החלטה חריגה: ראש העיר לשעבר שפטר עובד שלו ממכרז ייקנס ב-30 אלף ש'

ראש העיר לשעבר נקנס לאחר שארגן לעובד הלשכה שלו פטור ממכרז בגובה של חצי מיליון שקל – בזמן שעבד תחתיו. ההחלטה של הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים נגד שורת בכירים בעיריית פתח תקווה שפורסמה לאחרונה מעבירה מסר חשוב לעובדי ציבור – יש מחיר למעשי שחיתות. "זו דוגמה להתנהלות שהינה פגיעה בטוהר המידות ובהפרה של כללי המנהל התקין", כך קבעה הוועדה. 

ומה בדיוק קרה? עובד הלשכה של ראש העיר לשעבר איציק ברוורמן היה בעליה של חברה לייעוץ ארגוני שזכתה במכרז, באדיבותו של ברוורמן, לפני כחמש שנים. אחד האנשים שהיו אמורים להרים בעצמם דגל אדום כשהתקבלה ההחלטה הוא מנכ"ל העירייה לשעבר יעקב ממן, שגם הוא נקנס במסגרת החלטת הוועדה, בסכום של 30 אלף שקלים. ממן טען שלא ידע שהעובד הוא בעל החברה, אך הוועדה קבעה כי היה עליו לערוך הסדר ניגוד עניינים, דבר שלא קרה.

הוועדה לא מחלה גם ליועצים המשפטיים, וקנסה אותם על כך שלא עשו את עבודתם כנדרש. היועצת המשפטית של העירייה עו"ד שרית גרינבאום נקנסה ב-30 אלף שקלים על כך שתחת ידה בוצעה ההתקשרות הלא חוקית. "קיימת במקרה זה אחריות ניהולית", נכתב בהחלטה. "נפל פגם מערכתי". על היועץ המשפטי אלרון אנצר שחתם על הפטור הזה, קבעה הוועדה כי הוא "עצם את עיניו" לנוכח המעשה וקנסה אותו ב-15 אלף שקלים. אנצר למעשה שימש כחותמת גומי לפטור ממכרז, בלי בכלל לבדוק מי זוכה בו.

הוועדה לחיוב אישי היא ועדה במשרד הפנים שקונסת עובדי רשויות מקומיות על התנהלות בזבזנית עם כספי ציבור. היא מסתמכת על דוחות ביקורת חיצוניים של רואה חשבון ובמקרים שבהם נמצאות חריגות היא מזמינה לשימוע את בעלי התפקיד. בשנים האחרונות היא הייתה ועדה משמעותית אבל נראה שההחלטות האחרונות שלה כבר בעלות משקל גדול יותר.

מה שווה קנס אם אף אחד לא יודע עליו?

"ההמלצות של הוועדה לחיוב אישי במקרה של ההתנהלות בפתח תקווה חריגות במספר היבטים", מסביר יוגב שרביט, בעל האתר "המדד המוניציפלי". לדבריו, יכול להיות להחלטות האלו כוח רב אם היו זוכות להדהוד תקשורתי.

ההחלטה חריגה בהיקף הכולל של הקנסות בהשוואה למרבית החלטות העבר וגם בשפה שבה משתמשים", ממשיך שרביט בשיחה עם "שקוף". "הוועדה לחיוב אישי לרוב אינה נוקטת בגישה מסוג זה וייתכן שהשינוי בטון ובענישה נובעים בין היתר בגלל שקיומה של הוועדה נמצא 'מתחת לרדאר' – החלטותיה אינן מקבלות חשיפה תקשורתית כשהן 'מוחבאות לעיני כל' באתר משרד הפנים". ההסתרה הזאת, לדברי שרביט, מונעת את השינוי בהתנהלות עובדי הציבור.

שרביט מוסיף שאם יהיה לה אפקט משמעותי והד ציבורי גדול יותר, ההחלטה הזו עשויה אולי להפחית את בזבוז כספי הציבור ובכך להפחית את הגירעונות של חלק מהעיריות. "אף שהוועדה קיימת משנת 2002, היא נכשלה ביצירת הרתעה שתקטין את הקפיצה בגירעונות של הרשויות בשנת הבחירות", הוא אומר. "ייתכן שלקראת הבחירות הקרובות חברי הוועדה מבינים שצריך 'לעלות שלב' ולהחמיר בטון ובקנסות. עם זאת, כל עוד החלטותיה לא מקבלות הד באופן שוטף (למשל, בהודעות לעיתונות של משרד הפנים), כוחה להשפיע על הריסון התקציבי של הרשויות בשנת 2023 מוגבל".

קנסות של עשרות אלפי שקלים לעובד ציבור שעצם את עיניו או לא עשה את עבודתו כראוי הם קנסות גבוהים. סך ההתקשרות שעליה מדובר היה חצי מיליון שקלים, כשסך הקנסות הגיע ל-105 אלף שקלים – 20%. זו החלטה שכל שומר סף וכל עובד ציבור צריך להכיר – לעבודה גרועה יש מחיר.