ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

המתקפות על היועמ"שים בוועדת החוקה סיפקו הצצה מטרידה ליום שאחרי המהפכה המשפטית

כמעט שבועיים עברו ועדיין לא הונחו על שולחן הוועדה הצעות חוק רשמיות לרפורמה • הקואליציה התנגחה ביועצים המשפטיים והמחישה בפועל כיצד בכוונתה לרמוס את עצמאותם • "אין ליועמ"שית לכנסת כלים לכפות את עמדתה, כל מהות הרפורמה היא להפוך את הייעוץ המשפטי לממשלה דומה לייעוץ המשפטי לכנסת", אמר היו"ר רוטמן

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה רוטמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


ועדת החוקה קיימה השבוע סדרה של דיונים על הצעתו של היו"ר שמחה רוטמן, לאפשר לשרים לעקוף את סמכותם של היועצים המשפטיים. אבל לא רק הדיונים על התוכן המחישו את מה שעלול להתרחש, אלא גם התהליך עצמו. ניכר היה שכשהיעוץ המשפטי תמים דעים עם הפוליטיקאים הם דווקא מסתדרים יפה ועצותיהם של היועמ"שים מתקבלות. מה קורה כשהייעוץ המשפטי מצביע על בעיות או סכנות? ועדת החוקה סיפקה לנו הצצה ליום שאחרי הרפורמה במספר מקרים שונים השבוע.

זה התחיל כשאת ההצעה עצמה הגיש רוטמן תוך עקיפת הייעוץ המשפטי של הוועדה בכנסת, כפי שפרסמנו ב"שקוף". ביום ראשון, בתחילת הדיון הראשון בסדרה, רוטמן אישר את העובדה שנתן לעוזר פרלמנטרי שלו לכתוב את נוסח הצעת החוק, אותו הגיש בטיוטה שנראתה כמסמך רשמי והטעתה את חברי הכנסת. חברי כנסת מהאופוזיציה התייחסו להליך הבעייתי ומתחו ביקורת חריפה על רוטמן. 

"עשית זאת באישון לילה תוך עקיפה של הייעוץ,  תוך הסתמכות על העוזרים שלך. מעולם לא חשבנו לייצר מצג שבו הייעוץ המקצועי של הלשכה בא במקום תהליך מסודר של הוועדה", אמר ח"כ גלעד קריב (העבודה), שכיהן עד לא מזמן כיו"ר ועדת החוקה. "מעולם לא הונח כאן נוסח שאין עליו תגובה של הייעוץ המשפטי אחרי שניתן להם זמן לעשות את זה".

"הנוסח הופץ ביום רביעי בערב כדי שיעמוד לפניכם מוקדם ככל הניתן", השיב היו"ר רוטמן. "בנימה אישית, ואני פונה לחברי הכנסת קארין אלהרר וגלעד קריב – אני רואה בהתנהלות שלכם חוסר תום לב קיצוני. ביום רביעי במהלך הדיון הצעתי לנהל דיונים ללא נוסח. במהלך הדיון נזף בי גלעד על כך שאין נוסח ושהם רוצים דיון עם נוסח. אני גייסתי את כל צוות לשכתי בשביל לשלוח נוסח כתוב".

חברי הכנסת לא התרגשו מהדברים, ח"כ קארין אלהרר טענה כי רוטמן עוקף פרוצדורה ושהמסמך נחזה להיות בדיוק כמו מסמך רגיל של ועדת החוקה. נדמה שגם היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפק, לא התרשמה מהכוונה הטובה, כאשר שלחה השבוע מכתב נזיפה לרוטמן על ההליך הקלוקל. בנוסף, הזהירה מהמהלך אליו חותר רוטמן, להעביר את ההצעה בהליך מזורז, כהצעת חוק מטעם הוועדה ולא הצעה פרטית. 

"ועדת חוקה היא אחת משלוש ועדות שרשאיות לחוקק הצעה מטעם ועדה", הסבירה אפק. "משמעותה למעשה דילוג על הליך של הכנה לקריאה ראשונה על כל המשמעויות הכרוכות בכך. זה מדמה את ההצעה שמגיעה מטעם הוועדה להצעת חוק ממשלתית". אפק הבהירה שהשימוש במהלך כזה הוא חריג ומתאים לתיקוני חוק יסוד. "דרך המלך היא הצעת חוק פרטית של ח"כ". כמו כן הוסיפה:" הצעת חוק שעוסקת בענייני ממשלה ולא בסדרי הכנסת מעוררת שאלות האם מקומה בהצעה מטעם ועדה".

חברי הכנסת התעקשו להבין מה כוחה של אפק בהרמת דגל אדום מול ההליך עצמו. "מה המשמעות של הדברים שלך אם לאחר מכן עוברים הלאה? כתבת דברים חריפים מאוד", הזדעקה ח"כ אפרת רייטן (העבודה). אפק הבהירה כי מתפקידה לייעץ לרוטמן, אך חברי הכנסת הם אלו שיקבלו את ההחלטה בהצבעה. רוטמן מנגד אישר כי הוועדה תקבל החלטה לאחר הצבעה דמוקרטית בהתחשב בקולות הרוב. ליושבים בחדר המשמעות הייתה ברורה: רוב חברי הוועדה הם מהקואליציה.

בשלב מסיים התפרצה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) על הייעוץ המשפטי: "באיזו תעוזה אתם כותבים ליו"ר הוועדה על חוסר אובייקטיביות שלו? תצטרכו להדגים על מה אתם מדברים! באיזו תעוזה מתייחסים ליו"ר ברוב ידענותו? איך אתם מעיזים לכתוב ליו"ר שסקירת המצב המשפטי שהוא הביא אינה מדויקת? אם רוצים שנתייחס ברצינות לייעוץ המשפטי הוא צריך להיות מכבד וענייני ומתייחס לכל תו".ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), השיב לגוטליב בציניות: "גם ככה אתם הולכים לבטל אותו אז מה זה משנה?"

וגוטליב ענתה: "וטוב שכך".

ח"כ גוטליב מהליכוד (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

לשאלות המשך של האופוזיציה, כמו האם עד כה התנהל הליך תקין, או מה עמדתה המהותית באשר לחקיקה המוצעת, ענתה היועמש"ית בעמימות רבה. את החיוך שבע הרצון של רוטמן ממנה היה ניתן לראות מהקצה השני של החדר: "היא לא צריכה ציונים ממני כמובן, אבל אני חושב שהעמדה שלה משקפת את המצב המשפטי", אמר היו"ר. "הייעוץ המשפטי מוסר את עמדתו והכנסת רשאית לקבל או לא". רוטמן הודה בעצמו כי "אין ליועמ"שית לכנסת כלים לכפות את עמדתה על הכנסת או על ועדותיה. כל מהות הרפורמה היא להפוך את הייעוץ המשפטי לממשלה לדומה לייעוץ המשפטי לכנסת". 

לשכת השר והעציצים

מהיחסים בין היו"ר ליועצת המשפטית של הכנסת, עברנו לצפות במערכת היחסים העכורה שבין שר המשפטים לאנשי משרדו. ביום שלישי השבוע המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, הקריא בחוות דעתו ביקורת חמורה ביחס למהלכים המתוכננים. "מי שגם כותב את החוק, גם מחליט עבור עצמו אם הוא מקיים את החוק, גם שולט בבחירת השופטים שעוסקים בביקורת שיפוטית על החחלטותיו וגם מוסמך לעקוף את פסיקתם כשהיא אינה לרוחו – איננו כפוף למעשה לחוק. במצב הזה, הממשלה אפילו לא תהיה מעל לחוק. הממשלה תהיה החוק". 

אחרי שסיים הגיע תורו של שר המשפטים יריב לוין, שזעם על כך שלא קיבל לידיו את חוות הדעת אלא שמע אותה בכנסת לראשונה. הצופים בדיון חזו ברגע לא שגרתי, שבו שר ויועציו המשפטיים מדגימים התנגחות בשידור חי – לעומת הנוהג לפיו בדרך היועצים מגיעים כדי לייצג את השרים, לאחר תיאום עמם.

"אתמול אחר הצהריים התקיימה בלשכתי ישיבה ביוזמתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. בהשתתפות כל משניה, לרבות עו"ד לימון", סיפר לוין בוועדה. "מישהו בישיבה אמר לי חצי דבר על מה שעומד להאמר? כלום. חושבים שמישהו שאל בישיבה את דעתי? אולי יש לי משהו לומר?. אולי כדאי שהיעוץ המשפטי לממשלה ישמע מה יש לשר המשפטים להגיד לפני שהוא מופיע בוועדת חוקה?"

השר הוסיף בכעס: "אמרתי לאחד המשנים שנכנס אליי ללשכת השר 'שמתי לב שבלשכה אין עציצים'. ואני אמרתי לו שאני יודע למה – כי העציץ יושב מולך, אני העציץ".

בנוגע לרפורמה עצמה ציין השר לוין: "פניתי ליועמ"ש שיבוא ויסייע בידי כדי להוציא לציבור תזכיר מסודר להערות הציבור. נאמר לי שהנושא מצריך השקעת משאבים של שבועות ארוכים עד שאזכה לראות את התזכיר. כנראה שיש דברים יותר חשובים כמו לנסוע לכנס בחיפה ולמחוא כפיים", הטיח השר, ורמז על הכנס בו נאמה נשיאת בית המשפט העליון. בשיא הנאום טען כי חוות הדעת של גיל לימון היא "מפוזיציה".

דיון בעיניים קשורות

אבל השיא הגיע ביום רביעי. בדיון שנערך אף הוא בכתלי חדר הוועדה. היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי הקריא את חוות דעתו וציין כי יש לבחון את הרפורמה המשפטית כחלק ממכלול. הוא הסביר כיצד הוא רואה את הקשר בין עצמאות היועצים המשפטיים לבין פסקת התגברות ברוב של 61, שמחסנת מראש כל חקיקה מביקורת שיפוטית, והוסיף "כולל מפגיעה בזכויות אדם". 

המילים האחרונות הקפיצו את היו"ר רוטמן, שלא אהב את מה ששמע. באופן שאפשר היה לקרוא לו חריג עד לפני השבוע האחרון, הוא נזף בבליי בפומבי. "אני לא אוהב להעיר ליועץ המשפטי בנוכחות כולם, אני חושב שאתה קצת חרגת מן הראוי". למשמע הדברים נחלצה להגנתו האופוזיציה, ביניהם חבר הכנסת אלעזר שטרן שהציע לרוטמן להתנצל.  אולם רוטמן היה בשלו, וטען כי בנוסחים שפרסם כלל לא הזכיר את הביטוי זכויות אדם ולכן חוות הדעת של היועמ"ש חורגת במסגור שלה מפרשנות לגיטימית. 

"אתה מסכים להחריג במפורש זכויות אדם בנוסח?" שאל ח"כ גדעון סער (תקווה חדשה). על כך לא השיב רוטמן. 

נדגיש כי על אף שהוועדה מקיימת דיונים מזה כשבועיים בכנסת, רוטמן לא הגיש עד כה בעניין הרפורמה נוסח של הצעת חוק אחת שעברה את משרד המשפטים או את הייעוץ המשפטי של הכנסת, ושבעצם הדיונים הסוערים מתקיימים בחלל ריק. גם לקריאותיה של האופוזיציה שנקראות מפעם לפעם לדון בנוסחים רשמיים הוא לא שועה. "איך ייתכן שאנחנו דנים עם עיניים קשורות בכל התהליך הזה? אנחנו דורשים לקבל את כל הצעת החוק, לא לקרוא בעיתונים. כל יומיים מקבלים עוד פרק עם הבדלי גרסאות. תכבדו את מה שאתם עושים, תשבו ותכתבו חוק", זעמה ח"כ אורית פרקש הכהן בתחילת הדיון ביום רביעי.

יו"ר הוועדה שמחה רוטמן נוזף ביועץ המשפטי

העובדה שחרף הדיונים הרבים שכבר התקיימו, טרם הונח על שולחן הוועדה נוסח אשר מציג את הרפורמה במלואה, מעלה תהיות באשר לנכונות לקיים דיונים לשם עריכת הידברות אמיתית בכנסת. זוהי תמונת מצב עגומה להידרדרות מתמשכת ורבת שנים במעמדה של הרשות המחוקקת אל מול הרשות המבצעת. עד כה, גם הערותיהם של חברי ועדה נמרצים מטעם הקואליציה לא קיבלו התייחסות מרובה. 

מבין שלושת הרשויות, המסקנה בשבוע הדיונים הזה הוא שדווקא הכנסת מעידה על מצב חירום דמוקרטי, והיא המוחלשת מכולן ביכולתה להשפיע. היטיב להמחיש זאת היו"ר רוטמן בעצמו כשענה לפרופסור שמעון שטרית, מומחה בעל שם עולמי שמתח ביקורת על רוחב היריעה שמתיימרת הרפורמה לכסות בזמן כה קצר: "תודה על העצה, אני אדחה אותה, אבל אשמח שתמשיך להביא לנו עצות טובות". 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת אפרת אביבי

Picture of אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

7 תגובות

  1. תגידו למה אין הפגנות נגד חוק הסמכויות היום? הרי הוא דורס את הדמוקרטיה לפי שקוף. במקום להאבק ברפורמה שאולי תיצור חוקים בעייתיים אחרי שבעוד כמה שנים יהיו לנו אולי יותר שופטים ימניים נכון יותר להאבק בחוק לא דמוקרטי שקיים עכשיו. חוק עוקף כנסת שמאפשר חקיקה לא דמוקרטית לפי שקוף . אבל אין צעקה יום יומית כאן בשקוף להלחם בחוק הזה בהפגנות וכו' וכו'. למה? אולי כי ממשלת השינוי השתמשה כבר בחוק הזה לחוקק חוקים שמחייבים אפליה כנגד למעלה ממליון איש?

  2. הגישה של הקואליציה של אנחנו לא סופרים אף אחד כמובן מעוררת גישה של מלחמת חורמה מהצד השני שיתוף פעולה לא יכול לצאת מזה.
    המדינה זקוקה לשיתוף פעולה בין האזרחים אחרת נגיע למצב של ברית המועצות שהתפרקה לא בגלל מחאות ענקיות אבל היו בה המון שחיטויות קטנות וגדולות ובאופן בסיס האזרח (גם בתור פקיד) דאג לעצמו בלי לחשוב על המשמעות למדינה.

  3. חוסר הבנה קיצוני בכתבה – היועמ"שים הם בדיוק מה ששמם אומר, "יועצים".
    הם אמורים לספק חוות דעת משפטית למה שהכנסת והממשלה מבקשת לעשות, ולספק למחוקק ולריבון את הכלים המשפטיים להגשים את המדיניות שהם מבקשים להגשים.
    במקרה שהכנסת והממשלה אינם מקבלים את היעוץ, ומישהו מערער על החלטה מסוימת – היועץ צריך לעשות כמיטב יכולתו לייצג את דעת המחוקק והריבון מול בית המשפט.
    ואז, ורק לאחר שהוצגו הטיעונים בצורה הטובה והמשכנעת ביותר, בית המשפט יכול לדון ולקבל או לפסול.
    זה אינו תפקידו של היועמ"ש, ואפשר בהחלט להבין את ח"כ רוטמן שדורש להשיב אותם למקומם הראוי על פי חוק.

    1. דרור לא הבנת.
      היועצת אפק התריעה שהגשת החוק של רוטמן היא לא בהתאם לנוהלי העבודה בכנסת, בלי קשר למהות החוק. רוטמן, שכנראה מה שמעניין אותו באמת זה להראות למצלמות מי אומר כאן את המילה האחרונה, דחה את דבריה והתוצאה תהיה עתירה לבג"ץ לפסילת החוק על נושא טכני זה. העתירה תתקבל כי אצה לרוטמן הדרך והוא מוכן לכופף את הנהלים (שכאמור אין בינם ובין עמדה פוליטית שום דבר). לכן התוצאה תהיה שהחוק לא יעבור בזמן הקרוב למרות שיש לו רוב בכנסת. בינתיים הרבה דם רע יישפך וגם כסף ציבורי, שלא לדבר על הילת חוסר היכולת שתידבק ברוטמן, ובעוד חצי שנה נחזור לנקודת ההתחלה. לכן אולי היועץ המשפטי לא קובע, אבל הוא יכול לחסוך למי שכן בוחר להקשיב לו זמן, ולהציל את יוקרתו מקצועית והציבורית.

  4. צעדים דרסטיים יביאו לצעדי נגד דרסטיים לא פחות . חוק הפעולה והתגובה של ניוטון . אנשים יושבים בבית וחושבים על איך אפשר להתגבר על הטירלול שהממשלה המושחתת מכניסה את כל המדינה לתוכו . עדיפה דיקטטורה הגונה על דמוקרטיה מושחתת

  5. לי אישית יש ויכוח על פרשנות לחוק מסוים. הם מחמירים באופן חסר היגיון ומסרבים לתת לי הנחה חוקית בגלל סעיף קטן שמוטל בספק. ממתין לפיחות מעמדו של היועץ המשפטי. אציע להם לפרש החוק החדש כהמלצה "לא לכבד חוקים מטופשים".כי באם המצלה של יועץ היא רק "המלצה ריקה" הרי שכל חוק הוא רק המלצה ולא חובה.

    1. הכתבה ארוכה מדי ובכך מפספסת את המטרה של תקשורת רצינית.
      החקיקה הדרקונית המוצעת היא איום כבד על המדינה. חשוב לתצמת ולהבהיר את הטיעונים והמשמעויות ולא לשפוך את כל המלל הלא מכובד שהיה בועדת החוקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,866 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק