מימין ומשמאל אוהבים לדבר על "רצון העם" – הנה כלי שיעזור לברר מהו

הרפורמה המשפטית שהציע שר המשפטים יריב לוין, זכתה כצפוי לתגובות מימין ומשמאל, אך ביטוי אחד שב ונשמע בפי קול: "רצון העם". "מדובר בהחזרתה של המדינה היקרה שלנו לידי העם", אמר שר התקשורת הנרגש שלמה קרעי, שהוסיף: "כבר שנים אנו נשלטים על ידי חונטה משפטית אנטי דמוקרטית, בחלקה פוסט ציונית, שרומסת את רצון העם". בשמאל מיהרו להגיב. "יש לי הצעה בשבילם", איתגר ראש האופוזיציה יאיר לפיד בראיון ל-ynet. "הם אומרים שהעם איתם? בואו נעשה על זה משאל עם".

אך מהו אותו "רצון העם", והאם משאל עם הוא אמנם הדרך לברר אותו? שאלו את עצמכם מה אחוז האזרחים שמבינים את תפקיד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ומסוגלים להעריך נכונה את השלכות הרפורמה בייעוץ המשפטי. בפועל, מנגנון הבחירות לא מעודד את הציבור לנהל דיון מעמיק על רפורמות אפשריות והשלכותיהן, אלא מוביל לשיח מקטב המלא בדיסאינפורמציה. מספיק להזכר בברקזיט כדי להבין שההצבעה במשאל מבוססת לרוב על מאפייני זהות ומחנאות ולא על שיח מושכל. 

אך קיים פתרון חלופי – כלי אלטרנטיבי שנמצא בשימוש בעולם כבר כמה זמן. הצלחתו והשפעתו על מדיניות ציבורית, במיוחד בנושאים שנויים במחלוקת, הפתיעו אפילו את תומכיו.

בחזרה למחאת האפודים

בתגובה להחלטת הממשלה בצרפת להעלות את המס על הדלק, פרצה ב-2018 מחאת האפודים הצהובים. מאות אלפים יצאו לרחובות לבושים באפודים צהובים זוהרים המסמנים את מעמד הפועלים. לטענתם, המס החדש, שנועד להפחית צריכה של דלק בניסיון להאבק במשבר האקלים, ייצג בפועל את הנתק בין מקבלי ההחלטות לציבור העובד. 

בצעד חריג, נשיא צרפת עמנואל מקרון פנה לפתרון דמוקרטי חדשני: אספת אזרחים. האספה, שנועדה לסייע בגיבוש מדיניות האקלים של הממשלה, הורכבה מ-150 אזרחים שנבחרו באקראי מהציבור. הבחירה האקראית כללה מנגנון שווידא ייצוג הוגן של כלל רבדי האוכלוסייה: גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, דרי הפריפריה והמרכז. 

לאורך תשעה חודשים פגשה האספה מדענים ומשפטנים ובעזרתם גיבשה 149 תקנות ישימות במאבק נגד משבר האקלים. התקנות כללו איסור על שימוש בכלים חד פעמיים, הפחתת כמות הטיסות במדינה, חובת סימון רמת הזיהום של מוצרים ועוד. מס הדלק, לעומת זאת, לא נכלל בתקנות. 

אף שהתקנות שהוצעו על ידי האספה היו חסרות תקדים בהיקפן ובהשפעתן על חיי האזרחים, הן קיבלו לגיטימציה ציבורית רחבה, שאפשרה לפרלמנט ולממשלה ליישם רבות מהן.

האספה נתפסה בצרפת כאמצעי לחיבור הציבור אל הממשל. האזרחים, שנבחרו באקראי מהציבור, נתפסו כשיקוף מדוייק יותר של הציבור הרחב, בניגוד לחברי הפרלמנט והממשלה, שמגיעים לרוב מאוכלוסיות אמידות. חברי האספה גם לא שאפו להיבחר לתפקיד ציבורי, ומשום כך נתפסו כמי שאינם מוטים מלחצים מפלגתיים או מחוייבים ללוביסטים ותורמים בעלי הון. המלצותיהם עוררו אפוא אמון בציבור.

לא רק צרפת

צרפת היא לא המדינה היחידה שהתנסתה בשיטת אספת האזרחים ונהנתה מפירותיה. דוח של ה-OECD מ-2020 מראה על מאות אספות אזרחים שהתקיימו בפורמט דומה בעשרים השנים האחרונות. האיחוד האירופי החל בשנים האחרונות אף להתנסות באספות אזרחים כלל אירופאיות.

דוח ה-OECD ממליץ להשתמש באספות אזרחים ככלי ליישוב מחלוקות הנוגעות לאופי המדינה. באסטוניה, למשל, אימצו את הכלי ב-2013 בתגובה למשבר באמון הציבור בעקבות פרשיות שחיתות של פוליטיקאים. הממשלה ארגנה אספת אזרחים שעסקה בנושאי מימון מפלגות, פוליטיזציה של משרות ציבור ושקיפות שלטונית. האספה ניסחה רפורמות הנוגעות לפיקוח על המפלגות, ואף יזמה חוק שדורש מהפרלמנט להגיב לכל הצעה או שאלה שזכתה לאלף חתימות לפחות מהציבור – כלי שהפך לפופולרי במדינה והוביל לחקיקת מספר חוקים חדשים.

אך אחת התולדות המוכרות יותר של אספות אזרחים מגיעה מאירלנד, גם אם רק מעטים יודעים לקשור את הסיפור לאספה. עד 2016 הפלות היו אסורות באופן גורף בחוקה של המדינה הקתולית, וחברי הממשלה ששאפו לקדם רפורמה בנושא פחדו שזו תפגע במעמדם בקרב קהלים שמרניים. מסיבה זו הממשלה כוננה אספה של מאה אזרחים, שדנה במספר שינויים בחוקת המדינה, בהן סוגיית ההפלות. להפתעת רבים, באמצעות מפגש אישי ודיונים מונחים בין נציגי האוכלוסייה, האספה הצליחה להסכים על נוסח לתיקון החוקה שיאפשר הפלות – ונוסח זה אושר במשאל עם.

שיקום האמון בדמוקרטיה

העקרון דומה בכלל האספות: נציגי האספה נבחרים באקראי, תוך הבטחה שיתקיים בה ייצוג של החלקים השונים באוכלוסייה; ובסיוע מומחים שונים, הנציגים מעמיקים בסוגייה למשך תקופה מסויימת, שבסופה הם מגבשים מדיניות מושכלת. 

לטענת מארגני אספות האזרחים, השיטה מעודדת שיח מושכל והגעה להסכמה בין חלקים גדולים בציבור. זאת, לעומת המערכת הפוליטית הנוכחית שמעודדת קיטוביות בין מחנות. לראייה, סקרים שנערכו בקרב משתתפים באספות אזרחים בעולם מצאו שמעל ל-90% מהמשתתפים הרגישו שכיבדו את דעותיהם גם ברגעי אי הסכמה, ורובם היו מוכנים לשנות את דעותיהם כשנחשפו לנקודות מבט חדשות. וחזרה לארץ: דרישת לפיד לקיים משאל עם על הרפורמות המשפטיות מנסה לאתגר את הממשלה, אך מפספסת הזדמנות ליצירת שיח ציבורי מושכל. אספה של אזרחים שנבחרים באקראי מהציבור ונעזרים בצוות מומחים מגוון, תוכל לעודד שיח ציבורי מושכל על הסוגייה ולפתח את הרפורמות בהתאם לרצון הציבור. במציאות של חברה שמקוטבת עמוקות ונקרעת בין מחזורי בחירות, אספות אזרחים עשויות להיות הכלי הראוי לשיקום האמון הציבורי בדמוקרטיה.
*
אורן מטר הוא חבר ביוזמת "דמוקרטיה 3.0" שמקדמת אספות אזרחים בישראל"