ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

כלכלנים בכירים הזהירו אך גפני קבע: "החקיקה המשפטית לא תפגע בכלכלה"

בדיון בוועדת הכספים כלכלנים טענו כי יש הסכמה גורפת בנוגע לנזקי המהפכה המשפטית לכלכלת ישראל. נציגי האופוזיציה שיזמו את הדיון מחו על כך שלא הגיעו כמעט נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. באופן חריג, הוועדה ערכה הצבעה הצהרתית וקבעה ש"אין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לבין כלכלת ישראל". חברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה: "מעולם לא נחשפתי לדבר כזה"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר ועדת החוקה משה גפני (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ועדת הכספים התכנסה ביום שני לדיון, ביוזמת ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) בנושא "השפעת הרפורמה במערכת המשפט של כלכלת ישראל". בצל אזהרות כלכלנים שהגיעו לדיון, קיים יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני באופן חריג "הצבעה הצהרתית", לפיה אין קשר בין המהפכה המשפטית לבין פגיעה אפשרית בכלכלה.

במהלך הדיון, מחו חברי האופוזיציה על כך שלמעט נציגי הרשות לניירות ערך, לא הגיעו נציגים מהמערכות הכלכליות מטעם המדינה. "אני מוחה שאין פה כמעט אף נציג לממשלה, שר האוצר צריך להיות פה ולהגיד איך אפשר להתמודד, ושמר כלכלה בנימין נתניהו יסביר לאזרחי ישראל איך הוא הולך להתגבר על העובדה שההפיכה השלטונית שהוא מקדם לא תפגע בהם", אמרה ח"כ מיכל שיר (יש עתיד). ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) הצטרפה לדבריה וטענה: "היעדר נציגי הממשלה הינו ניסיון להשתיק".

בהמשך, יוזמי הדיון וכלכלנים שונים התריעו נגד הרפורמה, והעלו חשש כי זו תביא לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית.מנגד, נציגי הקואליציה טענו שההתראות של המוחים הן שמביאות לפגיעה בכלכלה. לדבריו של נשיא האגודה הישראלית לכלכלה פרופ' יוסי שפיגל מאוניברסיטת תל אביב, "אני בתחום למעלה מ-30 שנה, ולא זוכר פעם אחת שהייתה הסכמה כזו בין כלכלנים. לתדהמתי הגדולה חתמו על המכתב כמעט כל הכלכלנים האקדמיים בישראל, ו-11 או 12 חתני פרס נובל לכלכלה מארצות הברית, ה-oecd השמיע קול זעקה מול הדבר הזה. אני לא יכול להבהיל גורמים בארצות הברית".

חברי האופוזיציה בדיון בוועדת הכספים, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון במסמך שכתב מראש: "המשק הישראלי יציב וחזק בכל הפרמטרים והמדדים הכלכליים. ועדת הכספים קובעת שאין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לבין כלכלת ישראל שהיא כאמור יציבה וחזקה, הניסיון לקשור בניהן הוא ניסיון פוליטי ברור כפי שגורמים אלו עשו זאת בכל נושא שממשלה נבחרת זו הביאה לדיון ולהחלטות".

על הדברים קיים יו"ר הוועדה הוועדה הצבעה הצהרתית בשאלה האם הרפורמה תפגע בכלכלה. חברי הקואליציה שהם הרוב בוועדה, הצביעו בעד, כאשר חברי האופוזיציה התנגדו לקיום ההצבעה וטענו כי היא נעדרת סמכות ואינה חוקית.

האופוזיציה מחתה כי הצבעה כזו מנוגדת לתקנון, אך מבדיקת "שקוף" עם הייעוץ המשפטי של הכנסת עולה כי הצבעות הצהרתיות הן מנהג שנועד בין היתר להעביר לממשלה מסרים מהכנסת, למשל, הצהרה שהכנסת תומכת בפעולה כזאת או אחרת של הממשלה. במקרה הזה, יו"ר הוועדה ביקש לקבוע הצהרה לפיה: "אין כל קשר בין החלטת הממשלה ורוב חברי הכנסת לעשות רפורמה במערכת המשפט ולקיים איזונים ראויים בין הרשויות השונות שהופרו באופן מדאיג בשנים האחרונות, לבין פגיעה בכלכלת ישראל".

הצבעה הצהרתית – ללא תוקף מחייב

לשאלות האופוזיציה הסבירה היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד שלומית ארליך, כי ערכה של ההצבעה הינה הצהרתי בלבד. כלומר אין לה שום משמעות משפטית מחייבת.

ח" בליאק סיכם ואמר כי "משרדי הממשלה החרימו את הדיון, זה ברור לנו כי בדיון שלאחר מכן כולם נכנסו. נטען בפנינו שכולם הוזמנו אבל ברור שהייתה כאן מדיניות מכוונת. בסוף הדיון גפני קבע שלא מתקיימת פגיעה בכלכלה בעקבות הרפורמה בניגוד מוחלט לכל מה שנאמר וביקש לבצע הצבעה הצהרתית ללא התראה מראש. אני שנתיים בוועדה ומעולם לא נחשפתי להצבעה הצהרתית בסוף הדיון. אפילו בקשתנו לקיים התייעצות סיעתית לפני ההצבעה סורבה".

מיו"ר הוועדה גפני לא נמסרה תגובה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אפרת אביבי

אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

תגובה אחת

  1. איך עושים דיסלייק לכתבה?
    שום נתון חדש, רק ממשיכים להפחיד על הרפורמה.
    רציתי לתרום לשקוף לעיתונות חופשית ואני רואה שאתם מהדהדים את המסרים השיקריים של כלכליסט.
    השקל נחלש בגלל פערי ריבית (כמו שהיה בתחילת שנות ה-2000, וכמו שקרה בשנה שעברה באירופה). למעשה, לאחר הכרזת הרפורמה בתחילת ינואר השקל דווקא התחזק.
    כל קשר בין השניים מקרי בהחלט, אבל כתבים שלא מבינים בכלכלה ממשיכים להדהד את השטויות האלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,910 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!