עיריית ת"א מקדמת פתרון חדשני להצפות במגרשי חניה – ונתקלת בהתנגדויות

מי שהזדמן בתחילת החודש לחניון שמתחת לבניין העירייה בתל אביב, נתקל במראות שאינם אופייניים לימי ראשית הסתיו: מטחי גשם, שלוליות ענק וכלים כבדים שפועלים במהירות לשחרר את התנועה ולפנות את המים. הגשם הרב שירד בזמן הקצר, התנקז אל תוך מגרש החנייה והכביש והציף את השטח. 

פתרון פשוט ומהפכני אמור היה לשמש את עיריית תל אביב בהתמודדות עם הצפות ושטפונות כאלה וחמורות מהן: קילוף האספלט ממגרשי חנייה ושאר רחבות אטומות והחלפתו במשטחים שיאפשרו למים לחלחל בהדרגה לאדמה. בעירייה נערכו לפיילוט ראשון שתוכנן לצאת לדרך כבר בחורף הזה, אולם ל"שקוף" נודע כי חברת החניונים העירונית "אחוזות חוף" טרפדה את המהלך. החדשות הטובות: העירייה לא מוותרת, ומחפשת כעת חברת חניונים חדשה כדי לבצע את הפיילוט.

בשנים האחרונות סכנת ההצפות הופכת מאיימת יותר לאור משבר האקלים. שינויי מזג האוויר אמנם מביאים עמם ירידה בימי הגשם לאורך השנה, אך לצד זה, עלייה בכמויות בכל אירוע כזה. בעוד שכמויות הגשם השנתיות נותרות קבועות, התשתיות מתמודדות עם מטחים כבדים. המשמעות היא אתגר חדש לתעלות הניקוז העירוניות. במקביל, הבניה בישראל אוטמת את הקרקע ומצמצמת את הנתיבים אליהם יכולים המים לזרום. "בעשורים האחרונים הואץ העיור. צומצמו השטחים הפתוחים, ובכך גדל השטח האטום לחלחול הנגר העילי ולהחדרתו", כתב מבקר המדינה בדוח מוכנות לשיטפונות שפורסם בחודש יוני בשנה שעברה.

עד שהרשויות במדינה יערכו להקמת מערכת תשתיות הולמת ויעגנו בחקיקה עדכנית את הצורך במענה לשטפונות והצפות, הפתרונות יכולים להגיע מהעיריות עצמן. עיריית תל אביב הבינה זאת כבר לפני שנתיים, כשפרסמה את התכנית להיערכות עירונית לשינויי אקלים. 

שם, בין כמעט 90 העמודים המפורטים, מתחבא סעיף קטן, שאפתני ויצירתי, שעשוי לחולל שינוי משמעותי בניהול מי הגשם: "שילוב אלמנטים לחילחול והשהיית מים באתרים מתאימים כחניונים עיליים, גגות, דרכים, כיכרות, שבילי אופניים ושולי דרכים", כתבו בתכנית. כלומר – להפוך את האספלט האטום למרחב נושם. תאריך היעד הוא 2030. המשמעות כמעט מהפכנית – במקום שמגרשי החנייה ינקזו אליהם את מי הנגר במכת הגשם הבאה, הם ישמשו פתרון לעודפי המים.

אלא שהיוזמה המשמעותית נתקלה כבר בראשיתה בקשיים וחוסר שיתוף פעולה. ל"שקוף" נודע כי לפני כשנה העירייה עמדה לערוך את הפיילוט הראשון בעיר: קילוף האספלט מהחניון שליד גלי צה"ל והחלפתו בריצוף מחלחל. החניון, שבבעלות החברה העירונית "אחוזות החוף", נבחר בשל מצבו הרעוע והשלוליות שמתנקזות אליו מדי חורף. בעירייה גייסו אנשי מקצוע מתאימים ובמשך כחצי שנה בנו תכנית לריצופו באבן מחלחלת. אלא שרגע לפני שהחלו העבודות, התכנית נגנזה.

גורם מקצועי שהיה מעורב בשעתו בפרויקט החדשני הסביר ל"שקוף" כי ההתנגדות הגיע מחברת "אחוזות החוף", ובאופן ספציפי מהמנכ"ל שרלי בן סימון. בחברת החניונים התנערו מאחריות אך לא הכחישו: "התושבים פנו לעירייה בטענה שיש מצוקת חנייה באיזור, על כן עצרנו את הפרויקט בחניון גל"צ", מסרה חברת היח"צ של החברה. "לא מנענו שום ביצוע, אחוזות החוף היא זרועה ביצועית והיא פועלת בהתאם להחלטות עירוניות. אנחנו ממשיכים לחפש פתרונות לטובת התושבים".

אך הגורם מבהיר כי ככל הנראה כלל לא הייתה נגרמת פגיעה משמעותית לתושבים: "הרי לא מדובר היה על ביטול או צמצום החניון, לכל היותר שבועות ספורים של סגירה עבור עבודות".

כעת בעירייה מחפשים את היעד הבא. ד״ר בעז קידר, מנהל תכנון בר קיימא ואנרגיה בעיריית תל אביב-יפו, שיזם את הפרויקט בשיתוף יחידת התיעול העירונית, אופטימי: "למרות שהפיילוט הוקפא, אנחנו נחושים למצוא עבורו מיקום חליפי", הבטיח. "היה לנו קשה למצוא יועצים מקצועיים, מהנדסים ואנשי המקצוע שיכולים לקחת על עצמם את הפרויקט, אנו למעשה מתנסים בפרקטיקה חדשה בישראל".

"מעדיפים ששבוע בשנה יהיו שלוליות"

הפתרון של עיריית תל אביב, אם יצליח, עשוי לשמש מודל חיקוי במקומות נוספים בארץ. ויש לזה אפילו שם – "דה אספלטיזציה" – הסביר קידר מעיריית תל אביב. "וזה קיים בפרויקטים במקומות שונים ברחבי העולם כמו למשל בפריז ובוינה", ציין.

קידר ממהר להרגיע שלא מדובר בחניוני עפר ובוץ, אלא בתוכנית סדורה. לשיטתו, לאחר גירוד האספלט מרצפים את השטח ב"אבן דשא", למשל, שם מסחרי למשפחה שלמה של פתרונות חלחול שפותחו במיוחד למטרה זו. המוצר עשוי בטון שיש בו חללים גדולים שמלאים בחצץ או דשא והם מאפשרים למים לחלחל ולרכב לחנות ולנסוע בבטחה תוך עמידה בתקנים. כלומר מסירים את הריצוף הקשה בעיקר באזורים שאין בהם תנועה רציפה כמו חניונים ומאפשרים למים להגיע למקומם הטבעי. לכאורה זה נשמע פשוט, אך כמו בכל מערכת עירונית גדולה, הוא דורש התגייסות משמעותית של גורמי מקצוע רבים. 

התהליך לא נוסה עדיין באף רשות מקומית בישראל באופן גורף, אלא רק בפרויקטים מצומצמים מאוד ויוזמות פרטיות, כמו למשל מקטעים בחניונים של תחנות הרענון בכביש 6 וכן פיילוט קטן בחניון של אצטדיון בלומפילד בתל אביב שבו השאירו את הקצה הנמוך ביותר של החניון לא מרוצף כך שהמים יוכלו לחלחל. 

הקפאת הפרויקט לא אמורה להפתיע את המערכת העירונית, שכן רשויות רבות לא מתעדפות טיפול הוליסטי במי הנגר העירוניים, כך לפי קידר. "הגישה הרווחת לניהול מי הנגר לא השתנתה בעשורים האחרונים, ועדיין מסתמכת על אמצעים הנדסיים כתעלות, קולטנים וסכרים בתת הקרקע. המערכות הללו תוכננו לפני כמה עשורים, ואינן ערוכות להתמודד עם הערים המצטופפות ועם פרצי הגשם שהפכו נפוצים בשנים האחרונות", הסביר. "אנשי התפעול בעיר עסוקים בטיפול שוטף וביומיום. במקרה של ליקוי בטיחותי במרחב הציבורי, הם היו ממהרים לטפל בבעיה, אך מי הנגר בעיר עדיין נתפסים ככוח עליון. ניתן לטפל בבעיה באמצעים פשוטים של תכנון ופיתוח גם במגרשים וגם במרחב הציבורי, כמו בפיילוט הזה שאנחנו מקדמים", הוא הודה.

לדבריו, בשלב הזה לאחר הפיילוט שנגנז, גורמי מקצוע בעיר כבר מכירים את הנושא: "יש לנו ניסיון וזה יעבור חלק ובתקווה שבחורף הבא זה כבר יעבוד", הוא סיכם. "בפעם הבאה זה לא יקח לנו חצי שנה לתכנן את הפרויקט, אלא חודשיים בלבד וכבר ונדע למי לפנות". קידר מבקש לציין כי מדובר בתכנית אחת מיני רבות להתמודדות עם ניהול מי הנגר העירוניים ובעירייה פועלים בדרכים נוספות גם בימים אלה.