בדיקה: למה ההסתדרות מסתירה את דו"חות המבקר הפנימי השנתיים?

לאחרונה הגיע לידינו דו"ח המבקר הפנימי, אשר הונח על שולחנם של בכירי ההסתדרות ב-2015. הדו"ח הצביע על שורה ארוכה של ליקויים בארגון: הלוואות ותרומות שלא כדין, אי-קיום בחירות לוועדים, ומגוון כשלים נוספים אותם סיכמנו כאן בשבוע שעבר.

בדיעבד מסתבר שלא היינו זקוקים למדליף. לפי אתר לשכת המבקר הפנימי, לאחר שהדו"ח מוגש לנבחרי ההסתדרות, הוא "הופך לנחלת הציבור".

אלא שמסתבר שזה לא כל כך פשוט. בפועל, אף דו"ח שנתי לא מפורסם באתר ההסתדרות. באתר נטען שאפשר לרכוש את המסמכים במזכירות לשכת המבקר, כפי שניתן להתרשם מתצלום המסך המצורף. אם זו הפרשנות של הארגון למונח "נחלת הציבור", אזי שמצב השקיפות באיגוד המקצועי הגדול בישראל איננו מן המשופרים.

בעקבות הכתוב באתר, החלטנו לבדוק איך והאם הרכישה יוצאת לפועל כאשר יוצרים קשר עם ההסתדרות. צלצלנו ללשכת המבקר כדי לרכוש את הדו"חות. "אנחנו לא מוכרים את הדו"חות", הבהירו לנו בלשכה והפנו אותנו לדובר ההסתדרות, אשר התחמק מלהגיב עד עתה.

בדיקתנו מעלה תמיהות באשר לטענות ההסתדרות:

• כאשר באתר ההסתדרות נכתב שהדו"חות הופכים ל"נחלת הציבור", למה כוונתם? בשנת 2017 ניתן היה לצפות שהדו"חות יעלו באופן מסודר לרשת, אבל הארגון מערים קשיים על האזרח הסקרן ומציע לכל היותר "לרכוש תקליטור" הכולל את הדו"חות בלשכת המבקר. אולי כדאי גם לשאול אם מישהו עדיין משתמש היום בתקליטורים.
• תמוהה עוד יותר העובדה שבפנייתנו הישירה ללשכת המבקר, נאמר לנו על-ידי הנציגה כי הדו"חות כלל לא נמכרים. להזכירכם, לפי אתר המבקר, רכישת הדו"חות היא הדרך היחידה לעיין בהם.

הדו"חות השנתיים של המבקר הפנימי כוללים מידע בעל ערך, החושף ליקויים מהותיים בהסתדרות. ולמרות שישנם גופים בתוך הארגון אשר זוכים באופן עקבי להגנת המבקר, ניתן להעריך מדוע ההסתדרות מטילה מסך עשן כבד ולא מחילה את כללי השקיפות שהיא עצמה קבעה.