ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

כך המדינה יוצרת את הדני נוימנים

שר התחבורה ישראל כץ טוען שהתנגדותו לפעילות Uber בישראל מונעת מדאגה לביטחון הציבור, אך כמה ימים לפני ישיבת הממשלה בנושא נפגש כץ עם מנכ"ל איגוד נהגי המוניות, שרואה ב-Uber סכנה לענף
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מנכ״ל ארגון המוניות ושר התחבורה של כלל תושבי ישראל

רה"מ בנימין נתניהו סיפר בישיבת הממשלה האחרונה שבדאבוס נודע לו ששר התחבורה ישראל כץ מונע רשיון מ- Uber, כנראה מטעמים פוליטיים. כץ התרעם. הוא הודיע בנחרצות שזה לא פוליטי. מה מפריע לו? האפשרות שנהג יחטוף נוסע.

התמונה להלן נלקחה בברית משמחת של חבר ליכוד בחיפה – יומיים לפני ישיבת הממשלה. מי טופח על שתי כתפיו של כץ? אברהם פריד. מנכ״ל ארגון הגג של נהגי ובעלי המוניות בישראל. אה, וגם יו״ר סניף הליכוד בטירת הכרמל.

ומה פריד חושב על Uber? ״אובר זוהי סכנה מוחשית ראשונה לענף יותר מכל סכנה אחרת״, הבהיר בראיון, והצהיר שצריך להיאבק בה יחד.

מנכ״ל ארגון המוניות ושר התחבורה של כלל תושבי ישראל
מנכ״ל ארגון המוניות ושר התחבורה של כלל תושבי ישראל

כמה צעדים אחורה. מנכ״ל ׳uber׳ ישראל יוני גריפמן הוא בוגר ׳בוסטון קונסולטינג גרופ׳- אותה חברת ייעוץ בה התמחה גם רה״מ בנימין נתניהו. בשנה האחרונה הוא השתמש במה שלמד שם כדי לחלץ מהממשלה אישור ל׳אובר׳ – חברה לכלכלה שיתופית בה כל נהג יכול להפוך את רכבו למונית (אחרי סינון קפדני) – לפעול גם בישראל.

הניסיון לשכנע את הרגולטורים לא היה קל.

הוא ואנשיו הציעו למשרד התחבורה פתרונות לקשיים שעלולים להתעורר בתחום הביטוח, ביטחון והמיסוי. הם הפעילו סופ״ש חינמי בתל אביב של נסיעות חינם שהוכיח שהשיטה מצליחה בשטח. הם נפגשו לעשרות פגישות רקע עם עיתונאים. כשגם זה לא עבד, הם לקחו חברת יח״צ גדולה ומחוברת (רונן משה), יועץ אסטרטגי שמקורב בעצמו לשלטון (משה קלוגהפט), ואפילו חברת לובי מוסדרת (גלעד לובינג). בנוסף הם פנו לחברת ייעוץ אובייקטיבית בעלת מוניטין אמין (טאסק) שהכינה מחקר שמראה את היתרון של אובר. חברי כנסת קידמו למענם חוק, אחרים – דיונים. בקצרה, הם מיצו כל כלי אפשרי ועוד שלל אחרים שאני מלמד בסדנאות לשינוי אפקטיבי. הכל כשל.

מקרה הבוחן המושלם

חשוב לי להדגיש שאובר לא שילמה לי שקל על כתיבת הטור. ההפך – אני שילמתי לה. בחו״ל נסעתי תכופות באובר, ונהנתי. זה זול משמעותית, והנהגים אסירי תודה: רבים עימם נפגשתי בארצות הברית הם אנשים מהשורה שמצליחים כך סוף סוף לסגור את החודש. מסקרנות להבין מדוע השירות חסום בישראל קבעתי כשחזרתי פגישה עם גריפמן המנכ״ל הישראלי.

הסיפור, הבנתי, הוא מקרה בוחן מעולה לכלכלה ריכוזית שנשלטת על ידי קבוצות אינטרס. עוד לפני שאובר החלה בניסיונותיה לחדור לשוק הישראלי הודיע שר התחבורה ישראל כץ חד משמעית – "לא אאפשר פגיעה בענף המוניות". למה? כי בעלי מספר מונית (אפילו לא הנהגים) שחוששים מפגיעה ברווחיהם התאגדו ומפעילים לובי אפקטיבי על הממשלה. האחרונה ניאותה כאמור לחסום מראש כל אפשרות שתהפוך את אובר לחוקית- וכך מייבשת אותה בתקווה שלבסוף תסתלק מכאן.

אותי זה מרתיח. אני מתנייד בארץ בעיקר באופניים ואוטובוס משום שמוניות הן עסק יקר להחריד. התודעה הצרכנית שלי התרחבה בחו״ל שם ראיתי שהדבר איננו מחויב הגורל. אולם המציאות הישראלית בה 15 אלף בעלי מוניות משפיעים יותר ממיליון נוסעים עם הכנסה נמוכה – ניצחה.

קופון פוליטי מוערך יותר מקופון ציבורי

Uber הם לא צדיקים, ומתנהלת נגדם מחאה ברחבי העולם (אני אישית חושב שצריך לאשרם תוך כדי פיקוח רגולטורי נכבד על תנאי נהגיהם). גם ברור שיש לאובר אינטרס עסקי, אבל בניגוד לרעיון הצ׳קלקה לכל רכב אותו ניסה להטמיע דני נוימן בהתאם לתחקיר חדשות 2, כאן הרעיון חופף היטב את האינטרס הציבורי – ולא יעלה לאיש שקל. ההפך – הוא יוזיל את יוקר המחיה. ועדיין – האפשרות לגזור קופונים פוליטיים מול ציבור נהגי המוניות החוששים מאובר ומאוגדים היטב ב׳ליכוד׳ וב׳עבודה׳ קורץ יותר לבכירי המערכת הפוליטית – ובראשם כץ ומשה כחלון.

uber

כתוצאה, גם שלל היועצים של ׳אובר׳ הכזיבו, וגריפמן שינה את האסטרטגיה ממאבק (כבוד השר תתעורר! האזרחים סובלים בגללך!), להכתרתו (כץ יא מלך, בוא תמשיך לצאת רובין הוד!).

כשגם זה כשל, הם נפטרו מרוב כוהני התקשורת והיועצים האסטרטגיים ועשו משהו לא פחות חכם – נפגשו עם קובעי המדיניות בעצמם. עם כולם, כלומר, חוץ מכץ – שמסרב להיפגש עימם. כן, עד היום ׳אובר׳ לא הצליחה להגיע לשר התחבורה.

תחשבו על זה רגע. אם אפילו קבוצה שיש לה סוללת יועצים, חוקרים ולוביסטים לא זוכה לגישה, מה יגיד האזרח הפשוט? אפילו ח״כים מ׳כולנו׳ נטולי הפריימריס עשו סיבוב פרסה וביטלו דיון שרצו לקדם למען תחבורה שיתופית. למה? כי שר האוצר כחלון ביקש מהם לבטלו לאחר שפנו אליו מוועד נהגי המוניות. מי שכן הקשיב להם, מנגד, הוא אורי מקלב, ח״כ חרוץ מיהדות התורה שקבוצת הלחץ היחידה שלו היא גדולי התורה.

בקצרה, אובר השתמשה בפותחי דלתות מכל הסוגים כדי לנסות להשפיע על קובעי המדיניות כדי לקדם מדיניות נהדרת שבמדינות מתוקנות לרוב לא צריך לה פותחי דלתות. זה סימפטום של מדינה חולה, ומה התרופה בה בוחרים כששום דבר אחר לא עובד? מאעכרים. לוביסטים שחורים. כאלו שמקורבים לראש הממשלה ולשרי הליכוד שאיש לא יודע מי הלקוחות שלהם. ובמילים אחרות, דני נוימנים שתמורת תשלום מעניקים גישה סמויה ומרופדת לחלונות הגבוהים. וכשהמדינה פועלת נגד אזרחיה, אל תתפלאו שחלקם מתחיל לכופף את הכללים.

תגובת שר התחבורה לא נמסרה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת תומר אביטל

תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,932 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!