כמה שווה ים המלח?

בשנתיים האחרונות מנהל משרד האוצר דיונים בנוגע לעתיד זיכיון ים המלח, שנמצא כיום בידי חברת כיל ומעוגן בחוק עד שנת 2030. זה אולי נראה רחוק, אבל הנושא נמצא על השולחן מכוון שכבר החל מעוד שנתיים, המדינה עלולה להיות מחויבת לזכות את כיל על כל השקעה שתבצע בים המלח, במידה והחברה לא תזכה לבסוף לחדש את הזיכיון שלה.

החלק הקל הוא להבין את קצב ירידת מפלס המים: על פי מדידות רשמיות של רשות המים, מפלס הים יורד בממוצע 116 ס"מ בשנה. גובה של ילד בן 6!

ירידת המפלס מתרחשת עקב שתי סיבות מרכזיות: הראשונה, שאיבת מקורות נהר הירדן המזין את ים המלח. השנייה, שאיבת הים על ידי חברת כיל לבריכות הנמצאות בחלקו הדרומי של הים – כאשר, על פי הערכות שונות, האידוי שנוצר בעקבות שאיבה זו אחראי על כ- 40%  מירידת מפלס הים השנתית, כלומר כ-  46 ס"מ. מכיוון שגם הירדנים מייבשים את הים באופן דומה, נניח כי כיל אחראית למחצית מהאידוי (23 ס"מ בשנה).

וכמה כסף משלמים לנו על הים?

זו כבר שאלה מסובכת מאד. כל כך מסובכת שאפילו כיל עצמה שילמה ב- 2016  קרוב ל- 4.5 מיליון ש"ח בכדי להבין את התשובה! ומדוע זה מסובך? מכוון שישנם שלושה סוגי מסים שכיל משלמת:

1. תמלוגים: 5% על שווי המשאבים המוצאים מן הים, או 10% מעל 1.5 מיליון טון אשלג.
2. היטל משאבי טבע: נגבה על מכירת מוצר היסוד בניגוד למוצרי המשך (מוצר יסוד = אשלג, מוצר המשך = מוצרים שאשלג הוא מרכיב בהם, לדוגמא דשנים). בהערת אגב, ניתן כבר לראות בדו"חות כיל כי היא שינתה את סיווג המוצרים שלה, לכאורה, כדי לצמצם חבות מס מסוג זה.
3. מס חברות: מס שכל חברה משלמת על רווחיה.

מסיכום הנתונים עולה כי כיל שילמה למדינה בממוצע כ- 500 מיליון ש"ח בשנה ואנחנו שילמנו בתמורה ב- 23 ס"מ של מי ים המלח. כלומר, בשורה התחתונה, כיל קונה ס"מ אחד ממפלס ים בכ- 21.7 מיליון ש"ח.

אם כך, כמה שווה ים המלח כולו?

לאור הנחה שנפח הים עומד על 117 ק"מ מעוקב, תמחרנו את ים המלח בכ- 390 מיליארד שקל. זה כמו שווי השוק של מקדונלד'ס!

מודים, ישנן הכנסות ועלויות נוספות שלא כללנו: מצד אחד, עלויות שיקום הים, תופעת הבולענים והפגיעה בתיירות. מצד שני, התועלת הכלכלית שבהעסקת עובדים בתעשייה בדרום.

ים המלח הוא נכס לאומי שהולך ונעלם –  ויש לנקוט צעדים בכדי להציל אותו. הדרך לשם תהיה קשה ותצטרך גם לכלול  שיתוף פעולה עם הירדנים בסוגיית הייבוש וכן פתיחת מקורות הירדן להזנת ים המלח (כנראה על חשבון מי שתייה זולים). הועדה לבחינת זיכיון ים המלח חייבת, לפני בחינת הזיכיון עצמו והחישוב הכספי, לשאול עצמה האם הים הוא רק משאב כלכלי או שהוא חלק מהטבע והתרבות של מדינת ישראל.

מקורות:

1. מדידות רשות המים:http://www.water.gov.il/Hebrew/Water-Environment/Dead-Sea/Documents/deadsea-report-updated-01.10.2017.pdf
2. דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02163.pdf
3. דו"חות כספיים של כיל לשנת 2016: http://maya.tase.co.il/reports/details/1088735/2/0
4. מידע טכני על נפח הים: https://www.wolframalpha.com/input/?i=dead+sea