רוטמן ביקש נוסח מרוכך לרפורמה – אך זכויות האזרח עדיין בסכנה

האם זכויות האדם והאזרח עומדות בסכנה נוכח החקיקה המתקדמת בוועדת החוקה? בישיבת הוועדה היום (ג') התברר שכן. מכיוון שהנוסח הנוכחי ניתן לפרשנויות שונות, היועץ המשפטי לוועדה, גור בליי, ביקש מהיו"ר הבהרות. השאלה שעלתה היא האם בג"ץ לא יוכל להתערב במקרה שבו הכנסת תחוקק חוקים שסותרים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. במהלך הדיון, יו"ר הוועדה שמחה רוטמן ביקש מהייעוץ המשפטי להציע ניסוח מרוכך, שיאפשר לבג"ץ להגן על חוק היסוד המדובר.

אך מבדיקת "שקוף", גם אם רוטמן יקבל נוסח מרוכך מסוג זה, כנסת עדיין תהיה אפשרות לפגוע בחלק מזכויות האדם. חופש הביטוי, שוויון וזכויות נוספות לא כתובות באופן מפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. קיומן נובע מכוח פסיקות בג"ץ – לכן בית המשפט לא יוכל להגן עליהן מפני חקיקות דורסניות.

• כבר עכשיו: החקיקה תאפשר לממשלה לפגוע בזכויות אזרח

כדי להבין את הסעיף המדובר בטיוטה, צריך לפרק אותו ולהבהיר מונחי יסוד. הנוסח שמציע רוטמן בסעיף 15ב(ב) הוא: "בית המשפט העליון לא יוכל ליתן פסק דין או החלטה […] אלא בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון, ובלבד שכל שופטי ההרכב הסכימו כי החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק-יסוד".

כלומר, השופטים צריכים להסכים פה אחד כי החוק "סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק-יסוד". למילה "שוריינה" יש משמעות מיוחדת: בהליכי החקיקה בישראל הכנסת יכולה לבחור "לשריין" סעיפים בחוקי יסוד כך שניתן יהיה לשנותם רק ברוב מיוחד. 

הבעיה עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היא כפולה: ראשית, אף אחת מהזכויות הבסיסיות שמופיעות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (בעגה המשפטית נקראות 'זכויות מנויות') אינה משוריינת. שנית, קיימות המון זכויות שבכלל אינן כתובות בחוק, ושכוחן נשאב רק מכוח הפסיקה ('זכויות לא מנויות'). ביניהן, חופש הביטוי, הזכות להפגין, חופש התנועה, חופש דת וחופש מדת, הזכות לחינוך, הזכות לאוטונומיה ועוד. 

כאמור, גם בקשתו של רוטמן מהייעוץ המשפטי להציע ניסוח שיאפשר להחיל ביקורת שיפוטית על חוקים שפוגעים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו תכלול רק זכויות מנויות, ותשאיר זכויות לא מנויות בחוץ.

כשהפנינו את תשומת הלב של רוטמן לכך הוא השיב: "כפי שהיו"ר הבהיר במסגרת דיונים בוועדה בעניין זה, אין לאפשר מצב בו בית המשפט ימציא לעצמו חוקי יסוד או יכניס לתוך חוקי יסוד דברים שיצאו מהם לטובת ביטול חוקים".

המונחים והדקויות של הסעיפים דורשים התעמקות והבנה – תפקידם של חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה לדרוש תשובות עבור הציבור. שמותיהם: קארין אלהרר, יעקב אשר, אברהם בצלאל, טלי גוטליב, מתן כהנא, עופר כסיף, יונתן מישרקי, חנוך מלביצקי, יוליה מלינובסקי, יואב סגלוביץ', משה סעדה, מנסור עבאס, אריאל קלנר, יצחק קרויזר וגלעד קריב.