"חונקים אותנו. אנחנו קמים בשלוש בבוקר לסגור את החלונות"

ליד המפעלים המזהמים בארץ גרים תושבים רבים. לפעמים הם הגיעו לשם בלי לדעת על איכות האוויר, לפעמים נולדו לשכונה מזוהמת ולפעמים השתקעו עוד לפני שקם המפעל. הם הקימו משפחות בצל הזיהום, חיו חיי קהילה באוויר המעופש והמשותף לכולם – בדרך כלל אין להם אפשרות לעזוב מסיבות שונות. לכל אחד מהם יש סיפור חיים שכרוך בחיים בצל המפעל והשלכותיו. 

פרויקט "מפת המזהמים" של שקוף מבקש לחשוף את הגורמים המזהמים בארץ, אבל לא פחות חשוב, להגביר את הקולות של אלה שסובלים ממנו. זהו סיפור חייו של אריאל פרננדו, תושב רמלה, שחי ונושם סמוך למפעל המלט "נשר" ואזור התעשייה ברמלה.

אתם הייתם נשארים?

"יש לי רק שאלה אחת לתושבים ממוקמות אחרים בארץ: אם הייתם יודעים שהזיהום התעשייתי בעיר שלכם גורם למחלות ופוגע בכם ובילדים שלכם, האם הייתם נשארים לגור בה או מחפשים איך לברוח?

"קוראים לי אריאל פרננדו, אני בן 44, מרמלה. נולדתי בארגנטינה ועליתי לארץ בגיל 19 ישר לצבא. כשהשתחררתי, התחלתי בפעילות חברתית במסגרת הקהילה הדרום אמריקאית בארץ, וזה המשיך בפעילות סביבתית. כבר 17 שנים שאני פעיל חברתי ומתעסק בתחום הזה, במיוחד בזיהום אוויר.

• המשרד להגנת הסביבה קנס את מפעל נשר ב-6 מיליון שקל

"הגעתי לרמלה אחרי שהכרתי את אשתי. כשהגעתי, שמתי לב שיש הרבה לשפר בעיר. בהתחלה התנדבתי במשטרת ישראל, כדי לתפוס בין היתר עברייני פסולת. רציתי פיקוח סביבתי, אבל קיבלתי לאכוף את תחום החנייה. אחרי שלוש וחצי שנים עזבתי את התפקיד, והחלטתי לפעול כאזרח. 

הבאתי לעיר עמותה שפעלה לזכויות התושבים. הם לימדו אותי להגיש בקשות חופש מידע, לפנות לעירייה ולממשלה, לפעול בזירה הציבורית ולהילחם על האוויר שלנו. היום יש לי שני ילדים, בני 14.5 ו-7 ושניהם נולדו ברמלה. אני אוכל להישאר כאן בעיר הזו רק אם המאבק שלנו יצליח.

"לפני עשר שנים התחלתי להריח את הריחות. 

"כשדיברתי עם אנשים מהעיר, למדתי על אזור התעשייה המזהם ועל שריפת פסולת קשה. בהתחלה לא הבנתי מה קורה, לא היה לי מספיק ידע. אז פתחתי עמוד פייסבוק שמיועד לזה ואחד הנושאים שעלו שם שוב ושוב, זה מפעל 'נשר' בעיר. ואז התחלתי לשים לב יותר ויותר, התחלתי להעלות סרטונים ותמונות מהמפעל, כולל פליטות של עשן ואבק וזה התחיל לתפוס תאוצה. 

בלילות אנחנו קמים בשתיים-שלוש לריח נורא מאזור התעשייה בכל השכונה ומיד סוגרים חלונות. תחושה שאין דין ואין דיין, חונקים אותנו. זה כאילו שהחוק מאפשר להרוג אזרחים

"בלילות אנחנו קמים בשתיים-שלוש לריח נורא מאזור התעשייה בכל השכונה ומיד סוגרים חלונות. תחושה שאין דין ואין דיין, חונקים אותנו. זה כאילו שהחוק מאפשר להרוג אזרחים. מי אמור לדאוג לנו? אני מתוסכל מהסיפור הזה.

"הבעיה העיקרית שאין טיפול מספק ואין ענישה מהירה, לא בשריפות פסולת, לא בתעשייה ובעיקר לא ב'נשר'.  כל כמה שנים המפעל מוציא היתר פליטה מהמשרד להגנת הסביבה, ואנחנו ממשיכים לסבול מהזיהום. אם הרוח בכיוון הבית שלי, אני ישר סובל מזה. זה יכול להיות פעם בשבוע, ויכול להיות גם שלוש פעמים בשבוע. עלולים להיות בעשן הזה גם חלקיקים מסרטנים. אנחנו מבקשים, אם אין לרשויות איך לטפל בזה, לפחות תגידו לנו, ונדע לקחת את הרגליים שלנו וללכת מפה".

נשר בתגובה: הטענה לפגיעה בבריאות חסרת אחריות

בין המפעלים המזהמים ברמלה, בולט מפעל "נשר". מדובר במפעל המלט המרכזי בישראל, שמדורג במקום השלישי מבין 575 המפעלים המזהמים בישראל, כשמעליו, רק תחנות כוח ממשלתיות. המפעל בבעלות חברת האם "משאב", שנמצאת בבעלות מלאה של "כלל תעשיות" מקבוצת "אקסס", השייכת למולטי-מיליארדר לן בלווטניק. זה האחרון, הוא גם בעל השליטה ב"רשת" ובחדשות 13. 

מאז תחילת יולי, המפעל דיווח על 35 תקלות שיש בהן פוטנציאל לזהם את האוויר ולפגוע בבריאות התושבים. נגד המפעל התנהלו מספר הליכי אכיפה, ובחודש אוגוסט המשרד להגנת הסביבה קנס אותו בכמעט 6 מיליון שקלים על פליטת כספית שהתרחשה בשנת 2019. בדיון בוועדת הפנים והסביבה העוסק בזיהום המפעל, משרד הבריאות חשף נתונים חלקיים של מחקר שמצביע כי חלה עלייה בתחלואת הסרטן בגברים ברמלה ולוד. בדיון, המשרד לא הצביע על סיבה לעלייה בתחלואה.  

לכל כתבות "מפת המזהמים" לחצו על המפה האינטרקטיבית

תגובת מפעל "נשר": "מפעל נשר פועל בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מחמירים ועל פי כל ההיתרים ודרישות הרגולציה. רמות הפליטה מהמפעל עומדות בתקינה ובכל אמת מידה מקובלת בתעשיית המלט בעולם המערבי. לצד המפעל, קיים מערך קבוע לניטור איכות האוויר במספר ישובים סמוכים, וכולם מדגימים עמידה בתקני איכות האוויר.

"באשר לדירוג המפל"ס, הרי שלמעלה ממחצית מהעלויות החיצוניות המיוחסות למפעל נשר מקורן בפליטות גזי חממה, שכידוע, אין להן השפעה מקומית. בהיבט זה לצערנו דווקא מדיניות המשרד להגנ"ס מעכבת לעיתים פתרונות להפחתת גזי חממה (כפי שבא לידי ביטוי כיום בהגבלת השימוש ב- RDF המאפשר ניצול פסולות ביתיות לטובת ייצור אנרגיה). בכל מקרה, טענות על פגיעה בבריאות הציבור הן אינן נכונות וחסרות אחריות. 

"לצערנו, אתר 'שקוף' ממשיך באופן שיטתי במסע ההכפשה של פעילות מפעל נשר – תעשיית עוגן אסטרטגית בישראל, המפרנסת אלפי משפחות ומחויבת לתעשייה הישראלית ולמדינת ישראל, ותורם בכך להטעיה חמורה של קוראיו ולהפקרת ערכיה של עיתונות מקצועית.

"נשר משקיעה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות לשיפור מתקניה, לרבות עמידה בהוראות ההחמרה מהיתר הפליטה האחרון, שבפרמטרים רבים אף מחמיר על המקובל באירופה. החברה ואנשיה פועלים מתוך אחריות סביבתית עמוקה ומחויבות לקהילה שאנו חלק ממנה, ועל כן נמשיך לפעול תוך המשך השקעות בתחום, לימוד ושאיפה מתמדת לשיפור".