בדיקת שקוף לסיכום מושב הקיץ: מי הח״כים שהגיעו לעבוד בכנסת?

רגע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, בדיקת שקוף מעלה: מיהם חברי הכנסת שנכחו הכי הרבה במשכן מאז הושבעה הכנסת ה-23? ומי הכי פחות? 

בראש הרשימה ניצב ח״כ איתן גינזבורג מכחול לבן שהצטיין בנוכחות במשכן ובדיוני הוועדות. אחריו מופיע ח״כ יואב סגלוביץ מיש עתיד. נציג הליכוד הראשון בנוכחות בכנסת הוא ח״כ שלמה קרעי, שסוגר את העשיריה הפותחת. בתחתית הרשימה ממוקמים שני חברי כנסת בולטים ומוכרים: יו״ר ימינה ח״כ נפתלי בנט מהאופוזיציה שמסר בתגובה כי "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", וח״כ חיים כץ מהקואליציה שמצד אחד הפגין נוכחות דלה בכנסת באופן כללי ומצד שני מחזיק בתפקיד יו"ר ועדת העבודה והרווחה – תפקיד משמעותי שמאפשר לו להשפיע בוועדה שקיימה דיונים רבים.  

למה זה חשוב? חברי הכנסת הם לא פעילים פוליטיים מהשורה, הם הנבחרים. הם מקבלים שכר, עוזרים ויועצים, ושלל כלים פרלמנטריים. הם מקבלים את הכוח והזכות לפעול בפרלמנט כדי לקדם את האג׳נדה שלמענה נבחרו. עבודתם קשה ומורכבת, ויש לה פנים רבות: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור, סיוע פרטני ועוד. אבל הכנסת היא מקום העבודה הראשי שלהם. לאורך השנים אנחנו ב"שקוף" מנגישים לכם באופן קבוע ניתוחים מכל הזוויות, ויוצרים במקביל מדדים שונים במטרה לנטר ולפקח על עבודת נבחרי הציבור. אנחנו חושבים שהציבור זכאי לדעת מי מהח"כים עובדים בשבילנו ומי לא, ואיך. 

• מי מהח"כים נכח הכי הרבה בפגרה?

החמישיה הפותחת והסוגרת

בעזרתם של מתנדבי שקוף עומר ברון ונבות זילברשטיין בדקנו את נוכחות כלל חברי וחברות הכנסת במליאה ובוועדות השונות, מרגע השבעת הכנסת ה-23 ועד ה-20 בספטמבר (ארבעה  ימים לפני תום המושב). מדובר ב-79 ימי עבודת כנסת (נספרו ימי המליאה, שני-רביעי) בסך הכל. 

בחנו את מספר הימים ומספר השעות בהם נכחו חברי הכנסת במשכן, ואת מספר הדיונים בהם הם נכחו בוועדות. במקרים חריגים ניסינו לבדוק עוד אלמנטים בעבודת חברי הכנסת, לבחון למשל האם היתה סיבה להיעדרות, ולהשוות לנתונים אחרים. 

מצאנו שיש חברי כנסת שמקדישים את מירב זמן העבודה שלהם למשכן, ויש כאלה שממש לא. בראש הרשימה, כאמור, חברי הכנסת גינזבורג וסגלוביץ', ואיתם בחמישיה הפותחת: אלכס קושניר (ישראל ביתנו) צביקה האוזר (דרך ארץ) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס), ומיד אחריהם עוד שורה של חברי כנסת שרשמו נוכחות גבוהה במשכן: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), יעקב מרגי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו). הנציג הראשון של הליכוד ברשימה סוגר את העשירייה הפותחת: שלמה קרעי (הליכוד).

בתחתית, כאמור: נפתלי בנט (ימינה) וחיים כץ (הליכוד). לפניהם ממוקמים בחמישיה האחרונה של חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים – יו״ר ועדת העליה והקליטה דוד ביטן (הליכוד), יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) והיבא יזבק (הרשימה המשותפת).

הערה חשובה: אנחנו מתייחסים כאן רק לקצה העליון והתחתון של הח״כים. אחת הסיבות היא שמדובר בתקופה מורכבת בה יש ח"כים שנאלצו לקיים דיונים מרחוק בלי לנכוח בכנסת. לדוגמא ח"כים  שנשלחו לבידוד. במצבים כאלו הח"כים משתתפים ב״זום״ ואינם נרשמים נוכחים בכנסת. עם זאת, אפשר לומר ברמת מובהקות גבוהה למדי איך מתנהלים הח"כים שנמצאים בקצה – לטוב ולרע.

אלופי הנוכחות של מושב הקיץ

ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן)

גינזבורג הגיע ל-88 ימי עבודה בכנסת וסה"כ השקיע 854 שעות עבודה במשכן; הוא יו"ר ועדת הכנסת, חבר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת חוק חוקה ומשפט ועדת החוץ והביטחון. במהלך 88 ימים גינזבורג השתתף סה"כ ב-164 דיונים. יש לציין שחלק מדיוני ועדת הכנסת הם פרוצדורליים וקצרים אך כמות השעות שהשקיע מעידה כי למרות זאת מדובר בתופעה ייחודית. הבא אחריו, סגלוביץ, נכח 143 שעות פחות.

ח״כ יואב סגלוביץ (יש עתיד)

סגלוביץ הגיע ל-87 ימים ונכח 711 שעות בכנסת. הוא חבר בוועדת חוק חוקה ומשפט, בוועדה המיוחדת לקרן העושר לאזרחי ישראל וממלא מקום מקום בוועדת החוץ והביטחון. במהלך המושב הוא נכח ב-137 דיונים רובם בוועדת החוקה אך חלקם גם בוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכנסת וכן בוועדה לקידום מעמד האישה.

מלשכתו של סגלוביץ נמסר: "רוב הכינוסים האחרונים של ועדת החוקה נגעו לתקנות וחוקים שנוגעים למצב החירום המיוחד, שם נאבק על שמירת האיזון שבין מיגור התחלואה לשמירת זכויות האזרחים בצל הקורונה (כמו המאבק על זכויות אסירים ועצורים או האפשרות להפגין בשיירות רכבים ). בנוסף, סגלוביץ פעיל בוועדה למאבק באלימות בחברה הערבית וקידום מעמד האישה בעיקר סביב נושאי המאבק באלימות כלפי נשים: הציע את הצעת החוק לאלימות כלכלית (שכעת הפכה לממשלתית) ואת הצ"ח איזוק אלקטרוני לגברים אלימים (עבר בטרומית)".

ח״כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו)

קושניר הגיע ל-85 ימי עבודה במשכן ונכח 700 שעות בכנסת. במהלך תקופת הזמן שבחנו הוא השתתף ב-114 דיונים בוועדות הכנסת, ובעיקר בוועדת הכספים ובוועדת העליה והקליטה.

קושניר מסר בתגובה כי: "אני גאה לשרת את אזרחי ואזרחיות המדינה. בשירות כזה אין שעון ואין זמן !יש עשייה!"

ח״כ צביקה האוזר (דרך ארץ)

האוזר נכח ב -82 ימים בכנסת והגיע ל-683 שעות. על פי המידע שגלוי לציבור במהלך המושב הוא השתתף ב-38 דיונים בוועדות. זהו מספר נמוך כביכול, אבל יש לציין שהאוזר הוא יו"ר ועדת חוץ ובטחון שחלק גדול מהדיונים שהיא מקיימת חסויים (הפרוטוקולים שלהם ואף מועדי התכנסות שלהם לא ידועים) ולכן לא הם נכנסו לספירה. זוהי אחת הסיבות לכך שנוצר פער משמעותי בין כמות הדיונים בהם נכח כביכול האוזר לבין הנוכחות שלו. בנוסף, חלק מהדיונים לא מתקיימים בכנסת עצמה כך שסביר שהוא נכח ביותר שעות משכן ממה שתועד.

האוזר מסר בתגובה: "שמח לבצע את תפקידי נאמנה בשביל אזרחי המדינה. ישראל נערכת לשגרה חדשה, מאתגרת ולא פשוטה, בסימן התפרצות מחודשת ומשמעותית יותר, של נגיף הקורונה. המגפה ואיתה המשבר הבריאותי והכלכלי מחייבים אותנו באחדות. 

"מגפת הקורונה לא פגעה במוטיבציה של אויבנו לערער את בטוחנינו וקיומנו. האיומים על מדינת ישראל לא נפסקים לרגע, זאת לצד אתגרים חדשים והזדמנויות מרתקות. ועדת החוץ והביטחון, שיש לי הזכות לעמוד בראשה, ממשיכה, גם בעת הזו, לעבוד ללא לאות, למען בטחונה וחוסנה של מדינת ישראל".

ח״כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס)

יו״ר סיעת ש״ס הגיע הכי הרבה פעמים לכנסת במהלך המושב – 90 ימים. אבל הוא נכח פחות שעות מקודמיו ברשימה – 613 שעות, וגם בפחות דיונים – 98. מדובר בנתונים מכובדים כך או כך שמכניסים אותו הישר לתוך החמישיה הפותחת של הח״כים הפעילים ביותר במשכן. 

מלכיאלי מסר בתגובה כי: "אנחנו בש"ס הגענו לעבוד למען הציבור והשכבות החלשות ונמשיך לעשות את המירב".

הח״כים ששכחו את הכתובת של מקום העבודה שלהם

ח״כ נפתלי בנט (ימינה): ״פועל בשטח״

מתוך 79 ימי עבודה נטו בסך הכל, בנט נכח רק ב-34 ימים במשכן, מאז הושבעה הכנסת ה-23, ו-249 שעות. מדובר בהיקף שעות שהוא שווה ערך לכחמישה שבועות עבודה במשרה מלאה. יו״ר ימינה חבר רק בוועדת החוץ והביטחון ושם על פי הרישומים שבידינו בנט נכח בששה דיונים בלבד. עם זאת סביר להניח כי הוא נכח בעוד דיונים חסויים (עליהם נוכל לדעת רק בסוף השנה כשנבדוק את הנוכחות בוועדה). בהשוואה לשאר חברי הכנסת, ולמעט חיים כץ, הוא נכח בכנסת הכי פחות. 

בדקנו כמה פעמים הוא נאם במליאת הכנסת, וספרנו 15 פעמים בהן הופיע בפרוטוקול המליאה. לשם השוואה: תמר זנדברג (יו"ר מרצ) הופיעה בפרוטוקול המליאה 39 פעמים, אביגדור ליברמן (יו"ר ישראל ביתנו) הופיע 19, ויאיר לפיד (יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד) הופיע 35 פעמים בפרוטוקול. בדקנו אם בנט השתמש בכלים פרלמנטרים אחרים ונראה כי הוא הגיש רק הצעה אחת לסדר היום ולא הגיש בכלל שאילתות דחופות. בנט כנראה מעדיף למקד את עבודתו כחבר כנסת בהסברה בפייסבוק, סיורים בשטח ובכתיבת ספרים. 

מלשכתו של בנט נמסר כי: "בנט פועל במערכה מול הקורונה בשטח, לא במריבות ובקטטות פוליטיות בכנסת. צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן. הוא ישתדל ככל האפשר להמשיך לרדת לשטח, לסייע לראשי רשויות, לעסקים במצוקה, לבתי החולים ולציבור הישראלי במעשים".

ח״כ חיים כץ (הליכוד): ״הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה; הייתי בבידוד קורונה״

כץ הגיע רק 31 פעמים לכנסת במהלך המושב, ונכח 223 שעות. בפרוטוקולים של הכנסת מצאנו כי כץ עלה לדבר במליאה רק פעמיים. זה נתון מפתיע מאחר שכץ מכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה שם ניהל 32 דיונים מתוך 87 שהתקיימו (לעיתים חבר ועדה מחליף את היו"ר בייחוד כשהוא מבקש דיון שקרוב לתחום עיסוקו). לצורך ההשוואה בוועדת הכלכלה התקיימו 78 דיונים בכנסת ה-23 ובוועדת הפנים והגנת הסביבה 79 ישיבות. שתיהן ועדות הדומות בהיקף הפעילות שלהן לוועדה בראשותו של כץ. לכן נראה שכץ מגיע ומנהל את הדיונים המשמעותיים יותר וחותך הביתה, פעמים רבות לפני המליאה. 

נסייג ונאמר כי כץ מחזיק בתפקיד משמעותי (יו"ר ועדת העבודה והרווחה), תפקיד שמאפשר לו למקסם את עבודתו בכנסת. בנוסף ניתן לראות לחיוב את העובדה שהוא נותן לח"כים אחרים לנהל דיונים שקרובים לליבם.

מלשכתו של כץ נמסר בתגובה כי: "ח"כ חיים כץ הינו משרת ציבור פעיל וחרוץ ולא בכדי הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה, עם 180 חוקים שהעביר בקריאה שנייה ושלישית. גם משרד העבודה והרווחה בראשותו הגיע לשיאים יוצאי דופן, בין היתר כץ כמעט והכפיל את תקציב המשרד לרווחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. 

״נזכיר כי כל הדיונים בוועדה מתקיימים באישורו של כץ. כמקובל, חבר ועדה שנבחר מטעמו יכול לנהל את הדיון. לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית, יחד עם זאת, כץ פועל במירב הכלים העומדים לרשותו ליצירת מנגנון פיקוח ושיפור שירותים לטובת אזרחי ישראל, לראשונה בהובלתו, הוקמה לאחרונה ועדת משנה לטיפול בנכי צה"ל וקמה ועדה לבטיחות בעבודה. יש לציין כי כץ נכנס פעמיים לבידוד, ובמקרה נוסף אושפז ועל כן נבצר ממנו להגיע למשכן במשך תקופה ארוכה".

היחיד שהגיעו לכנסת פחות הם רה"מ נתניהו ושר הפנים אריה דרעי שעיקר עבודתם לא מתקיימת בכנסת, ודרעי כבר לא מכהן כח"כ בגלל שהתפטר במסגרת החוק הנורבגי. אפילו שר הבריאות, יולי אדלשטיין הגיע לכנסת יומיים יותר מבנט ושישה ימים יותר מכץ. למעשה, אחרי שורה של שרים, ומשה גפני (יהדות התורה) שהספיק לעבור צינתור ועדיין להגיע לכנסת יותר מבנט וכץ – מופיעה ברשימה מירב מיכאלי שהגיעה ל-46 ימים אך נכחה (412 שעות)  ומאי גולן שנכחה 49 ימים (296 שעות). מבחינת כמות השעות, לפני בנט בתחתית הרשימה נמצאים דוד ביטן (263 שעות) ויאיר לפיד (296).

ככה בדקנו ועוד כמה סייגים

בבדיקה שביצענו ליקטנו בזכות המתנדב נבות זילברשטיין את המידע על נוכחות הח"כים מאתר הכנסת וכפי שדווח על ידיה. בסיוע המתנדב עומר ברון, אספנו נתונים על נוכחות הח"כים בוועדות בהתאם לפרוטוקולים של הדיונים.

לאחר מכן ניכינו מהספירה את הח"כים שכיהנו בתפקיד פרק זמן חלקי ואת השרים שרוב עבודתם אינה מתבצעת בכנסת ולכן ההשוואה אליהם אינה הוגנת מאחר ושר מבצע את רוב עבודתו ממשרדו בקרית הממשלה. 

בנוסף, במהלך התקופה שנבחנה, אתר הכנסת שודרג פעמיים, פעם אחת במהלך פגרה והשניה במהלך שבוע עבודה, לכן לא יכולנו לאסוף מידע על אותם מים ספורים. אולם להערכתנו אין בימי השדרוג האלו כדי להשפיע על חישוב הנתונים. 

הצגנו בפניכם רק את דירוג הח״כים המצטיינים ואת אלו שבתחתית. כולם מראים מובהקות בנתונים. כפי שכבר ציינו, תקופת הקורונה מקשה על איסוף המידע שכן היו חברי כנסת שהשתתפו בדיונים מרחוק, ואחרים ששהו בבידוד. 

• לטבלה המלאה