פרויקט ענק נבנה על שטח מזוהם – העירייה לא שיתפה את הציבור

"מאתר אשפה לשכונת מגורים", "שכונה יוקרתית חדשה בנתניה" – כך צהלו כותרות העיתונים, שהכריזו על בניית תוכנית "חזית הים הדרומית" לאורך קו החוף של העיר. העירייה מתהדרת בכך שמדובר "באחת התוכניות היוקרתיות", שבה יוקמו לא פחות מ-1,842 יחידות דיור, 1,100 חדרי מלון, וכ-4,000 מ"ר של מסחר. אך נראה שיש פרט אחד שעיריית נתניה וכותרות העיתונים פחות רוצות לחשוף: השטח המתוכנן של "חזית הים הדרומית" עתיד להיבנות על אתר פסולת מזוהם שקלט במשך עשרות שנים חומרים רעילים ומסרטנים ע"י חברת "פלנטקס", חברת בת של חברת "טבע". 

עוד ב"שקוף":

• משרד החקלאות מעכב יוזמה שנועדה להגן על הים מפני האסון הבא
• ראש העיר ניצח, התושבים הפסידו: תושבי קרית מוצקין לא יקבלו מידע על זיהום האוויר
• המשרד להגנת הסביבה עבר לשימוש בכלים רב פעמיים בלבד

בין החומרים שנמצאו בשטח המיועד למגורים בבדיקה של המשרד להגנת הסביבה: "כלורופורם" – חומר שנכלל ברשימת החומרים החשודים כמסרטנים או כמסרטנים ודאיים ביחס לבני אדם, לפי האגודה למלחמה בסרטן; ו-"דיכלורובנזן 1-4" שלפי משרד הבריאות יכול לגרום ל"בעיות בכבד, בכליות או במערכת הדם".

צריך לציין – המשרד להגנת הסביבה טוען שבדק את השטח שבו מתוכננות להיבנות יחידות הדיור, והשטחים שבהם נמצאו החומרים הרעילים ייבנו "על פי ההנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה לאיטום מבנים", וכי "אין סכנה לבריאות הציבור". אבל אם אין סיבה לחשוש – למה העירייה מסתירה מידע מהציבור?

החברות לקחו את הכסף – הציבור נשאר עם הזיהום

שטח אתר האשפה בנתניה שעליו תיבנה בקרוב "השכונה היוקרתית" ובתי המלון הרבים, נראה במבט ראשון כמו עוד דיונות חול רגילות. אין כל רמז לזיהום הנורא שביצע כאן במשך עשרות שנים מפעל "פלנטקס", מפעל שהיה בבעלות חברת "טבע" ונסגר לפני כשנה. המפעל ששכן באזור התעשייה בנתניה ייצר תרופות וחומרים לייצור תרופות, ביניהן תרופת הדגל של חברת "טבע" – הקופקסון. 

כפי שחשפה לפני כחודשיים שני אשכנזי בגלובס, המפעל זיהם את הקרקע והאקוויפר בחומרים רעילים וחשודים כמסרטנים במשך עשרות שנים, עד לרמה שהובילה לחדירת החומרים למי התהום, דבר שהוביל להפסקת השימוש בבארות הפקת המים באזור.

המפעל אמנם נסגר, אך כרגיל במדינה שלנו – המזהם לא משלם. את הכסף לקחו בכירי חברת התרופות שהתעשרו על פי דיווחים במיליארדי דולרים מפיתוח תרופת הקופקסון, ונתנו בתמורה לציבור זיהום של הקרקעות בחומרים רעילים ומסרטנים. לפני כשלוש שנים הגיש תושב מודאג בשם נתנאל ריגלר בקשה לאישור תביעה נגד מפעל פלנטקס טבע בגובה של כ-51 מיליון שקלים, ובה בין היתר פירוט הזיהום שנעשה במשך עשרות שנים על ידי המפעל.

איך כל זה קשור לאתר הפסולת? המשרד להגנת הסביבה אישר בפני "שקוף" לראשונה כי "לאורך השנים אתר הפסולת קלט שפכים שהובאו לשם והוחדרו בבורות חלחול יעודיים שהיו ברחבי האתר".

חריגות של כ-פי 15 בחומר החשוד כמסרטן

בתגובה של המשרד להגנת הסביבה טענו כי ביצעו "דיגום מוודא מקיף לבחינת ריכוזי מזהמים בקרקע ובגז -קרקע", וכעת ניתן להמשיך ולפתח 38 חלקות (מגרשים) למטרות מגורים ושטחי ציבור. אך ישנם שני מגרשים חריגים שעליהם מתוכננות יחידות דיור. הראשון הוא מגרש 104, שבו נמצאה חריגה של כ-פי 15 בחומר "כלורופורם". נזכיר שוב שמדובר בחומר שנכלל ברשימת החומרים החשודים כמסרטנים או כמסרטנים ודאיים בבני אדם. 

המגרש השני הוא מגרש 130, שבו נמצא החומר "דיכלורובנזן 1-4", שיכול לגרום לבעיות בכבד, בכליות או במערכת הדם. במשרד טענו כי אם ייבנה במגרש זה מרתף חנייה, "ניתן יהיה להכפיל את ערכי הסף פי 4", ולא יהיה צורך במיגון המבנים במגרש 130 בלבד, כל עוד במרתפי החנייה "פועלת מערכת אוורור עצמאית" . ה"הקלה", כך אומרים במשרד, "תקפה כל עוד קומות המרתף משמשות למטרת חניה בלבד". אם ייעשה שימוש בקומות המרתף לא לשם חנייה, יידרש מיגון.

איך תדעו שאתם לא קונים קרקע על שטח מזוהם?

פעולות שיקום קרקע מזוהמת לצורך בניית מגורים הן לא דבר חדש, מתרחשות כשגרה במקומות רבים בארץ, ומונגשות בשקיפות באתר מטעם החברה לשירותי איכות סביבה. ישנם שלבים מסודרים שצריך לבצע לפני שמאשרים לבנות יחידות דיור על קרקע מזוהמת, וכפי שטוען המשרד להגנת הסביבה, העבודה שביצע מוודאת "שלא נשארו מזהמים באתר מעבר לערכי הסף", וכי "ביצוע איטום למבנים היא הדרך המוכרת והיעילה למנוע סיכונים בריאותיים מחדירת גזים למבנים הנובעים מזיהום שארתי בגזי קרקע".

אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה מבצעים את עבודתם נאמנה, ואנו לא מתיימרים להתערב בעבודתם המקצועית. הטענות לא מופנות אליהם, אלא לעירייה שמשווקת את פרויקט "חזית הים הדרומית" ללא כל שיתוף מינימלי של הציבור אודות העבר של שטח זה. האם אתם הייתם רוצים לקנות דירה שבמרתף החנייה שלה יש חריגה של פי 15 מהמותר בחומר החשוד כמסרטן? האם הייתם רוצים לגדל את המשפחה שלכם במקום שקלט במשך עשרות שנים חומרים רעילים ומסרטנים? ייתכן שכן, וייתכן שלא, אבל כל עוד העירייה לא משתפת את הציבור במידע זה, כשתבואו לקנות דירה באזור זה בעוד כמה שנים, לא תוכלו בכלל לדעת.

שיתוף נגיש לציבור? בעירייה מעבירים את האחריות

כששאלנו את העירייה האם יש בידה מידע בנוגע להימצאות חומרים רעילים בשטח, נענינו כי "יש להפנות את השאלה לחברה לשירותי איכות הסביבה (חברה מטעם המשרד להגנת הסביבה, ד.ג)". האם לא מגיע לתושבי נתניה שהעירייה של העיר בה הם גרים תדע בעצמה האם הקרקע של התושבים זוהמה בעבר ע"י חומרים מסרטנים? העירייה גם לא דאגה לשתף את הציבור במידע הזה, וטענה בתגובתה כי "לעניין שיתוף הציבור במהלך הכנת התוכנית יש להיכנס לאתר רישוי זמין". ככה נראה שיתוף הציבור?

במקום שמידע זה יצטרך להיחשף בדרך עקיפה, ראוי שהעירייה תשתף את הציבור, תנגיש את המידע והעבודה המקצועית שביצע המשרד להגנת הסביבה, תענה על שאלות התושבים בצורה מונגשת, ותוכל לתת לדיירי העתיד מידע מינימלי בנוגע למקום שבו הם הולכים לגדל את משפחתם במשך עשרות שנים.

מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "1. יצויין כי במתחם היה אתר פסולת מוכרז שנקבע ככזה ע"י המדינה, בידיעת ואישור של כל הגופים האמונים על שמירת בריאות הציבור, כגון המשרד להגנת הסביבה. 

2. מפאת חוסר הסבירות הקיצוני, פעלה ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, להפסקת השימוש במתחם כאתר פסולת, מייד עם כניסתה לתפקיד. מהלך זה נשא פרי, עת שתוכנית נת/620 תוכנית מתאר לחזית הים הדרומית (פינוי המזבלה פינוי אס"פ) קיבלה תוקף באוגוסט 2015. 

3. מאז פועלת החברה לשירותי איכות הסביבה, שנבחרה ע"י רשות מקרקעי ישראל, בתיאום עם העירייה, לבצע את עבודות הניקוי והטיהור של הקרקע. עבודות אלו מבוצעות במקצועיות ובסטנדרטים הגבוהים ביותר. 

4. לעניין הימצאות חומרים רעילים – יש להפנות את השאלה לחברה לשירותי איכות הסביבה. 

5. לעניין שיתוף הציבור במהלך הכנת התוכנית יש להיכנס לאתר רישוי זמין. ניתן להתרשם מהיקף ההליך שבוצע החל משנת 2003 ועד שנת 2015, שבה הושלמו ההליכים התכנוניים. ההליך כלל פרסומים בדרכים ובזמנים שנקבעו בחוק".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "ב-13 באפריל ניתן על ידי מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה מסמך "אישור סיום פעולות ודרישה להמשך ניהול סיכון" למקטע ה' באתר סילוק הפסולת (אס"פ) נתניה. המסמך מאשר את סיום עבודות שיקום המטמנה במקטע זה על ידי החברה לשירותי איכות הסביבה, זרוע הביצוע של המדינה בפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה. זאת לאחר שבוצע במקטע זה דיגום מוודא מקיף לבחינת ריכוזי מזהמים בקרקע ובגז -קרקע, על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. 

"המסמך מאפשר המשך פיתוח של 38 מגרשים למטרות מגורים ושטחי ציבור, כאשר הפיתוח בשני מגרשים ספציפיים יידרש להתבצע על פי ההנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה לאיטום מבנים, על מנת למנוע חשש מחדירת זיהום שארתי של גזי קרקע. עם יישום הנחיות אלו, אין כל סכנה לבריאות הציבור במגרשים אלו, ואין צורך במרחקי הפרדה. 

"סקרי הקרקע המקיפים שנעשים עם סיום שיקום המתחמים במטמנה, מוודאים שלא נשארו מזהמים באתר מעבר לערכי הסף, ושכל מגוון המזהמים שנבדקים (כולל מזהמים שאפיינו את שפכי מפעל פלנטקס) לא חורגים מערכי הסף המחמירים המאפשרים פיתוח לצרכי מגורים באזור זה.

"מקור גזי הקרקע הם במזהמים נדיפים שחלחלו אל הקרקע ו\או אל מי התהום ונמצאים במצב גזי בחללים שבין חלקיקי הקרקע. לעיתים גם אחרי טיפול במוקדי הזיהום באתר מסוים ישנו זיהום שארתי של גזי קרקע, ובהתאם לריכוז שלהם נדרש ביצוע של איטום במבנים המתוכננים על פי ההנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה. ביצוע איטום למבנים היא הדרך המוכרת והיעילה למנוע סיכונים בריאותיים מחדירת גזים למבנים הנובעים מזיהום שארתי בגזי קרקע.

"מפעל פלנטקס נמצא במרחק של כ-5 ק"מ מאתר סילוק הפסולת. למיטב ידיעת המשרד, החומרים המזהמים לא נפלטו ישירות מהמפעל אל אתר פסולת אלא שלאורך השנים אתר הפסולת קלט שפכים שהובאו לשם והוחדרו בבורות חלחול יעודיים שהיו ברחבי האתר".