11:43

"אין משמעות מעשית": הסכנה מדיג המכמורות תימשך

במשרדי החקלאות והאנרגיה הגיעו אמנם להסכמות על תקנות שיאפשרו לרט"ג לפעול באמצעות ספינות נגד דיג המכמורת מעל תשתיות גז, אך מרכיב קריטי לא נכנס: חובת התקנת מכשירי איכון שיאפשרו לאתר את הספינות כשהן מגיעות לאזורים מסוכנים • פעילי סביבה ובעלי חיים הפגינו נגד מדיניות משרד החקלאות: "המכמורות הן נשק להשמדה המונית בים"
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הסכנה מספינות המכמורת עוד רחוקה מלהיעלם. המחאה בתל אביב (צילום: מרד בעלי החיים)

גרירת הרגליים נמשכת – דיג המכמורת מעל תשתיות הגז לא צפוי להסתיים בקרוב, למרות ההסכמות שהושגו בין משרד החקלאות ומשרד האנרגיה. התקנות של משרד החקלאות שהוגשו למשרד המשפטים לא כוללות התקנת מכשירי איכון על ספינות המכמורת, כך שלמעשה אי אפשר לפקח בצורה אפקטיבית שהספינות לא עוברות מעל תשתיות הגז. החדשות הטובות – התקנות כן יאפשרו לרשות הטבע להפעיל את הספינות שברשותם כדי לאכוף את החוק הקיים. 

מעקב "שקוף" אחר סכנת המכמורות:

הצעת החוק שהגיש יו"ר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד כבר באפריל 2020 נועדה לחייב ספינות מכמורת להתקין מכשיר איכון כדי לנטר את פעילותן, אך משרד החקלאות הפיל אז את ההצעה בטענה שיש צורך בעבודת מטה. מאז עברו כבר כמעט שנתיים שבהן המשרד מפיל שוב ושוב כל אפשרות לחקיקה בנושא, והמכמורות ממשיכות בשלהן. אך לפני כחודש הושגה התקדמות – משרד החקלאות טען כי הוא הגיע להסכמה עם משרד האנרגיה בנוגע לתיקון החקיקה הנדרש, וסוכם כי תקנות פקודת הדיג יתוקנו כך שדיג מעל תשתיות גז יאסר. אך האם המצב עתיד להשתנות בשטח? ספק רב.

דיג מכמורת. פצצה מתקתקת (צילום: Pierre Gleizes Greenpeace)

לפי משרד האנרגיה, 19 ספינות מכמורת חולפות על פני קווי תשתית הגז יותר מ-150 פעמים בשנה. ספינות אלו גוררות רשת על גבי קרקעית הים, ולוכדות את בעלי החיים הנקרים בדרכן. במקרה של פגיעה בתשתיות גז, עלול להתרחש אסון אדיר מימדים.

אכיפה לא אפקטיבית

ומדוע לא הוכנסה חובת התקנת מכשיר האיכון? במשרד החקלאות טוענים ש"חובת איכון אפשרית רק בתיקון חקיקה ראשית", ולכן לא הוכנסה כחלק מהתקנות שסוכמו עם משרד האנרגיה. "במקביל מקודם גם תיקון חקיקה ראשית, שיאפשר שילוב אמצעי איכון על ספינות דיג", מסבירים במשרד. עוד אמרו כי טיוטה של התקנות שעליהן הוסכם תועבר בימים הקרובים לבחינת משרד המשפטים, בטרם הגשה לכנסת. 

כששאלנו כיצד יהיה אפשר לפקח על ספינות המכמורת ללא מכשירי איכון, נמסר לנו כי "האכיפה תבוצע באמצעים שונים לרבות סירות פיקוח". שאלנו את המשרד כיצד יוכלו ספינות הפיקוח לדעת מתי ספינות המכמורת יוצאות לדיג, כיצד יוודאו שהן לא עוברות מעל תשתיות הגז, האם הן יפטרלו על גבול אזור השיט המותר 24/7, ואיך יהיה ניתן להבטיח שלא קורה מצב שבו ספינת מכמורת עוברת בטעות מעל תשתית גז ללא ידיעת סירות הפיקוח? לשאלות אלו לא קיבלנו תשובה ישירה, ומהמשרד נמסר כי "הליכי הפיקוח והאכיפה של תקנות הדיג יבוצעו באמצעים שונים ובין היתר, באמצעות סיורים, תצפיות, איסוף מודיעין וכד'".

לדברי אלון רוטשילד, מנהל "החצי הכחול", תוכנית הים של החברה להגנת הטבע, להסכמות והתקנות החדשות לא תהיה השפעה אמיתית על המצב העגום. "בפועל אין שום משמעות מעשית לנטר את הפעילות של ספינות המכמורת ולבצע עליהן פיקוח ללא איכון לווייני", הוא מסביר. "הן מבצעות מאות ימי ים בשנה, כולל בלילה ובמזג אוויר גרוע ובמרחק רב מהחוף". 

במשרד החקלאות ממשיכים לקחת את הזמן. השר עודד פורר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"גם אם היו מאה ספינות פיקוח, הן לא היו מסוגלות לכסות את כל תחום המים הריבוניים של ישראל ואת כל רצועות צנרת הגז", מוסיף רוטשילד. "הדרך היחידה לדעת שספינות המכמורת נמצאות בסביבות קווי גז היא באמצעות מכשירי איכון". 

החברה להגנת הטבע איננה היחידה שמתנגדת לתקנות שמקדמים משרדי החקלאות ואנרגיה. בלשכתו של ח"כ רם בן ברק, שניסה לקדם בחקיקה את איכון הספינות לפני כחודשיים, מסרו שהתקנות אינן עונות על הצורך כל עוד אין איכון על הספינות, והם פועלים כדי לשנות אותן.

התקדמות חלקית

אף שהמצב הקיים ככל הנראה לא ישתנה דרמטית, לפחות עיוות אחד תוקן במסגרת ההסכמות על התקנות החדשות. איסור לדוג מעל תשתיות גז טבעי כבר קיים בחוק התכנון והבנייה, אך כעת, בעקבות ההסכמות בין המשרדים, האיסור יוטמע גם בפקודת הדיג (אם וכשהתקנות ייכנסו לתוקף). אמנם נשמע שמדובר בעניין ביורוקרטי חסר משמעות, אך הדבר יאפשר לתקן עיוות אבסורדי בנושא האכיפה.

כפי שאמר לנו רוטשילד בעבר: "הסיטואציה הזויה – יש איסור בחוק (התכנון והבנייה, ד.ג) לגרור רשת מכמורת על צנרת גז, אבל הפקחים הימיים של רשות הטבע והגנים לא יכולים לאכוף את החוק. האבסורד הגדול הוא שיחידת האכיפה הממשלתית שעוסקת באכיפת תכנון ובנייה (הרשות לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר, ד.ג) קיבלה את הסמכות לאכוף, אבל אין לה סירות. גם אם הם היו רוצים לאכוף, אין להם איך לעשות את זה". כעת, בעקבות התיקון המיוחל, אם ייכנס לתוקף, רט"ג תקבל את הסמכות לאכוף באמצעות הסירות שברשותה את איסור הדיג מעל תשתיות הגז.

"נשק להשמדה המונית של בעלי חיים"

בזמן שמשרדי הממשלה מנסים לקדם תקנות שיגבילו את ספינות המכמורת, בשבוע שעבר פעילי "מרד בעלי החיים" קראו להפסקה מוחלטת של שיטת דיג זו. הפעילים והפעילות הפגינו בכיכר דיזינגוף בתל אביב וקראו לשר החקלאות עודד פורר (ישראל ביתנו) להורות על עצירה של המכמורות.

"במכמורות מדובר בטבח של מיליארדי בעלי חיים ימיים בכל שנה", אומר יוסי, פעיל של "מרד בעלי החיים". "המאבק נוגע גם להרבה תחומים אחרים – אקלימיים, אקולוגיים, וכלכליים המשפיעים על החיים של כולנו".

"המאבק – בתחומים שנוגעים לחיים של כולנו". פעילי מרד בעלי החיים בתל באבי (צילום: מרד בעלי החים)

דבריו מגובים בנתונים: לפי מחקר שפורסם במגזין Nature לפני כשנה, חרישת קרקעית הים בשיטת דיג המכמורת מגבירה את הפליטות ממשקעים ימיים, שמהווים את המאגר הגדול ביותר בעולם של פחמן דו-חמצני. המחקר קובע כי שיטת דיג זו גורמת לפליטות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה לזה של כל מגזר התעופה העולמי.

"המכמורות הן נשק להשמדה המונית בים", מוסיף יוסי. "אנשים חושבים שזורקים רשת בים, שטים, ואוספים כמה דגיגים שמחים. הם לא מבינים את הטבח שהמכמורות אחראיות אליו. 80% מכל מה שנתפס הוא שלל לוואי של בעלי חיים שמושלכים מתים או גוססים בחזרה לים. זה פוגע בכל שרשרת החיים בים". 

גם בחברה להגנת הטבע מצביעים על התרומה הזניחה של דיג המכמורות למשק, ומעריכים כי 80% משלל המכמורת הוא "שלל לוואי" של דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים מתים בחזרה לים. לפני כשבועיים פורסמה בכל העולם המחשה לנזק האדיר כתוצאה מדיג מכמורות – 100,000 דגים מתים נשטפו לאורך חופי צרפת.

80% מהשלל – מושלך חזרה לים. ספינת מכמורת. (צילום: Pierre Gleizes, Greenpeace)

ומה קורה פה בישראל? לצד תרומתה הזניחה למשק, פגיעתה של שיטת הדיג בהתחדשות הדגה ובשאר הדייגים בישראל היא אדירה. לפי הערכה של חברת הייעוץ TASC, הנזק המשקי מדיג המכמורת מגיע לכ-860 מיליון שקלים (על פני 20 שנים). אם לא די בכך, ספינות דיג המכמורת זוכות להטבה משמעותית מרשות המיסים – החזר מקסימלי (69%) על הסולר המשמש להנעת הספינות. הטבה זו ניתנה לספינות המכמורת בשנת 2005 על ידי שר האוצר בזמנו – בנימין נתניהו. דוח הבנק העולמי מציין לרעה את הסובסידיה על הדלק לספינות הדיג, המאפשרת את המשך הדיג בתנאים לא כלכליים. הסובסידיות נוגדות למעשה את התמריץ הכלכלי להפסיק את הדיג כשהוא לא רווחי.

"לישראל יש הזדמנות להצטרף למדינות שכבר הוציאו את שיטת הדיג הזאת מהחוק" אומר יוסי, אך נראה שבקצב שבו משרד החקלאות מתקדם, השאיפה לראות את ספינות המכמורת נעלמות מהנוף רחוקה. ייתכן שפעולות מחאה נוספות יבהירו לשר החקלאות פורר את המובן מאליו – שאין מקום לשיטות דיג אלו בעידן של משבר אקלים ומשבר אקולוגי. בינתיים יש דבר אחד שכן אפשר לעשות: לקבוע חובה להתקין את מכשירי האיכון על הספינות, ולהתחיל לפקח עליהן באפקטיביות, לפני האסון הימי הבא.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת דרור גורני

דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

4 תגובות

  1. אני מורידה את הכובע בפני הכתב דרור גורני ו"שקוף" על פרסום הכתבה והנושא בצורה נחושה. מעט מאד עוסקם בנושא וזה חלק בלתי נפרד מהמאבק למען הסביבה, הסביבה הימית, האקלים שקורס לנו.
    אני כמובן נגד האסון האקולוגי הזה שנקרא מכמורות.

  2. יש לחסל מיד וכליל את דייג המכמורות בים התיכון של ישראל. אין לדייג הזה שום ערך משמעותי לכלכלת המדינה ונזקו מרובה לאין שיעור מתועלתו.

  3. יש פתרון אחר ולא מאוד מסובך – מצלמות. עם זאת אני שותף להערכה הפסימית בנושא – הסיבה לחוסר האכיפה איננה באמת חוקית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,463 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.