסף, יש להם חלון בלבד. כלומר הכלכלה ניזוקה, וגם האזרחים.

במצגת המדען הראשי של קק"ל מתריעים מפני ההשלכות הנקודתיות של המשבר על ישראל, ומציינים את השריפות בהרי ירושלים (2021), ובכרמל (2010), וכן את שטפונות הקטלניים בנהריה (2020). ראוי שקק"ל לא רק יציינו את אסונות אלו, אלא ישאלו עצמם מדוע התרחשו, מי תדלק אותם, ואיך הם עוברים מהצד שמנסה לפתור את המשבר, לצד שלא גורם לו מלכתחילה.

תגובת קק"ל:

"שלום רב,

קק"ל המאוגדת כחברה לתועלת הציבור, פועלת על פי מטרותיה המפורטות בתזכירה, הכוללות בין היתר את קידום ערכי הקיימות, השמירה וההגנה על הסביבה, ופעולות נוספות במסגרת המאבק במשבר האקלים בארץ ובעולם.

מטרה זו מיושמת הלכה למעשה הן בפרויקטים השונים והמגוונים, ובמיזמים שקק"ל מקדמת בארץ ובעולם, לרבות במסגרת הקמת מרכז האקלים, והן בהשקעותיה הפיננסיות העולות בקנה אחד עם מדיניות ההשקעה שלה.

כן מקפידה קק"ל לתת ביטוי לנושא האמור במדיניות ההשקעה שלה, ומגבילה השקעה במניות או שותפויות של חברות חיפושי גז ונפט ועל השתתפות בהנפקות של חברות המזהמות את הסביבה (לעניין זה, חברות הנכללות במדד "מעלה" ייחשבו כחברות שאינן מזהמות).

מטבע הדברים, ומכיוון שמדובר בתיק השקעות, לא נוכל להשיב על השאלות הפרטניות שהועברו אלינו על ידכם שכן המדובר במידע פנימי של קק"ל."

בנוגע לחוסר שקיפות פרוטוקולים:

"כלל המידע הפתוח לציבור מפורסם באתר קק"ל, לרבות הפרוטוקולים של הוועדות הדירקטוריוניות השונות. בכל הנוגע לוועדת ההשקעות נדגיש כי ברוב המקרים המדובר בדיונים / בנושאים חסויים שמטבע הדברים אינם פתוחים לעיון הציבור.עוד נבהיר כי ישנם נושאים שעלו לדיון בוועדת ההשקעות (כוועדת המשנה של וועדת הכספים הדירקטוריונית), וקיבלו ביטוי בפרוטוקולים של וועדת הכספים הדירקטוריונית ולאחר מכן בוועדת ההנהלה / הדירקטוריון."