מילצ'ן נוצל? הקשרים של מיליארדרים עם בעלי כוח הם סמל סטטוס עבורם

לאחרונה השתתפתי באירוע בביתו של אדם אמיד מאד. לא דיברתי איתו ארוכות אבל בדקות המעטות שבהן החלפנו כמה מילים הוא דאג לציין בפני כדרך אגב את הקשרים שלו עם כמה מהפוליטיקאים המוכרים בישראל – משמאל ומימין. על משמעות הקשרים הללו עבורו ועבור בעלי ממון אחרים חשבתי שוב השבוע, עם השמעת עדותה של הדס קליין במשפט תיק 1000.

כל אדם מן היישוב היה מתפעל מזריקת השמות הללו לחלל האוויר. לאיש שפגשתי יש הכל ולמרות זאת נראה שסמל הסטטוס החשוב לו מכל הוא הקשר שלו עם מוקדי הכוח. אני לא חושב שהוא רצה להשיג מטרה ספציפית בקשרים האלה, אלא בעיקר את חברתם. 

נסו רגע להיכנס לנעליו של אותו אדם. דמיינו את ארוחת שבת הקרובה, כשכולם מדברים על הבחירות ומצקצקים בלשון, ואתם זורקים בשיחה: "כן, בדיוק שוחחתי השבוע עם יאיר (לפיד, ע.ב) על הנושא…" תארו לכם את השקט שישרור בחדר, ואיך כולם יסיטו את תשומת הלב שלהם אליכם. 

זה לא כל כך שונה ממכונית למבורגיני או כרטיס טיסה במחלקה ראשונה. קשר עם מוקדי כוח הוא סמל סטטוס בדיוק כמו כל אחד מהם. וככל שמוקד הכוח בכיר יותר, כך היוקרה שלכם תהיה גבוהה יותר. וזה לא קשר אינסטרומנטלי, שבמסגרתו אתם מבקשים עזרה. הדבר שבו אתם מעוניינים הוא הקשר ה"חברי". כלומר, היכולת לכלות זמן יקר אחד של השני ללא תכלית ממשית – ארוחות משותפות, חופשות ועוד… 

סיגרים, שמפניות ושירותי מזווה

ולא חסרות דוגמאות. דוגמה אחת שחקוקה במיוחד בזכרוני כשמדברים על קשרי הון-שלטון היא של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה גולש יחד עם חבר לרגל תום כהונתו כנשיא. ה"חבר" – המיליארדר ריצ'רד ברנסון. היא בולטת אולי על רקע התדמית של אובמה כאדם שמתרחק מקשרים מהסוג הזה. דוגמה נוספת מוכרת, שנחשפה לציבור רק בגלל ההסתבכות הפלילית של אותו מיליארדר, היא של ג'פרי אפשטיין שהיה בקשרי חברות עם בית המלוכה הבריטי, נשיאים וראשי ממשלה. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק היה איתו בקשר חברי (זה לא משנה אם לפני שידע על המנהגים שלו או אחרי). יכול להיות שבלי ההסתבכות הפלילית של אפשטיין בכלל לא היינו ערים לקשרים שלו עם מוקדי הכוח. וגם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו טס מיד עם סיום כהונתו לחופשה באי פרטי בבעלות לארי אליסון. ומי ידע שבין נתניהו לאליסון יש קשר קרוב שכזה.

מהשנים האחרונות היה אפשר לראות כי חיבתו של נתניהו למיליארדרים, והם אליו, הייתה רבה. חלק מהם נחשפים בימים אלו בעדות של קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. קליין, כך עולה מהעדות והחקירות, הייתה מעין קניינית של מתנות למשפחת נתניהו. מתנות שעל פי כתב האישום מגיעות לסך של לפחות 700 אלף שקלים. 

הנה קטע מעדותה של כפי שתוארה באתר העין השביעית: "נתניהו דרש שירכשו עבורו סיגרים מתוצרת חברת קוהיבה". וקליין אכן רכשה סיגרים של קוהיבה, אבל לא מהסוג הספציפי שבו חשק נתניהו – "קוהיבה סיגלו 56", שאת החבק הירוק שלהם נתן לה פעם במפגש חברתי כדי שתדע מה לרכוש. 

"ארנון אמר לי: 'את לא נתת לי את הסיגר הנכון, את נתת לי את ה-54 (780 שקל לסיגר, ע.ב) ולא את ה- 56 (כ-850 שקל לסיגר, ע.ב), נתניהו כועס'" העידה קליין. "אמרתי לו: 'תשמע, אין להשיג את ה-56, ואנחנו משתדלים כמה שניתן – זה מה יש. תסביר לו שאין'". 

עוד בעדות היה אפשר ללמוד כי לאורך השנים מילצ'ן נדרש לספק למשפחת נתניהו גם מתנות שלא נכללות בכתב האישום: מקופסאות אוכל שהשפית של מילצ'ן הכינה מראש עבורם ועד מעילים ותכשיטים. בכמה מקרים, מלבד שמפניה סופקו גם ליקר קוואנטרו, שבו נתניהו אהב לטבול את הסיגרים שעישן, ובקבוק או שניים של קוניאק: "היה מקרה בודד שבו ארנון נתן לשרה לטעום טקילה. היא אהבה, אז הוא נתן לה את הבקבוק".

ומה פאקר נתן? לפי עדותה של קליין, הוא סיפק שירותי מזווה וקאנטרי פרטיים למשפחת נתניהו. הוא רכש את הווילה הסמוכה לבית המשפחה בקיסריה וזו הפכה, לדבריה, "למעין מזווה של בני משפחת נתניהו, שהיו נכנסים לשם באופן קבוע, שוחים בבריכה וצופים בטלוויזיה, ובדרך חזרה הביתה לקחו איתם ארגזי שמפניה". קליין תיארה בעדותה כי "בקיסריה היה חדר כושר, מילאנו שם ארגזים של שמפניות וסיגרים, וזה היה מאוד בולט. בני הזוג נתניהו ידעו בדיוק איפה הדברים נמצאים, וגם אם לא היינו שם, הם ידעו לקחת – ולקחו".

ללחוש על אוזנו של בעל הכוח

קל להתבלבל ולחשוב: "איזה ניצול של מילצ'ן ופאקר, לא מאמין שבן אדם מתנהג ככה". אז נכון, קשה להאמין. אבל רצוי שלא להתבלבל, מילצ'ן ופאקר לא מסכנים והם עדיין – למרות הרכישות הסיטונאיות של הסיגרים – מיליארדרים. יכול להיות שהמתנות היו ברף הפלילי ויכול להיות שזה היה בתמורה להטבות כאלו ואחרות כדוגמת סיוע במתן ויזה  – זה יתברר בבית המשפט. 

אבל עם כל הכבוד, שניהם בכל שלב היו יכולים לנתק את אספקת המתנות. כמו שנתניהו טען שמותר לתת מתנות וככה אמר לו עו"ד שלו, מילצ'ן היה יכול היה לומר בדיוק הפוך. 

מילצ'ן ופאקר בקיאים ברזי ההון-שלטון הרבה יותר ממני. הם לא מטומטמים. הם ידעו שהרצון של נתניהו בקרבתם נובע מחשבון הבנק שלהם. נתניהו, אדם חכם בעצמו, ידע גם הוא שאלו רוצים בקרבתו בגלל הכוח והמעמד שלו. במילים אחרות: סמל סטטוס למיליארדרים שמוכנים לשלם. שחוץ מלנקר עיניים בארוחת השבת הם יכולים גם ללחוש על אוזנו של האדם בעל הכוח ואפילו לסדר לעצמם ויזה, מה שקשה לעשות עם הלמבורגיני החדשה.