ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לאחרונה פנינו ב"שקוף" לכל השרים וחברי הכנסת בבקשה שישקיפו לציבור את האינטרסים הכלכליים שלהם. מדוע? מפני שחשיפת המידע לאור השמש היא החיסון הטוב ביותר בעולם נגד שחיתות. עד כה, תשעה חברי כנסת ושרים נענו לבקשה שלנו. זאת התחלה טובה – אבל אנחנו רוצים להגיע עד 120. בעולם אידיאלי, היינו רוצים שזה לא יהיה מהלך התנדבותי אלא שכל חברי הכנסת והשרים יהיו מחוייבים לחשוף את הצהרת ההון שלהם לציבור על פי חוק.
בנושא של שקיפות של אינטרסים כלכליים, יש לנבחרי הציבור בישראל מה ללמוד ממה שקורה בארה"ב: שם כל חברי הקונגרס חייבים על פי חוק לפרסם הצהרת הון אחת לשנה, ולדווח על עסקאות בניירות ערך באופן קבוע לציבור. בזכות החוק, נחשפה בתקשורת שחיתות של חברי קונגרס אמריקאים.
בשנת 1978 עבר בארה״ב חוק "אתיקה בממשל", שקובע כי נשיא ארה"ב, סגנו, כלל חברי הקונגרס, ועוד פקידים בכירים צריכים לחשוף את הצהרות ההון והאינטרסים הכלכליים שלהם לציבור. החוק נולד בעקבות לקחים מפרשת "ווטרגייט" שהסעירה את ארה"ב ארבע שנים לפני כן. מטרת החוק לנסות לעשות סדר ולפרק את הקשר ההדוק שבין המגזר העסקי לבין השלטון בארה"ב.
נסביר: החוק בארה"ב מאפשר כמעט לכל מי שרוצה לתרום כסף למסעות הבחירות של הפוליטיקאים בסכומי עתק: אנשים פרטיים, תאגידים, עמותות, ואפילו לוביסטים. ישנם חברי קונגרס שנשענים על מימון שוטף מגורמים פרטיים – מה שמגביר את התלות של הפוליטיקאים האמריקאים בבעלי הון.
חוק "אתיקה וממשל" מחייב את חברי הקונגרס לפרסם מידע נרחב על ההון והאינטרסים הכלכליים שלהם: חברי הקונגרס צריכים לדווח על הכנסות, עסקאות, התחייבויות, מתנות, הסכמים, החזרי נסיעות מגורמים לא-ממשלתיים, ותפקידים שכיהנו בהם טרם היבחרם או תפקידים בהם הם מכהנים כיום. זאת ועוד, עליהם לדווח על ההון של בן/בת הזוג שלהם, ועל ההון של הילדים שלהם (באופן מצומצם יותר).
חוק "אתיקה בממשל" הוא הוכחה לכך ששקיפות היא חיסון נגד שחיתות: בזכותו נחשפה ב-2011 בתכנית התחקירים האמריקאית "60 דקות" התנהלות שערורייתית של חברי קונגרס. במסגרת התחקיר, נסרקו הצהרות ההון של חברי קונגרס, וכך התגלה כי חברי קונגרס ניצלו מידע פנימי שקיבלו במסגרת תפקידם כנבחרי ציבור כדי לסחור במניות ולגרוף רווחים לעצמם.
בזכות החשיפה הזו נחקק ב-2012 חוק שקיפות נוסף בארה"ב, שנקרא STOCK (ראשי תיבות של Stop Trading On Congressional Knowledge). החוק אוסר על חברי קונגרס לעשות שימוש במידע פנים, שנגיש להם מתוקף תפקידם ואינו נגיש לציבור, למטרות של רווח פרטי. מאז כל חברי הקונגרס חייבים לדווח לציבור על כל עסקה בניירות ערך מעל 1,000 דולר תוך 45 יום.
על נבחרים שלא עומדים בחוק בארה״ב, ולא מגישים את הצהרתם בזמן, מוטל עונש. בתור התחלה, נבחר או נבחרת ציבור שאיחרו ביותר משלושים ימים בהגשת הצהרות ההון, מחוייבים בתשלום של עמלה בסך 200 דולר. אבל יותר מכך, חברי קונגרס שלא חושפים הצהרת הון באופן מכוון, חשופים להשלכות חמורות יותר: התובע הכללי יכול לפעול נגדם במישור הפלילי או האזרחי.
נבחרי ציבור בישראל אינם מחוייבים לחשוף מידע על ניירות ערך, אבל אסור להם לנהל אותם בעצמם – הם צריכים להעביר את מניותיהם לנאמנות עיוורת, בלי שאמורה להיות להם כל השפעה על הניהול השוטף של התיק או מידע מפורט.
הצהרת ההון שחברי הכנסת והשרים בישראל מגישים למבקר המדינה ויו"ר הכנסת היא רחבה ומעמיקה, אך אינה מפורסמת לציבור. זאת ועוד, הצהרת ההון שמגישים הח״כים לא עוברת בדיקה על ידי אף גורם מוסמך. לעומתם, הצהרת ההון של השרים בישראל נבדקת על ידי מבקר המדינה, וביכולתו להשוות בין הצהרות ההון השונות של הפוליטיקאים כדי לראות חריגות. כך, מבקר חרוץ יכול לחשוף מקרי שחיתות.
אבל שלא כמו בארה״ב, בישראל לא מוטלת כל סנקציה על חברי כנסת או שרים שלא הגישו הצהרת הון בזמן. כך, בהיעדר שיניים, אנחנו רואים שוב ושוב נבחרי ציבור שמתעכבים במסירת ההצהרה שלהם במשך שנים. השר אלקין, למשל, לא הגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה עבור 2018 ו-2019 עד היום, ולמבקר אין כלים שיעזרו לו להפעיל לחץ או סנקציות כדי לגרום לו להגיש אותה.
בעבר פנינו למשרד המבקר וביקשנו לחשוף לציבור באופן קבוע לפחות מי מהשרים הגישו את הצהרת ההון שלהם בזמן – נדמה לנו שזה מהלך שיכול לעזור לזרז שרים מאחרים – אך המבקר לא נענה לבקשתנו, עד כה.
דרך אגב, אם אתם לא הייתם מגישים הצהרת הון בזמן לרשות המיסים, הייתם חוטפים מהר מאוד קנס.
ואנקדוטה לסיום. חברי הכנסת שרן השכל וגדעון סער (הליכוד) הגישו בחודש מאי האחרון הצעת חוק לפיה כל חברי הכנסת והשרים יהיו מחוייבים לחשוף את הצהרת ההון שלהם אחת לשנה. על פי ההצעה, מי שיאחרו בחשיפת הצהרת ההון ישלמו קנס בגובה של 20,000 שקל. למרבה הצער, עד היום הצהרת ההון לא קודמה והשניים, בינתיים, גם לא חשפו את האינטרסים שלהם אצלנו ב"שקוף", וזאת למרות פניותינו אליהם. אנחנו מעודדים אותם למהר ולפעול לפי הכלל נאה דורש נאה מקיים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
בארצות הברית יש הרבה יותר נבחרי ציבור, מהרבה מגזרים "נותני שירות" שונים,
גם שופטים ועורכי דין, ושוטרים ועוד הרבה בעלי תפקידים הם נבחרי ציבור בארצות הברית
מעניין מה היה קורה אם היה על שופטים ואנשי "הסנגוריה" הציבורית בארץ לפרסם הצהרות ולנהוג בשקיפות