ראש העיר חייב לכם כסף

בישראל קיימת ועדה לחיוב אישי. בידה הסמכות לקנוס בכירים ברשויות המקומיות על שימוש לא תקין בכספי ציבור. כלומר לקבוע שראשי ערים ובכירים ישלמו מהכיס שלהם על כספים שהוציאו שלא כדין מכיסנו.

נהדר, לא?

אז בסיוע המתנדב האלוף שלנו יוגב שרביט ניתחנו את ממצאי הוועדה (שפעילותה מתחת לרדאר). אלא שגילינו שהקנסות עלובים. שחלק מראשי ערים מצפצפים על ההחלטות. שהוועדה מוותרת בעצמה לעתים על הגבייה.
רעיון הקנסות מבורך (והלוואי שיחול גם על שרי הממשלה). אך הביצוע כושל. ההרתעה – אפסית.

• למטיבי לכת הנה דוח המלא

כך למשל בין השנים 2001-2004 השתמש ראש עיריית נהריה ג׳קי סבג בכספי העירייה בניגוד למינהל התקין ובחריגה מהותית מהנחיות החוק. אליו הצטרפו גם ממלא מקום ראש העירייה דוד קדוש, גזבר העירייה דוד קביסה ומנכ״ל העירייה גדעון צימרמן. עברו יותר משבע שנים מאז שהתבקשו להחזיר את החוב מכיסם האישי, במסגרת מסלול הקנסות הייחודי שמפעילה הממשלה בשם ״החיוב האישי״. ה׳קנס׳ של השלושה מסתכם בסך כולל של 112,500 ש״ח. הנתונים האלו נחשפים רק לאחר מאבק ארוך מול משרד הפנים בנושא של מיזם מאה ימים של שקיפות.

דוגמאות לחיוב אישי אותו ראשי ערים השתדלו לגרור שנים ארוכות:

ג׳קי סבג, ראש העיר דאז וגם כיום, ביחד עם ממלא מקומו בעירייה, יצרו לעצמם ב-2004 נתיב להקצאת כספים למטרות שבהן חפצו בתוך הרשות. הם עשו זאת תוך שהם עוקפים את המינהל התקין של ניהול כספי העירייה. הם חרגו מסמכותם בכך שפעלו באופן אסור בכספי הנחה שקיבלה העירייה מקבלנים ומיזמים שזכו במכרזי העירייה. במסגרת הנחיה של ראש העיר, קבלנים שזכו במכרזים של העירייה הונחו לתת לה הנחה בהיקף של 4-5% מסכום המכרז. בשלב מאוחר יותר הונחו הקבלנים להשתמש בכספי ההנחה הללו למטרות שונות בעירייה על פי החלטת ראש העיר וסגנו.

ביחד השניים חויבו על ידי המדינה לשלם מכיסם האישי 85 אלף ש״ח. בזמן שחלף מאז, הספיקו לרקוד בחתונת בנו של סבג שני פנים בעבר ובהווה, גדעון סער וסילבן שלום, שתחת אחריות משרדם נמצאת וועדת ״החיוב האישי״ שהנושא בסמכותה.

דוגמא נוספת: בין השנים 2001-2004 קיום המרכזים אינו היה נר לרגליהם של מנכ"ל העירייה גדעון צימרמן והגזבר דוד קביסה. עיריית נהריה החליפה בזמן קצר קבלן פינוי זבל אך לאחר כ-4 חודשים המשיכה להאריך את החוזה ללא מכרז. מנכ"ל העירייה חתם על הארכות החוזים למרות שאין בידו את הסמכות לכך (לא מורשה חתימה על חוזים) והגזבר אפשר את המצב של התנהלות ללא מרכז. יחדיו נקבע כי הם חייבים 27,500 ש״ח מכיסם לקופת העירייה.

נזק של מאות מיליוני שקלים

אז מה הוא אותו ״חיוב אישי״? מדובר באפשרות לחייב אישית נבחרי ציבור או עובדים ברשויות המקומיות בגין הוצאה מקופת הרשות המקומית, שנעשתה שלא כדין. ביסוד ההסדרים שנקבעו בנושא החיוב האישי מונחת התפיסה לפיה משרתי הציבור בשלטון המקומי, בין נבחרים ובין עובדים, הם נאמני הציבור שהוענקו להם על פי דין סמכויות נרחבות, אשר מכוחן יוכלו לקדם את ענייני הציבור. בצד הסמכויות גם חובות שנועדו להבטיח שהם יפעלו באחריות ומתוך מחויבות לשולחיהם.

הפרתה של חובה זו מחייבת לפי המדינה בנקיטת סנקציה, לרבות סנקציה אישית כלפי המפר; ככל שיימצא כי נבחר הציבור או עובד הציבור פגע באמון הציבור וחרג מגבולות הסמכויות שניתנו לו, הרי שנדרשת תגובה הולמת ומרתיעה, ועליו לתת את הדין על מעשיו באמצעות הליכים מנהליים ובמידת הצורך בערכאות שיפוטיות.

פעילי המיזם יוגב שרביט וגיא זומר ניתחו את פעילות הועדה בין השנים 2002-2013 וחקרו לא פחות מכ-243 מקרים שונים של הוצאה מכספי ציבור שלא כדין ע"י 156 נבחרי ציבור ועובדים ברשות המקומית שבהם דנה הועדה. מהנתונים עולה כי ב-54% מהמקרים היה מעורב ראש הרשות וב-28% גזבר הרשות – כלומר שומרי הסף העיקריים על הוצאות הרשות נמצאים תחת זרקור הוועדה במרבית המקרים.

• למטיבי לכת הנה דוח המלא

הנזק לכספי הציבור בכלל המקרים שנבדקו על ידי הוועדה מוערך בלמעלה מ-268 מיליון שקלים. אך סך החיוב האישי שקבעה הוועדה בתקופה זו מסתכם ב-3 מיליון שקלים – היקף הענישה אינו בפרופורציה להיקף הנזק הכספי – או בקיצור, קנס סימלי על פשע גדול.

ועדיין, סמלי ככל שיהיה, ישנם ראשי ועובדי רשויות מתחמקים במשך שנים ארוכות מתשלום החוב. הם בגדו באמון בוחריהם, השתמשו בכספים שלא כדין ולא נושאים בעונש.