"למרות הפלגנות, נותר בנו צלם": כך הצליח שר הרווחה להוביל לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה

"כשהייתי ילד במעברה בירוחם, בשלוש השנים הראשונות ללימודים היו איתנו בכיתה ילדים עם מוגבלויות. כנראה שבתמימות שהייתה אז היה הרבה יותר חכמה ממה שקורה היום – לא נגרם לנו שום נזק מכך שהם למדו איתנו. אחרי שלוש שנים מישהו החליט לנקות את המרחבים אז לקחו אותם. אכלנו איתם, שיחקנו איתם, ישבנו איתם, שיחקנו איתם מחבואים, ואני חושב ש'נתרמנו' מהם והם מאתנו הרבה יותר מכל אקדמיה שיכולה לכתוב ולחקור", כך סיפר שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן (יש עתיד), בדיון שהתקיים על החוק הכי משמעותי בעיניו בקדנציה שלו – חוק שילוב אוכלוסיות מיוחדות בקהילה.

כדי להעמיק במעשים ולא בהבטחות – שאלנו לקראת הבחירות שרים ממפלגות שונות באיזה מהלך הם מתגאים יותר מכל בקדנציה הנוכחית. השר מאיר כהן בחר בחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.  החוק נועד להרחיב את המעטפת התומכת לשילוב אוכלוסיות עם מוגבלות בקהילה שיתוקצב בשנה הראשונה שלו ב-430 מיליון שקלים ויעלה עד ל 2.15 מיליארד שקלים תוך חמש שנים. "זהו חוק חשוב ביותר שעושה צדק היסטורי עם אנשים עם מוגבלויות ובני המשפחות שמלוות אותם בהמון אהבה", נמסר מלשכתו של כהן.

"לא אגזים אם אומר שזה החוק החשוב ביותר שהעבירה הממשלה הנוכחית והיא העבירה לא מעט חוקים שהיטיבו עם עם ישראל ועם החברה הישראלית. אף אחד מהם לא יכול להשתוות עם חוק זה שהשינוי שהוא מחולל עבור אותם אנשים ייטיב עימם בכל רגע ורגע, בכל יום ויום".

להצעת החוק הממשלתית הוצמדו עוד הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהאופוזיציה: אתי חוה עטייה, אורלי לוי אבקסיס ומאי גולן מהליכוד; ויעקב מרגי, אוריאל בוסו ומשה אבוטבול מש"ס.

ממוסד סגור – לבחירה חופשית

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות הועבר ביוני האחרון וייכנס לתוקף בינואר 2024 בהדרגה, כשבכל שנה ייתווספו לתקציב 430 מיליון שקל עד לסכום של כ-2.15 מילארד שקל בשנה. החוק מגדיר לראשונה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות על בסיס האמנה לשוויון זכויות של האו"ם ושואף לעגן את זכותם של אנשים לחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה. כלולים תחתיו אנשים – ילדים ובוגרים – עם אחת או יותר מהמוגבלויות הבאות: אוטיזם, מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, מוגבלות מוטורית; מוגבלות בראייה, מוגבלות בשמיעה ועיכוב התפתחותי.

במסגרת החוק, בהתאם לאמנת האו"ם לזכותם של אנשים עם מוגבלויות מוגבלויות לחיות בקהילה, תוגדל הבחירה האישית של הזכאים לשירותים ותינתן אפשרות לסל תקציבי אישי ומותאם שיאפשר זאת. המשמעות שעם הזמן יותר ויותר אנשים עם מוגבלוית שנמצאים במוסדות סגורים יעברו לחיות בקהילה עם סל שירותים שיאפשר זאת ועם הזמן המוסדות הכוללניים כמו מוסד "בני ציון" יסגרו. מדובר במהפכה של ממש בשינוי התפיסה של משרד הרווחה, שעד היום דווקא העדיף את הפתרון הקל יותר של מסגרות סגורות שפוגעות בחירות האדם.

מדובר בחוק מסגרת שמשמעותו נעוצה בעיגון זכותו של כל אדם, גם כזה שהוא עם מוגבלות, לחירות ויכולת לקבל החלטות על חייו. כדי ליישם אותו השר הבא יצטרך לקבוע בתקנות מדרג של רמות שירותים שיאפשרו זאת, כשהכסף הדרוש כדי לבצע את המהלך כבר מובטח בחוק.  

"זו פעם ראשונה שמדינת ישראל רואה אנשים עם מוגבלויות לא דרך המוגבלות שלהם אלא דרך הרצונות והחלומות שלהם", מסר שר הרווחה כהן ל"שקוף". "לראשונה תינתן אפשרות לסל תקציבי אישי לכל אחד מהזכאים במסגרת מגוון האפשרויות. הם יוכלו לבחור בעצמם את סל השירותים ואת מקום המגורים שבו הם מעוניינים, ותינתן להם מעטפת רחבה מאוד של שירותים שתאפשר מעבר לחיים עצמאיים בקהילה: מעזרים טכנולוגיים ועד לעו"סים, סדנאות, הדרכות, מיצוי זכויות ואב בית שיתמכו בזכאי השירות".

חיבוק של האופוזיציה

העובדה שהחוק הזה עבר אינה מובנת מאליה. הדיונים עליו החלו ב-15 ביוני במים סוערים. יומיים לאחר מכן כבר פרש ח"כ ניר אורבך (ימינה) מהקואליציה והביא להתמוטטותה הסופית. בתוך פחות משבועיים, לאחר דיונים מרתוניים, ב-27.6 אושר החוק בקריאה שלישית ונכנס לספר החוקים. שלושה ימים לאחר מכן הכנסת פוזרה. 

"החוק חוקק רגע לפני שכיבינו את האור בכנסת", נמסר מלשכתו של כהן. "הצלחנו כולנו להאיר את הבית בניצוצות של תקווה, חמלה ואהבת האדם, אחרי שנה של צעקות בין ימין ושמאל וחוסר הסכמות כמעט בכל נושא. הרגע של ההצבעה על חוק הרווחה בקריאה השניה והשלישית היה רגע של קדושה: מין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה, כולנו התאחדנו לרגע ואישרנו את חוק הרווחה לאנשים עם מוגבלויות. הוכחנו שלמרות המחלוקות, השסע והפלגנות, עדיין נותר בבית הזה צלם שרואה את האנשים המיוחדים שבינינו". 

"היה פה חיבוק של האופוזיציה, והיו גם הרבה דברים שהיינו צריכים לפתור בכלום זמן", הוסיפה יו"ר הוועדה שטיפלה בחוק, ח"כ אפרת רייטן (העבודה). "הייתי נטולת אמונה שנצליח להעביר את זה כי זה חוק מורכב", היא מודה בשיחה עם שקוף. "התחלנו לקיים ישיבות ודיונים במשרד הרווחה והזמנו את כל הארגונים בישיבות לתוך הלילה מתוך מטרה לקיים מרתון, להציף את כל הבעיות ולטפל בזה. הבנו שזה ניקוי שולחן. ברגע שיש לך אישור תקציבי בממשלה זה ממש איוולת לא לאשר את זה בכנסת". 

מדוע האופוזיציה לא התנגדה לחוק? רייטן לא יודעת לומר בדיוק, ומעלה השערה שזה נוגע לסיפור אישי של ח"כ יואב קיש (הליכוד): בנו, שנפטר בגיל 13, היה עם צרכים מיוחדים.

צריך לזכור שגם לראש הממשלה יאיר לפיד חיבור אישי לנושא, בשל התמודדותה של בתו יעל, והוא דואג לדבר עליה ולהזכיר אותה בנאומים שונים, כמו גם בהתייחסתו לחוק זה. כזכור, גם האופוזיציה לא התנגדה. "הזכויות והתנאים להם זכאים אנשים עם מוגבלות אינם שנויים במחלוקת ולכן לא היה מצב שאף אחד מהאופוזיציה יתנגד לזה. נוצרה גם איזו קונסטלציה עם האוצר שאפשרה את התקציב הזה", אומרת לנו עדית סרגוסטי, מנהלת תחום יישום מדיניות בארגון "בזכות" שעוסק בתחום.

סרגוסטי מצביעה גם על האירועים החדשותיים שהפכו את הנושא לבוער בשיח הציבורי – חשיפת פרשיית ההתעללות הקשה והממושכת באנשים עם מוגבלויות במוסד הסגור בני ציון בראש העין ומותם של אנשים עם מוגבלות במוסד בית דפנה בחולון. "האירועים האלו והסערה הציבורית שהם חוללו, הפנו את הקשב של הנהלת משרד הרווחה, ובראשם השר ומנכ"לית המשרד, סיגל מורן, למה שקורה במוסדות לאנשים עם מוגבלות ולצורך להביא לשינוי ממשי בתחום", אומרת סרגוסטי.

"כמה ימים אחרי שהתפוצצה הפרשה הראשונה של התעללות במוסד, יאיר לפיד ומאיר כהן קיימו מסיבת עיתונאים ואמרו שהם מתכוונים לחוקק חוק שיאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות בקהילה. המנכל"ית של משרד הרווחה אמרה בעצמה כי האירועים האלו משכו אצלה את הקשב לנושא. השילוב של התובנה הזו במשרד יחד עם הקונסטלציה הפוליטית שנוצרה בעקבות ההחלטה על פיזור הכנסת איפשרו לנו, בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית נוספים ועם אנשים עם מוגבלות ובני משפחה שפעלו בנושא להכניס שינויים משמעותיים בנוסח החוק אותו קידם משרד הרווחה". 

השינויים שהוכנסו לחוק בזכות עליית הנושא לסדר היום הציבורי עסקו בעיקר בחיזוק הדחיפה לחיים עצמאיים. "נכנסה ההגדרה של מה היא המשמעות של חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה. תיקון נוסף שהכנסנו חייב את המשרד להגיש תוכנית עבודה תוך שנה וחצי". 

 החוק עשוי להגיע לבג"ץ

עם זאת, סרגוסטי מזכירה שהשטן נמצא בפרטים – הדרך ליישמו היא עוד ארוכה ונדרשת בה עבודה מאומצת של השר הבא והמנכ"ל שלו. "החוק קובע עקרונות, כללים ומסגרת תקציבית. יש בחוק פוטנציאל לחולל מהפכה של ממש בחיים של עשרות אלפי אנשים החיים עם מוגבלות בישראל לממש את זכותם הבסיסית לחיות בקהילה. זו מהפכה שמייחלים לה כבר עשרות שנים. השאלה אם החוק יממש את הפוטנציאל שלו תלויה בסופו של דבר ביישום שלו, החל בתקנות שיקבעו על ידי השר וביישום החוק בפועל".

בנוגע לתוכן עצמו, צריך לשים לב שמידת המשאבים המוקצים כדי לשלב אדם בקהילה לא הוגדרה בחוק ולכן הוא עשוי יום אחד להגיע לבג"ץ. כלומר, יום אחד החוק עשוי יגיע לעתירה כשמשרד הרווחה יאמר 'אין לזה תקציב'. "ככל שיישומו של החוק לא יעלה בקנה אחד עם דרישות האמנה (לאורה נחקק החוק, ע.ב), ומאנשים עם מוגבלות תישלל הזכות לחיים עצמאיים בקהילה", היא אומרת, "בין אם מסיבות תקציביות או תפיסתיות, יתכן שיהיה צורך לפנות לבית המשפט העליון".