שופטים קנדים מתנערים מההשוואה של רוטמן: "בישראל יש ריכוזיות קיצונית של הכוח הפוליטי"

במהלך הדיונים המתמשכים בוועדת החוקה על המהפכה המשפטית, טען יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן לא פעם, נגד כל מי שביקר את הרפורמה שדמוקרטיות רבות מסביב לעולם מנהיגות שיטות דומות להצעותיו. כך לדבריו, בקנדה יש פסקת התגברות, בבריטניה בית המשפט לא יכול לפסול חוקים, ובארצות הברית הפוליטיקאים ממנים את השופטים. "בקנדה, באירלנד, בשבדיה, באוסטרליה וברוב מדינות אירופה, נציגי העם בוחרים את השופטים", טען רוטמן בשידור חי בפייסבוק לצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תעבוד ככה. כל מה שעשינו זה לשנות את הרכב ועדת מינוי השופטים".

אבל עצומה קנדית עליה חתומים שופטי בית משפט עליון לשעבר ומומחים למשפט במדינה מצביעה על מציאות שונה. העצומה שפורסמה דרך אוניברסיטת טורנטו שבקנדה, הזהירה כי "השינוי שמובילה ממשלת ישראל מהווה צעד אחורה, שמסכן את ההגנה המשפטית על כבוד האדם בישראל".

לדברי המומחים החתומים על העצומה, "התומכים בשינויים אלה מצביעים על קנדה ועל דמוקרטיות אחרות כדי להוכיח ששינויים כמו אלה הממוצעים הם דבר שבשגרה. זהו טיעון מסלף. שיטת הממשלה הנהוגה בישראל שונה מזו של דמוקרטיות אחרות, בכללן קנדה, בריכוזיות יוצאת דופן של הכוח הפוליטי.  בדמוקרטיות אחרות קיימת מערכת של מנגנונים המבזרים את הכוח הפוליטי או ממתנים אותו".

פרופסור אריאל כץ, מיוזמי העצומה הקנדית, סיפר ל"שקוף" "כי כמו הרבה ישראלים אני מוטרד מממה שהממשלה מתכננת לעשות. אני אזרח קנדי ב-8 שנים האחרונות, אבל גדלתי בישראל וכל המשפחה שלי שם, אכפת לי מהמדינה". הוא מוסיף כי "הטענה של רוטמן שיש אלמנטים דומים בין המדינות נכונה – אבל מטעה. נורמה חוקתית היא מכלול של כל הכללים ובחינה של איך הם פועלים במסגרת של תרבות פוליטית מסויימת. זה נכון בכל משפט השוואתי. להסתכל על נקודה אחת ולהגיד זה כמו בארץ אחרת יכול להיות מטעה ביותר".

פרופ' כץ טוען כי "גם בקנדה יש מה לשפר. אגב כשעלו רצונות לעשות שינויים היו לוקחים את מערכת המשפט של ישראל כדוגמה לשבח. אני לא חושב שלוין, רוטמן או נתניהו יקראו את העצומה ויודו בטעות, אבל אנחנו מכוונים לדעת הקהל בישראל. גילויי הדעת שבאים מבחוץ בסוף הם חלק מדעת הקהל והקשרים של ישראל עם העולם חיוניים. לכל הדברים האלה ביחד יש השפעה, גם מבחינה מורלית על מי שבארץ, להרגיש שהם לא לבד".

בעצומה ניתנו דוגמאות לאיזונים ובלמים שקיימים במדינות האחרות, ובכללן קנדה, בין היתר הוזכר קיומה של חוקה פרומלית שהליך החקיקה הרגיל לא יכול לשנות, מגילת זכויות מקיפה המגנה על הכבוד, החרות והשוויון על ידי אכיפה שיפוטית של זכויות פוליטיות, משפטיות, חברתיות וזכויות אדם, האפשרות לפנות לבית דין בינלאומי לזכויות אדם לבחינת פעולות הממשלה, ופרלמנט בעל שני בתים המאפשר לבית העליון לדון בהצעות החקיקה המגיעות מנציגי הבית התחתון.

• מוועדות מקצועיות ועד הסכמה רחבה בפרלמנט: איך ממנים שופטים בעולם המערבי?

העצומה סיכמה את קריאתה בכך ש"כל מערכת שיפוטית, כולל זו של ישראל, ניתנת לשיפור. אבל רפורמה לגיטימית לא יכולה ללבוש צורה של חקיקה מפלגתית ונמהרת של שינויים מוסדיים רחבי היקף המסכנים את זכויות האדם, מערערים את העצמאות השיפוטית ומסכנים את שלטון החוק".

קריאה נוספת יצאה החודש גם מהנציבות האירופית, שישראל חברה בה מאז שנת 2008, שקראה להגן על בתי המשפט מהתערבות פוליטית, בעיקר בכל הנוגע להרכבם. בהמשך המליצה הנציבות לכבד את העקרונות הדמוקרטיים ולהגיע להסכמה רחבה ככל הניתן.

חברת הכנסת אורית פרקש כהן (המחנה הממלכתי), חברה בוועדת החוקה, התייחסה לשני המסמכים בדיון שנערך ביום רביעי האחרון,  וביקשה לקחת את שני המסמכים האלה בחשבון בדיון על הרפורמה המשפטית. היו"ר רוטמן לא הגיב לדברים.