6 שנים אחרי תחקיר הפרוות: הממשלה אסרה על סחר בהן לצרכי אופנה

רגע לפני שהיא מפנה את משרדה חתמה השרה גילה גמליאל על התקנות החשובות שיגבילו את הסחר בפרוות • השטריימלים עדיין מוחרגים אך מדובר גם באיתות חשוב לתעשייה העולמית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. (אתר הכנסת)

הלחץ עבד: השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל חתמה אתמול (רביעי) על תקנות לאיסור סחר בפרוות חיות הבר, חרף לחצים כבדים מתעשיית הפרוות העולמית. ב-2015 פרסמנו יחד עם העיתונאית טל מיכאל מ"מבט שני" תחקיר שחשף את המהלכים מאחורי הקלעים של תעשיית הפרוות והלוביסטים נגד איסור סחר. 

עוד ב"שקוף":

התחקיר חשף שבמסגרת המהלכים לבלימת חקיקת האיסור, הוטסו ארבעה ח"כים לדנמרק בתנאי פאר. לוועדת האתיקה של הכנסת נמסר מידע מוטעה על מימון נסיעתם על ידי הקהילה היהודית המקומית, כשבפועל המימון בוצע על ידי תעשיית הפרוות. 

ב-2019 חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה פשטו על משרדי חברת הלובינג "גלעד" וחקרו בכירים בה בחשד לתיווך לשוחד.

סימן חשוב לתעשייה העולמית

גמליאל פרסמה את התקנות לפני כשמונה חודשים אולם הן נשארו על השולחן. פנינו ב"שקוף" שוב ושוב לשרה וללשכת רה"מ ותהינו מדוע התקנות מעוכבות. כעת גמליאל, רגע לפני עזיבתה הצפויה את המשרד עקב חילופי השלטון, הכריעה סופית – וחתמה על התקנות.

ומה המשמעות בפועל? התקנות החדשות יגבילו את סמכותו של מנהל רשות הטבע והגנים לתת היתר לסחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה, אלא אם כן הפרווה או המוצר משמשים לצורכי דת או מסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או להוראה, למטרות פיקוח ואכיפה או לצורך ייבוא או ייצוא של פריט אישי שהועבר בירושה למבקש ההיתר. התקנות ייכנסו לתוקף בדצמבר השנה.

במילים אחרות, השטריימלים הוחרגו. אלא שכעת יהיה ניתן להפעיל לחץ ממוקד לביטול ההחרגה הזו או להגיש עתירה לבג"ץ נגדה. כך או אחרת, זו התחלה חשובה ואיתות עולמי לתעשייה שמתה מפחד מהתקנות האלו. דמיין למשל שיגישו בג"ץ ובעתירה יתהו מה ההצדקה להחרגה הזו

הדרך המייסרת של בעלי החיים שהופכים למעילים

שירה הרצנו דוברת "אנימלס" – שלהם מניות משמעותיות בקידום התקנות – מסבירה: "אכן רוב הישראלים תומכים בהוצאה של תעשיית הפרוות מחוץ לחוק ולא לובשים פרוות. לצד זאת, עבור כל מעיל פרווה שנמכר כמוצר אופנה ראוותני, מתעללים והורגים בין עשרות למאות בעלי חיים, שחייהם יינצלו בזכות האיסור". 

"לאיסור יש גם ערך משמעותי ברמה העולמית, והוא מהווה עוד מסמר בארון הקבורה של התעשייה רודפת הבצע", המשיכה הרצנו. "האינטרסנטים בתעשיית הפרוות יודעים את זה, בכל זאת הלוביסטים שלהם נחקרו בחשד לתיווך לשוחד, כך שניכר שהם מוכנים ללכת רחוק כדי לבלום כל מהלך לאיסור פרוות גם בישראל".

לפי "אנימלס", תעשיית הפרוות כולאת בעלי חיים בחוות תעשייתיות, בהן הם מוחזקים בכלובים צרים ומומתים באלימות. לעתים הפרווה, יחד עם העור, מופשטת מגופם של בעלי החיים בעודם בחיים. "כשמדובר בבעלי חיים שאינם מוחזקים בשבי, לרוב הם נלכדים במלכודות רגל", מסבירים בעמותה. "לעתים הם מכרסמים את רגליהם בניסיון להשתחרר. לא פעם, כדי לשמור על הפרווה שלמה, הציידים מכים את בעל החיים למוות במוט או דורכים עליו כדי לחנוק אותו או לרסק את אבריו הפנימיים". כל מעיל פרווה גובה קורבנות רבים: עבור מעיל אחד מומתים בין עשרות למאות בעלי חיים: כ-200 צי'נצ'ילות, כ-70 חורפנים (מינקים) וכ-20 שועלים הם מחיר הדמים של מעיל אחד.

"תעשיית הפרוות גורמת להרג של מאות מיליוני בעלי חיים בעולם, וכרוכה באכזריות ובסבל שלא יתוארו", אמרה השרה גמליאל. "ניצול עורן ופרוותן של חיות הבר לתעשיית האופנה אינו מוסרי ובטח שאינו הכרחי. מעילי פרוות החיות לא יכולים לכסות על תעשיית הרצח האכזרית שעומדת מאחוריהם. החתימה על התקנות תהפוך את שוק האופנה הישראלי לסביבתי יותר ותעשה חסד עם בעלי החיים".

יועצת רה"מ לזכויות בעלי חיים, טל גלבוע, הוסיפה כי היא גאה ונרגשת לחיות בתקופה שבה מדינת ישראל מתקדמת לאיסור סחר בפרוות בעלי חיים. "מדובר על פרקטיקה אכזרית ונהנתנית שאין לה מקום בעולמנו", אמרה. 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל

מייסד-שותף, כתב

גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר.

אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות.


בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

2 תגובות

  1. הרבה רוח על שום כלום. בארץ אף אחד לא משתמש בפרוות למעט אולי איזה זרם חרדי, שמשתמש בהם בתור "כובע" בחגים. והחוק החדש הוציא אותם מהכלל. לכן כל הפסטיבל הזה – בוקי סרוקי חסר חשיבות.
    אגב, אני זוכר כשיוצאי ברית המועצות הגיעו לארץ הם הביאו איתם חליפות פרווה מפוארות. כמעט אף אחד לא השתמש בזה מעולם. ישראל מדינה חמה. בקיצור חוק חסר כל חשיבות. כמה חיות יחסך מהם מוות כתוצאה מהחוק הישראלי: קרוב לאפס חיות. בישראל אין ביקוש ולכן מעולם לא היתה תעשיה. וכמה מינקים בדנמרק ישארו בחיים מתוך עשרות המיליונים שנשחטים כל שנה למען התעשיה הבינלאומית בעקבות החוק בישראל? אפס…. מי שהרוויחה בעיקר מהחוק הזה היא גילה גמליאל שקבלה קצת קרדיט וכמה ארגונים למען בעלי חיים, שאולי יקבלו עקב כך, עוד תקציבים מאיזה בעל הון, שמחפש קצת יחסי ציבור לתאגיד שלו.
    אגב נראה את גילה גמליאל מריצה חוקים, שפוגעים ביחסי הון שלטון, ומטיבים עם כלל הציבור במקום חוק שלא משפיע על אף אחד, ולא פוגע בכיס של אף בעל הון. הרי כל המשרד שהיא ממונה עליו זה הון שלטון רקוב אחד גדול.

  2. תכלס הכל בזכות טל גלבוע הזיזה הרים לקדם מלא דברים למען החיות
    גם הקופים מחוות מזור שוחררו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.