6 שנים אחרי תחקיר הפרוות: הממשלה אסרה על סחר בהן לצרכי אופנה

הלחץ עבד: השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל חתמה אתמול (רביעי) על תקנות לאיסור סחר בפרוות חיות הבר, חרף לחצים כבדים מתעשיית הפרוות העולמית. ב-2015 פרסמנו יחד עם העיתונאית טל מיכאל מ"מבט שני" תחקיר שחשף את המהלכים מאחורי הקלעים של תעשיית הפרוות והלוביסטים נגד איסור סחר. 

עוד ב"שקוף":

• הלוביסטים, הטיסות המפנקות ו״ביטחון המדינה״ – כך רצחו את חוק הפרוות
• הח"כים מסכימים שיש להגביל שימוש בכלים חד-פעמיים – יהדות התורה ממסמסת את ההחלטה
• נתניהו טוען שהוא נלחם למען זכויות בעלי החיים. המציאות מעידה ההיפך

התחקיר חשף שבמסגרת המהלכים לבלימת חקיקת האיסור, הוטסו ארבעה ח"כים לדנמרק בתנאי פאר. לוועדת האתיקה של הכנסת נמסר מידע מוטעה על מימון נסיעתם על ידי הקהילה היהודית המקומית, כשבפועל המימון בוצע על ידי תעשיית הפרוות. 

ב-2019 חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה פשטו על משרדי חברת הלובינג "גלעד" וחקרו בכירים בה בחשד לתיווך לשוחד.

סימן חשוב לתעשייה העולמית

גמליאל פרסמה את התקנות לפני כשמונה חודשים אולם הן נשארו על השולחן. פנינו ב"שקוף" שוב ושוב לשרה וללשכת רה"מ ותהינו מדוע התקנות מעוכבות. כעת גמליאל, רגע לפני עזיבתה הצפויה את המשרד עקב חילופי השלטון, הכריעה סופית – וחתמה על התקנות.

ומה המשמעות בפועל? התקנות החדשות יגבילו את סמכותו של מנהל רשות הטבע והגנים לתת היתר לסחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה, אלא אם כן הפרווה או המוצר משמשים לצורכי דת או מסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או להוראה, למטרות פיקוח ואכיפה או לצורך ייבוא או ייצוא של פריט אישי שהועבר בירושה למבקש ההיתר. התקנות ייכנסו לתוקף בדצמבר השנה.

במילים אחרות, השטריימלים הוחרגו. אלא שכעת יהיה ניתן להפעיל לחץ ממוקד לביטול ההחרגה הזו או להגיש עתירה לבג"ץ נגדה. כך או אחרת, זו התחלה חשובה ואיתות עולמי לתעשייה שמתה מפחד מהתקנות האלו. דמיין למשל שיגישו בג"ץ ובעתירה יתהו מה ההצדקה להחרגה הזו

הדרך המייסרת של בעלי החיים שהופכים למעילים

שירה הרצנו דוברת "אנימלס" – שלהם מניות משמעותיות בקידום התקנות – מסבירה: "אכן רוב הישראלים תומכים בהוצאה של תעשיית הפרוות מחוץ לחוק ולא לובשים פרוות. לצד זאת, עבור כל מעיל פרווה שנמכר כמוצר אופנה ראוותני, מתעללים והורגים בין עשרות למאות בעלי חיים, שחייהם יינצלו בזכות האיסור". 

"לאיסור יש גם ערך משמעותי ברמה העולמית, והוא מהווה עוד מסמר בארון הקבורה של התעשייה רודפת הבצע", המשיכה הרצנו. "האינטרסנטים בתעשיית הפרוות יודעים את זה, בכל זאת הלוביסטים שלהם נחקרו בחשד לתיווך לשוחד, כך שניכר שהם מוכנים ללכת רחוק כדי לבלום כל מהלך לאיסור פרוות גם בישראל".

לפי "אנימלס", תעשיית הפרוות כולאת בעלי חיים בחוות תעשייתיות, בהן הם מוחזקים בכלובים צרים ומומתים באלימות. לעתים הפרווה, יחד עם העור, מופשטת מגופם של בעלי החיים בעודם בחיים. "כשמדובר בבעלי חיים שאינם מוחזקים בשבי, לרוב הם נלכדים במלכודות רגל", מסבירים בעמותה. "לעתים הם מכרסמים את רגליהם בניסיון להשתחרר. לא פעם, כדי לשמור על הפרווה שלמה, הציידים מכים את בעל החיים למוות במוט או דורכים עליו כדי לחנוק אותו או לרסק את אבריו הפנימיים". כל מעיל פרווה גובה קורבנות רבים: עבור מעיל אחד מומתים בין עשרות למאות בעלי חיים: כ-200 צי'נצ'ילות, כ-70 חורפנים (מינקים) וכ-20 שועלים הם מחיר הדמים של מעיל אחד.

"תעשיית הפרוות גורמת להרג של מאות מיליוני בעלי חיים בעולם, וכרוכה באכזריות ובסבל שלא יתוארו", אמרה השרה גמליאל. "ניצול עורן ופרוותן של חיות הבר לתעשיית האופנה אינו מוסרי ובטח שאינו הכרחי. מעילי פרוות החיות לא יכולים לכסות על תעשיית הרצח האכזרית שעומדת מאחוריהם. החתימה על התקנות תהפוך את שוק האופנה הישראלי לסביבתי יותר ותעשה חסד עם בעלי החיים".

יועצת רה"מ לזכויות בעלי חיים, טל גלבוע, הוסיפה כי היא גאה ונרגשת לחיות בתקופה שבה מדינת ישראל מתקדמת לאיסור סחר בפרוות בעלי חיים. "מדובר על פרקטיקה אכזרית ונהנתנית שאין לה מקום בעולמנו", אמרה.