כך המדינה יוצרת את הדני נוימנים

רה"מ בנימין נתניהו סיפר בישיבת הממשלה האחרונה שבדאבוס נודע לו ששר התחבורה ישראל כץ מונע רשיון מ- Uber, כנראה מטעמים פוליטיים. כץ התרעם. הוא הודיע בנחרצות שזה לא פוליטי. מה מפריע לו? האפשרות שנהג יחטוף נוסע.

התמונה להלן נלקחה בברית משמחת של חבר ליכוד בחיפה – יומיים לפני ישיבת הממשלה. מי טופח על שתי כתפיו של כץ? אברהם פריד. מנכ״ל ארגון הגג של נהגי ובעלי המוניות בישראל. אה, וגם יו״ר סניף הליכוד בטירת הכרמל.

ומה פריד חושב על Uber? ״אובר זוהי סכנה מוחשית ראשונה לענף יותר מכל סכנה אחרת״, הבהיר בראיון, והצהיר שצריך להיאבק בה יחד.

כמה צעדים אחורה. מנכ״ל ׳uber׳ ישראל יוני גריפמן הוא בוגר ׳בוסטון קונסולטינג גרופ׳- אותה חברת ייעוץ בה התמחה גם רה״מ בנימין נתניהו. בשנה האחרונה הוא השתמש במה שלמד שם כדי לחלץ מהממשלה אישור ל׳אובר׳ – חברה לכלכלה שיתופית בה כל נהג יכול להפוך את רכבו למונית (אחרי סינון קפדני) – לפעול גם בישראל.

הניסיון לשכנע את הרגולטורים לא היה קל.

הוא ואנשיו הציעו למשרד התחבורה פתרונות לקשיים שעלולים להתעורר בתחום הביטוח, ביטחון והמיסוי. הם הפעילו סופ״ש חינמי בתל אביב של נסיעות חינם שהוכיח שהשיטה מצליחה בשטח. הם נפגשו לעשרות פגישות רקע עם עיתונאים. כשגם זה לא עבד, הם לקחו חברת יח״צ גדולה ומחוברת (רונן משה), יועץ אסטרטגי שמקורב בעצמו לשלטון (משה קלוגהפט), ואפילו חברת לובי מוסדרת (גלעד לובינג). בנוסף הם פנו לחברת ייעוץ אובייקטיבית בעלת מוניטין אמין (טאסק) שהכינה מחקר שמראה את היתרון של אובר. חברי כנסת קידמו למענם חוק, אחרים – דיונים. בקצרה, הם מיצו כל כלי אפשרי ועוד שלל אחרים שאני מלמד בסדנאות לשינוי אפקטיבי. הכל כשל.

מקרה הבוחן המושלם

חשוב לי להדגיש שאובר לא שילמה לי שקל על כתיבת הטור. ההפך – אני שילמתי לה. בחו״ל נסעתי תכופות באובר, ונהנתי. זה זול משמעותית, והנהגים אסירי תודה: רבים עימם נפגשתי בארצות הברית הם אנשים מהשורה שמצליחים כך סוף סוף לסגור את החודש. מסקרנות להבין מדוע השירות חסום בישראל קבעתי כשחזרתי פגישה עם גריפמן המנכ״ל הישראלי.

הסיפור, הבנתי, הוא מקרה בוחן מעולה לכלכלה ריכוזית שנשלטת על ידי קבוצות אינטרס. עוד לפני שאובר החלה בניסיונותיה לחדור לשוק הישראלי הודיע שר התחבורה ישראל כץ חד משמעית – "לא אאפשר פגיעה בענף המוניות". למה? כי בעלי מספר מונית (אפילו לא הנהגים) שחוששים מפגיעה ברווחיהם התאגדו ומפעילים לובי אפקטיבי על הממשלה. האחרונה ניאותה כאמור לחסום מראש כל אפשרות שתהפוך את אובר לחוקית- וכך מייבשת אותה בתקווה שלבסוף תסתלק מכאן.

אותי זה מרתיח. אני מתנייד בארץ בעיקר באופניים ואוטובוס משום שמוניות הן עסק יקר להחריד. התודעה הצרכנית שלי התרחבה בחו״ל שם ראיתי שהדבר איננו מחויב הגורל. אולם המציאות הישראלית בה 15 אלף בעלי מוניות משפיעים יותר ממיליון נוסעים עם הכנסה נמוכה – ניצחה.

קופון פוליטי מוערך יותר מקופון ציבורי

Uber הם לא צדיקים, ומתנהלת נגדם מחאה ברחבי העולם (אני אישית חושב שצריך לאשרם תוך כדי פיקוח רגולטורי נכבד על תנאי נהגיהם). גם ברור שיש לאובר אינטרס עסקי, אבל בניגוד לרעיון הצ׳קלקה לכל רכב אותו ניסה להטמיע דני נוימן בהתאם לתחקיר חדשות 2, כאן הרעיון חופף היטב את האינטרס הציבורי – ולא יעלה לאיש שקל. ההפך – הוא יוזיל את יוקר המחיה. ועדיין – האפשרות לגזור קופונים פוליטיים מול ציבור נהגי המוניות החוששים מאובר ומאוגדים היטב ב׳ליכוד׳ וב׳עבודה׳ קורץ יותר לבכירי המערכת הפוליטית – ובראשם כץ ומשה כחלון.

כתוצאה, גם שלל היועצים של ׳אובר׳ הכזיבו, וגריפמן שינה את האסטרטגיה ממאבק (כבוד השר תתעורר! האזרחים סובלים בגללך!), להכתרתו (כץ יא מלך, בוא תמשיך לצאת רובין הוד!).

כשגם זה כשל, הם נפטרו מרוב כוהני התקשורת והיועצים האסטרטגיים ועשו משהו לא פחות חכם – נפגשו עם קובעי המדיניות בעצמם. עם כולם, כלומר, חוץ מכץ – שמסרב להיפגש עימם. כן, עד היום ׳אובר׳ לא הצליחה להגיע לשר התחבורה.

תחשבו על זה רגע. אם אפילו קבוצה שיש לה סוללת יועצים, חוקרים ולוביסטים לא זוכה לגישה, מה יגיד האזרח הפשוט? אפילו ח״כים מ׳כולנו׳ נטולי הפריימריס עשו סיבוב פרסה וביטלו דיון שרצו לקדם למען תחבורה שיתופית. למה? כי שר האוצר כחלון ביקש מהם לבטלו לאחר שפנו אליו מוועד נהגי המוניות. מי שכן הקשיב להם, מנגד, הוא אורי מקלב, ח״כ חרוץ מיהדות התורה שקבוצת הלחץ היחידה שלו היא גדולי התורה.

בקצרה, אובר השתמשה בפותחי דלתות מכל הסוגים כדי לנסות להשפיע על קובעי המדיניות כדי לקדם מדיניות נהדרת שבמדינות מתוקנות לרוב לא צריך לה פותחי דלתות. זה סימפטום של מדינה חולה, ומה התרופה בה בוחרים כששום דבר אחר לא עובד? מאעכרים. לוביסטים שחורים. כאלו שמקורבים לראש הממשלה ולשרי הליכוד שאיש לא יודע מי הלקוחות שלהם. ובמילים אחרות, דני נוימנים שתמורת תשלום מעניקים גישה סמויה ומרופדת לחלונות הגבוהים. וכשהמדינה פועלת נגד אזרחיה, אל תתפלאו שחלקם מתחיל לכופף את הכללים.

תגובת שר התחבורה לא נמסרה.