הח"כ שזרם על כל רעיון משוגע במלחמה לשקיפות: פרידה מאילן גילאון

2013. אני מגלה שחברי כנסת סוחרים בסתר במניות בזמן שהם חורצים את גורל המשק. אני זורק רעיון לח"כים: להגיש חוק להשקפת המניות שאותן מחזיקים חברי ועדת הכספים. בזה אחר זה כולם מסרבים. הם לא רוצים להסתכסך עם הקולגות. בסוף אני מגיע לאילן גילאון ז"ל – הוא זורם מיד. 

• משרד ראש הממשלה ממשיך לצפצף על חוק הנגישות לנכים
• מפרגנים לחברי הכנסת שטסו מעט
• ועדת השרים לענייני חקיקה – מה קורה כשח"כ מנסה להיכנס פנימה? (הוא נצלה בשמש)

גדעון סער, איילת שקד, חברי יש עתיד והליכוד – כולם נלחמו בו. לאילן לא היה אכפת. "נבחר ציבור", הכריז במליאת הכנסת, "צריך להיות כמו חלון שקוף שכל אחד יכול להביט דרכו. מה יש להסתיר?" הקולגות הפילו את החוק, אבל הוא לא ויתר והעלה אותו שוב. החוק עדיין לא עבר, אבל אילן בחר בדוגמה אישית והיה מהראשונים שחשפו את הונם. תודה אילן.

2015. אנחנו עורכים תערוכה עם תצלומי הבתים של הח"כים כדי להראות איפה גרים האנשים ששולטים בנו. אילן – בניגוד לשאר הח"כים שדורשים לסלק אותי מהכנסת – קופץ לבקר. הוא מפרגן, אומר שזה חשוב, ואפילו מסמן בעט את הבית שלו בתוך הדו-משפחתי. תודה אילן.

2018. חם בירושלים. במיוחד כשיושבים בכיסא גלגלים. אבל אילן הסכים להתייבש שעתיים מחוץ למשרד רה"מ בניסיון להיכנס לוועדת השרים לענייני חקיקה – שקובעת מה קורה בכנסת.

זו הוועדה בה ה-כ-ל מוכרע. הוועדה שקובעת אילו חוקים יעברו ואילו ייזרקו לפח. הדיון נערך באפס שקיפות, כמו בשוק, והשרים לא נותנים אפילו לח"כים להשתתף. פעלנו בכל דרך אפשרית להשקיף את הוועדה אבל התקשורת קיבלה אותה כמובנת מאליה וסירבה לסקר אותה. אז פנינו לאילן – מהבודדים שהסכימו לקרוא תיגר על השיטה עצמה – עם בקשה. הצענו לו לנסות לראשונה בהיסטוריה לחדור לדיון, שמתנהל בכלל במשרד רה"מ, בשביל להשמיע את טיעוניו לגבי הצעות החוק שהוא מגיש.

הוא זרם ויצא לשם בשמש הלוהטת יחד עם כתבנו עידן בנימין. 

מאבטחי רה"מ מנעו ממנו להיכנס אבל יצרנו סצנה שממחישה את כל העיוותים בשיטה השלטונית המחוררת שלנו. בזכותו, הוועדה החשובה הזו סוף סוף סוקרה בשלל כלי תקשורת כמו "הצינור". תודה אילן.

2019. אילן הוא מהבודדים שהסכימו לבקשה מטורפת – להתחבר לפוליגרף ולענות על שאלות שקשורות לטוהר המידות  – למשל "האם הבטחת למישהו שתפעל למענו אם תיבחר?" אל תפספסו.

הוא סייע לנו להחזיר את אמון הציבור בפוליטיקאים – ובמקום לחתום על אמנות חסרות תוקף, ענה לשאלות שיעצרו את השחיתויות הבאות. כשאילן פרש מהמירוץ לראשות מרצ עקב נסיבות בריאותיות, עשה משהו שלמיטב ידיעתי לא נעשה מעולם, והחזיר את כל התרומות שקיבל – כ-100 אלף שקלים מ-200 בני אדם, עד השקל האחרון. בדקתי. אף שכבר הוציא חלק מהכסף, התעקש שהכל יוצא בדיעבד מכיסו והחזיר בכוח, אחד-אחד, גם למי שסירב.

מתחנו עליו גם ביקורת. הוא כעס לא מעט. אבל אחרי שפרש מהכנסת הפך לאחד מאלפי המו"לים של "שקוף", כי "עיתונות עצמאית זה חשוב".

אלו רק כמה אנקדוטות מתוך קריירה מפוארת, אבל אני מקווה שהן מספיקות לצייר תמונה. אילן היה נבחר ציבור מעורר ההשראה והוא יחסר לי מאוד. יהי זכרו ברוך.