"התרגשתי שהיא חתמה לי ורציתי לפרגן לה"

חברת הכנסת ענבר בזק שלום, מה שלומך? ראיתי שהצטלמת עם ספרה של דפנה ליאל ופרסמת אותו בטוויטר. יצא לך לקרוא אותו?

"עוד לא. הייתה לי יומולדת לפני שבוע והבנות קנו לי מתנה, עוד לא יצא לי לקרוא. אני עוקבת אחרי הפודקאסט ושומעת כל בוקר, כל פעם באה ומספרת לצוות שלי 'תקשיבו לזה ותקשיבו לזה', אז הם עשו לי הפתעה וקנו אותו".

אני מבינה שרצית לפרגן לה.

"כן. נתתי לה לחתום לי עם הקדשה".

אני מתקשרת כי הסתכלתי על זה ולי זה נראה כמו סוג של פרסומת, משהו שבעבר ועדת האתיקה אסרה על חברי כנסת לעשות.

"למה זה פרסום אם היא כותבת על פוליטיקה?"

כסופרת היא נמצאת עכשיו במסע יח"צ אינטנסיבי להגדלת המכירות וההכנסות של הספר. זה לא דומה לסיטואציה שבה לקחת ספר מהספריה ואת ממליצה עליו לציבור. כל המלצה כזו ממך כנבחרת ציבור, שיש לך כוח וקהל מתוקף המנדט שהציבור נתן לך, היא בעלת ערך עבורה.

"תראי עכשיו כשאת אומרת אני מבינה את הרגישות לא חשבתי על זה. אני מבינה את הרגישות ומקבלת בהחלט את הביקורת. אני מודה שזה היה מתוך מקום ש… התרגשתי כשהיא חתמה לי ורציתי לפרגן לה. זה ממש לא היה קמפיין לספר אלא באמת להגיד לה תודה ושאני מאוד אוהבת את הפודקאסט שלה. אם הייתי מפרסמת מוצר, כמו שבזמנו ביקרו את איילת שקד שהצטלמה עם קוקה קולה, אני מבינה את הרגישות. אבל כאן זה ספר מקצועי על פוליטיקה. אני רואה גם בספר וגם בפודקאסט naכלים מקצועיים שאני לומדת מהם. בתחום הזה של ספרים ופודקאסטים – אין לזה סוף. אם אני מחר אעלה פוסט שאני מקשיבה לפודקאסט של שקוף ומאוד ממליצה עליו, את חושבת שיש עם זה בעיה אתית?"

זה לא כמו המלצה לקרוא או להאזין, כי פה יש מימד של הגדלת מכירות של הספר, בייחוד כשזו ההשקה שלו.

"אגב אפילו לא קיבלתי אותו כמתנה ממנה, מי שנתן לי את הספר הן הדוברות שלי. האמת שלא מזמן קיבלתי מתנה ממישהי שכתבה ספר ילדים שנותן ביטחון לנערות. היועצת הפרלמנטרית שלי פנתה לייעוץ המשפטי של הכנסת, ושאלה אם זה בסדר לפרסם פוסט ולפרגן לספר. הם אמרו שעם ספרים אין בעיה כל עוד זה לא למטרות קידום מכירות ולא כולל המלצה לרכוש אותו. אגב ראיתי עוד חברי כנסת שהעלו ציוצים על הספר שלה". 

בואי נלך מעבר לעניין המסחרי. יש פה שאלה אתית על היחסים בין עיתונאים לפוליטיקאים. לכן עלתה לי נורת אזהרה כשראיתי את הציוץ הזה – מפחיד אותי סוג כזה של יחסים. כי בסוף מחר היא כתבת פוליטית שצריכה לסקר אותך בצורה מהימנה, לעיתים ביקורתית. לפרגון שלך יכול להיות ערך משמעותי עבורה – לכן אני חושבת שיש להימנע ממנו. 

"באמת לא חשבתי על זה, מקבלת את מה שאמרת. שוב, רציתי לפרגן למישהי שאני אוהבת להקשיב לה. אבל בהחלט מקבלת את הביקורת וצריכה לחשוב כמישהי ש.. את יודעת אני לא הרבה זמן בתפקיד, וכן אולי צריכה להסתכל על זה בעיניים יותר ביקורתיות".

אני שוקלת לפנות ליועמ"ש הכנסת – כיוון שאין ועדת אתיקה לצערנו – ולהציע שיתנו הנחיות יותר מחמירות ביחס לפרסום כזה כשמדובר ביחסים בין מסקר למסוקר. מה את חושבת על זה?

"תראי אנשי התקשורת מסתובבים בכנסת, באופן טבעי כולנו רוצים שיכירו אותנו, כולנו רוצים שיהיה איתם קשר טוב. כל עוד אין פה יחסי תן וקח, זה לא בעייתי בעיני. זה לא שקניתי ספר ואז היא בתמורה תעשה עלי כתבה חיובית. אגב זה בדיוק מה שקורה עכשיו במשפט המו"לים הכל-כך מתוקשר – שמנסים להוכיח יחסי תן וקח.

הנה אני למשל מכירה את נועה שפיגל מהארץ, הכרתי אותה מקודם. כל הזמן אנחנו מדברות ומקשקשות. לה נחמד שאני בקשר איתה כי אני מספרת לה סיפורים, ולי נחמד שאני בקשר איתה. אנחנו כחברי כנסת באופן טבעי צריכים את הקשר עם התקשורת והם גם צריכים את הקשר. כל עוד לא מדובר בתן וקח עם ערך כספי – אני לא חושבת שיש בזה משהו בעייתי. זה חלק מהסקילס.

"אגב, מכיוון שאני משקיפה את היומן שלי האופן מלא ניתן לראות גם אם אילו עיתונאים אני נפגשת ומתי, ככה שהציבור יכול לבחון בכל רגע נתון האם היו פה יחסים עם התקשורת החורגים מהנורמה".

תודה רבה על השיחה.

תודה, ביי ביי.