"אין משמעות מעשית": הסכנה מדיג המכמורות תימשך

גרירת הרגליים נמשכת – דיג המכמורת מעל תשתיות הגז לא צפוי להסתיים בקרוב, למרות ההסכמות שהושגו בין משרד החקלאות ומשרד האנרגיה. התקנות של משרד החקלאות שהוגשו למשרד המשפטים לא כוללות התקנת מכשירי איכון על ספינות המכמורת, כך שלמעשה אי אפשר לפקח בצורה אפקטיבית שהספינות לא עוברות מעל תשתיות הגז. החדשות הטובות – התקנות כן יאפשרו לרשות הטבע להפעיל את הספינות שברשותם כדי לאכוף את החוק הקיים. 

מעקב "שקוף" אחר סכנת המכמורות:

• חוק המכמורות: משרד החקלאות שוב מנסה למשוך זמן
• דיג המכמורת הוא פצצה מתקתקת, אבל בממשלה לוקחים את הזמן
• משרד החקלאות מעכב יוזמה שנועדה להגן על הים מפני האסון הבא

הצעת החוק שהגיש יו"ר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד כבר באפריל 2020 נועדה לחייב ספינות מכמורת להתקין מכשיר איכון כדי לנטר את פעילותן, אך משרד החקלאות הפיל אז את ההצעה בטענה שיש צורך בעבודת מטה. מאז עברו כבר כמעט שנתיים שבהן המשרד מפיל שוב ושוב כל אפשרות לחקיקה בנושא, והמכמורות ממשיכות בשלהן. אך לפני כחודש הושגה התקדמות – משרד החקלאות טען כי הוא הגיע להסכמה עם משרד האנרגיה בנוגע לתיקון החקיקה הנדרש, וסוכם כי תקנות פקודת הדיג יתוקנו כך שדיג מעל תשתיות גז יאסר. אך האם המצב עתיד להשתנות בשטח? ספק רב.

לפי משרד האנרגיה, 19 ספינות מכמורת חולפות על פני קווי תשתית הגז יותר מ-150 פעמים בשנה. ספינות אלו גוררות רשת על גבי קרקעית הים, ולוכדות את בעלי החיים הנקרים בדרכן. במקרה של פגיעה בתשתיות גז, עלול להתרחש אסון אדיר מימדים.

אכיפה לא אפקטיבית

ומדוע לא הוכנסה חובת התקנת מכשיר האיכון? במשרד החקלאות טוענים ש"חובת איכון אפשרית רק בתיקון חקיקה ראשית", ולכן לא הוכנסה כחלק מהתקנות שסוכמו עם משרד האנרגיה. "במקביל מקודם גם תיקון חקיקה ראשית, שיאפשר שילוב אמצעי איכון על ספינות דיג", מסבירים במשרד. עוד אמרו כי טיוטה של התקנות שעליהן הוסכם תועבר בימים הקרובים לבחינת משרד המשפטים, בטרם הגשה לכנסת. 

כששאלנו כיצד יהיה אפשר לפקח על ספינות המכמורת ללא מכשירי איכון, נמסר לנו כי "האכיפה תבוצע באמצעים שונים לרבות סירות פיקוח". שאלנו את המשרד כיצד יוכלו ספינות הפיקוח לדעת מתי ספינות המכמורת יוצאות לדיג, כיצד יוודאו שהן לא עוברות מעל תשתיות הגז, האם הן יפטרלו על גבול אזור השיט המותר 24/7, ואיך יהיה ניתן להבטיח שלא קורה מצב שבו ספינת מכמורת עוברת בטעות מעל תשתית גז ללא ידיעת סירות הפיקוח? לשאלות אלו לא קיבלנו תשובה ישירה, ומהמשרד נמסר כי "הליכי הפיקוח והאכיפה של תקנות הדיג יבוצעו באמצעים שונים ובין היתר, באמצעות סיורים, תצפיות, איסוף מודיעין וכד'".

לדברי אלון רוטשילד, מנהל "החצי הכחול", תוכנית הים של החברה להגנת הטבע, להסכמות והתקנות החדשות לא תהיה השפעה אמיתית על המצב העגום. "בפועל אין שום משמעות מעשית לנטר את הפעילות של ספינות המכמורת ולבצע עליהן פיקוח ללא איכון לווייני", הוא מסביר. "הן מבצעות מאות ימי ים בשנה, כולל בלילה ובמזג אוויר גרוע ובמרחק רב מהחוף". 

"גם אם היו מאה ספינות פיקוח, הן לא היו מסוגלות לכסות את כל תחום המים הריבוניים של ישראל ואת כל רצועות צנרת הגז", מוסיף רוטשילד. "הדרך היחידה לדעת שספינות המכמורת נמצאות בסביבות קווי גז היא באמצעות מכשירי איכון". 

החברה להגנת הטבע איננה היחידה שמתנגדת לתקנות שמקדמים משרדי החקלאות ואנרגיה. בלשכתו של ח"כ רם בן ברק, שניסה לקדם בחקיקה את איכון הספינות לפני כחודשיים, מסרו שהתקנות אינן עונות על הצורך כל עוד אין איכון על הספינות, והם פועלים כדי לשנות אותן.

התקדמות חלקית

אף שהמצב הקיים ככל הנראה לא ישתנה דרמטית, לפחות עיוות אחד תוקן במסגרת ההסכמות על התקנות החדשות. איסור לדוג מעל תשתיות גז טבעי כבר קיים בחוק התכנון והבנייה, אך כעת, בעקבות ההסכמות בין המשרדים, האיסור יוטמע גם בפקודת הדיג (אם וכשהתקנות ייכנסו לתוקף). אמנם נשמע שמדובר בעניין ביורוקרטי חסר משמעות, אך הדבר יאפשר לתקן עיוות אבסורדי בנושא האכיפה.

כפי שאמר לנו רוטשילד בעבר: "הסיטואציה הזויה – יש איסור בחוק (התכנון והבנייה, ד.ג) לגרור רשת מכמורת על צנרת גז, אבל הפקחים הימיים של רשות הטבע והגנים לא יכולים לאכוף את החוק. האבסורד הגדול הוא שיחידת האכיפה הממשלתית שעוסקת באכיפת תכנון ובנייה (הרשות לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר, ד.ג) קיבלה את הסמכות לאכוף, אבל אין לה סירות. גם אם הם היו רוצים לאכוף, אין להם איך לעשות את זה". כעת, בעקבות התיקון המיוחל, אם ייכנס לתוקף, רט"ג תקבל את הסמכות לאכוף באמצעות הסירות שברשותה את איסור הדיג מעל תשתיות הגז.

"נשק להשמדה המונית של בעלי חיים"

בזמן שמשרדי הממשלה מנסים לקדם תקנות שיגבילו את ספינות המכמורת, בשבוע שעבר פעילי "מרד בעלי החיים" קראו להפסקה מוחלטת של שיטת דיג זו. הפעילים והפעילות הפגינו בכיכר דיזינגוף בתל אביב וקראו לשר החקלאות עודד פורר (ישראל ביתנו) להורות על עצירה של המכמורות.

"במכמורות מדובר בטבח של מיליארדי בעלי חיים ימיים בכל שנה", אומר יוסי, פעיל של "מרד בעלי החיים". "המאבק נוגע גם להרבה תחומים אחרים – אקלימיים, אקולוגיים, וכלכליים המשפיעים על החיים של כולנו".

דבריו מגובים בנתונים: לפי מחקר שפורסם במגזין Nature לפני כשנה, חרישת קרקעית הים בשיטת דיג המכמורת מגבירה את הפליטות ממשקעים ימיים, שמהווים את המאגר הגדול ביותר בעולם של פחמן דו-חמצני. המחקר קובע כי שיטת דיג זו גורמת לפליטות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה לזה של כל מגזר התעופה העולמי.

"המכמורות הן נשק להשמדה המונית בים", מוסיף יוסי. "אנשים חושבים שזורקים רשת בים, שטים, ואוספים כמה דגיגים שמחים. הם לא מבינים את הטבח שהמכמורות אחראיות אליו. 80% מכל מה שנתפס הוא שלל לוואי של בעלי חיים שמושלכים מתים או גוססים בחזרה לים. זה פוגע בכל שרשרת החיים בים". 

גם בחברה להגנת הטבע מצביעים על התרומה הזניחה של דיג המכמורות למשק, ומעריכים כי 80% משלל המכמורת הוא "שלל לוואי" של דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים מתים בחזרה לים. לפני כשבועיים פורסמה בכל העולם המחשה לנזק האדיר כתוצאה מדיג מכמורות – 100,000 דגים מתים נשטפו לאורך חופי צרפת.

ומה קורה פה בישראל? לצד תרומתה הזניחה למשק, פגיעתה של שיטת הדיג בהתחדשות הדגה ובשאר הדייגים בישראל היא אדירה. לפי הערכה של חברת הייעוץ TASC, הנזק המשקי מדיג המכמורת מגיע לכ-860 מיליון שקלים (על פני 20 שנים). אם לא די בכך, ספינות דיג המכמורת זוכות להטבה משמעותית מרשות המיסים – החזר מקסימלי (69%) על הסולר המשמש להנעת הספינות. הטבה זו ניתנה לספינות המכמורת בשנת 2005 על ידי שר האוצר בזמנו – בנימין נתניהו. דוח הבנק העולמי מציין לרעה את הסובסידיה על הדלק לספינות הדיג, המאפשרת את המשך הדיג בתנאים לא כלכליים. הסובסידיות נוגדות למעשה את התמריץ הכלכלי להפסיק את הדיג כשהוא לא רווחי.

"לישראל יש הזדמנות להצטרף למדינות שכבר הוציאו את שיטת הדיג הזאת מהחוק" אומר יוסי, אך נראה שבקצב שבו משרד החקלאות מתקדם, השאיפה לראות את ספינות המכמורת נעלמות מהנוף רחוקה. ייתכן שפעולות מחאה נוספות יבהירו לשר החקלאות פורר את המובן מאליו – שאין מקום לשיטות דיג אלו בעידן של משבר אקלים ומשבר אקולוגי. בינתיים יש דבר אחד שכן אפשר לעשות: לקבוע חובה להתקין את מכשירי האיכון על הספינות, ולהתחיל לפקח עליהן באפקטיביות, לפני האסון הימי הבא.