חוק בן גביר: "לא מתיישב עם עקרונות היסוד של משטר דמוקרטי"

מי שעקב היום (רביעי) אחרי הדיונים לתיקון פקודת המשטרה, היה יכול לחשוב כי יוזם הצעת החוק הפרטית, איתמר בן גביר, הוא כבר השר לביטחון הפנים. בן גביר יצא ונכנס מחדר הוועדה משל היה שר עסוק בממשלה ולא חבר כנסת שהגיש הצעת חוק. בינתיים ההערות לחוק הלכו ונערמו על שולחן הוועדה, הערות מהותיות שעשויות למנוע את הפיכת המשטרה לכלי פוליטי.
יו"ר הוועדה אופיר כץ (הליכוד) מצדו אמר לחברי הוועדה שיפנו את ההצעות והשאלות למציע החוק. בסוף הדיון, כשחזר בפעם האחרונה, אמר "הקשבתי להערותיכם בנפש חפצה. אני אתייעץ עם הצוות המקצועי לגבי שינויים ואעדכן עליהם מחר בבוקר". בן גביר התכוון בדבריו להניח את הצעת החוק שהוא קבע ולצפות שתעבור להצבעות בלי דיון. התעקש איתו על כך ח"כ גלעד קריב (העבודה) ואמר שאם יש שינויים אז אי אפשר להתעדכן עליהם רק מחר בבוקר ולהצביע מיד על החוק. ואז נחשף הבלוף – אין באמת שינויים. בן גביר אמר את הדברים מהפה אל הפרוטוקול. 

"חשש אמיתי מפני השפעה של שיקולים פוליטיים על פעילות המשטרה"

כדי להראות שהוא קשוב, בן גביר קיבל שתי הצעות לשינויים. אך מתברר שמדובר בקידום של הצעות שמתרחשות בפועל בכל מקרה. הראשונה הוא חובת התייצבות של השר בוועדה לביטחון הפנים. השניה היא דיווח על המדיניות שלו באתר המשרד. כלומר, השינויים שקיבל על עצמו הם לא באמת שינויים והתוצאה היא שהחוק שאושר בקריאה ראשונה הוא בדיוק אותו חוק שצפוי להיות מאושר גם בקריאה שניה ושלישית.

מי שחשף את ערוות "התיקונים" היה המשנה ליועמ"שית גיל לימון. הוא אמר בסיכום הדיון: "שני התיקונים שהשר המיועד אימץ לא נותנים מענה לקשיים מהותיים בהצעה. הנוסח שמונח בפני הוועדה לא מאזן כראוי בין סמכויות השר לבין העצמאות המקצועית של המשטרה ולכן הוא לא מתיישב עם עקרונות היסוד של משטר דמוקרטי. יש פה חשש אמיתי מפני השפעה של שיקולים פוליטיים על פעילות המשטרה בתחומים הרגישים ביותר".

למה בדיוק מתכוון עו"ד לימון? היועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל-שור הצביעה על הסעיפים הבעייתים עליהם הצביעו הח"כים במהלך הדיונים על החוק. 

סעיף מרכזי הוא העברת סמכות לשר לקבוע את משך הטיפול בתיקים במשטרה. "השר רשאי להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך הטיפול בתיקים, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות", הסבירה. כלומר, אם השר רוצה להקל ראש בעבירות מסוג מסוים – למשל שחיתות ציבורית – הוא יוכל לקבוע שחקירות בנושא ימשכו זמן קצר ביותר.

אבל זה לא הסעיף היחידי. פרנקל–שור הציעה שורת תוספות וסעיפים לתיקון החוק כדי לשמור על המשטרה מפוליטיזציה. היא הציעה להוסיף סעיף, בדומה לחוק השב"כ, שקובע כי המשטרה חייבת להישאר ממלכתית. היא הציעה כי השר יהיה מחוייב להתייעץ בנושא מדיניות עם המפכ"ל, וגם שיהיה חייב להציג אותה לממשלה. עוד הציעה שלמרות מדיניות השר כל שוטר חייב יהיה למלא את התפקיד שלו לפי חוק. איתמר בן גביר דחה את כולן ומתעתד להניח להצבעה במליאה את החוק כפי שעבר בקריאה הראשונה וללא שום שינוי מהותי.

אחלה של יחסי ציבור

אחת השאלות שעולות סביב חוק בן גביר היא: מדוע הוא טורח לחוקק חוק שכזה? בן גביר עדיין לא שר ולא מכיר את עבודת המשרד. הוא אפילו לא הציג מדיניות שלא נתנו לו לבצע. הטענה היחידה שלו היא "משילות". משילות שאף אחד עדיין לא מנע ממנו. כשר יש לו זכות מלאה להתוות מדיניות, אך זה לא הספיק לו.
בן גביר רוצה שזה יהיה כתוב באופן חריג בפקודת המשטרה. למה? מעבר ללקיחת יותר כוח לידיו כדאי להסתכל על התנהלותו והסיקור התקשורתי שהוא מקבל בעקבות יוזמת החוק טרם נכנס למשרד. ההזדמנות שהוא מקבל להתנגש חזיתית ביועצת המשפטית לממשלה, במפכ"ל ובדרג המקצועי לא תעזור במיוחד לאזרחי ישראל, אבל היא ללא ספק מעלה את הפופולריות שלו במחנה.