מקרי האלימות במשפחה צפויים לזנק בסגר, ושוב הממשלה לא מוכנה

בתקופת הגל הראשון, בשלושת החודשים שבין מרץ למאי, עלה מספר הפניות לקווי החירום של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בעשרות אחוזים. הסגירה בבתים, הבדידות והחרדה הבריאותית והכלכלית גרמו לקושי נפשי לנשים רבות, וחלקן נאלצו להישאר סגורות בבית עם הפוגע שלהן. בחודש ינואר הגיעו לקו החירום של משרד הרווחה 472 פניות בנושא אלימות. במאי המספר כבר הגיע לפי ארבע – 1,870 פניות.

אולם למרות שהנתונים ידועים, זה חודשים ארוכים שהמקלטים לנשים נפגעות אלימות ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מחכים לתקציבים מהממשלה. בסוף אוגוסט הכריז שר הרווחה, איציק שמולי (העבודה), כי הממשלה אישרה העברה של עשרה מיליון ש"ח לתחום האלימות כלפי נשים וילדים, בהם פיצוי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט על תקופת הגל הראשון. היום אמר נציג משרד הרווחה ל"שקוף" כי הכסף אושר סוף סוף באגף התקציבים באוצר – אך נכון לרגע פרסום הכתבה הכסף לא הועבר, ולא ברור מתי יעבור. 

נשים נפגעות ואין להן לאן ללכת

"היתה עליה של 73 אחוזים בפניות לקו החירום בוואטסאפ. הסגר עורר טריגר של טראומה והרבה נשים קרסו נפשית עד כדי הגעה לאשפוזים", סיפרה השבוע מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו. "יש תורי המתנה של חודשים בקבלת טיפול נפשי מהמדינה, ובסגר הראשון הרבה מהטיפולים פסקו. הפעם אנחנו דורשות שיהיו טיפולים מרחוק, ושכל העובדים יוגדרו כחיוניים. שחס וחלילה לא יוציאו עובדים לחל"ת". 

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, סיפרה ל"שקוף": "נהלי הזכאות לטיפול רפואי אונליין למי שנפגעה מינית מעורפלים מאוד. הזכאות היא ב'מקרים חריגים' – אבל אין קריטריונים ברורים. יש אונס חריג ואונס לא חריג?". לדבריה, לא ברור למי מאושר טיפול כזה. "בינתיים לא ידוע לי על מקרה אחד שבו הוחלט שהנפגעת זכאית", אומרת שרר. "אנחנו לא יודעות מה המקרה החריג שבו זה יאושר, ולמשרד הבריאות הפתרון".

לדברי שרר, יש צורך דחוף במקלט חירום לנשים שנפגעו וצריכות מענה בזמן שבו המדינה תחת סגר ובידוד. "הכי דחוף זה מקום להעביר אליו נשים נפגעות אלימות מינית. אם בחורה נפגעת על ידי השותף שלה, אין לה לאן ללכת – אם יהיה סגר אנחנו שוב נוצף במקרים האלה. חייב להיות בידוד לנשים ומענה לנשים שעוברות פגיעה מינית בבית". 
"המסה הקריטית של הפגיעות היא של אנשים מוכרים בתוך מערכות יחסים", מסבירה אורית סוליציאנו. "למרכזי הסיוע מגיעות 50 אלף פניות בשנה. אין ספק שבתקופה של סגר צריך למצוא פתרונות לנשים שחיות בבתים פוגעניים. הרבה צעירות שאיבדו את עבודתן ואין להן לאן ללכת, חוזרות לבית פוגעני".

חצי שנה של הבטחות

כבר בחודש מרץ ביקשה ח"כ עאידה תומא סלימאן ממשרד הרווחה, כשזיהתה את הצורך האקוטי שעולה מן השטח, כי יעביר פיצוי למקלטים שעבודתם צפויה לגדול משמעותית בעקבות המגיפה.

אבל רק בסוף אוגוסט הודיע שר הרווחה שמולי כי אושר תקציב של 10 מיליון שקלים למקלטים, בהם פיצוי מיידי של 300 אלף ש"ח לכל מקלט. היום הודיע לנו משרד הרווחה, כאמור, כי הכסף צפוי לעבור בימים הקרובים לאחר ש״ניתן אור ירוק״ מהאוצר, אולם גורמים עימם שוחחנו טוענים כי התקציב עדיין לא עבר. ובינתיים, ערב ראש השנה, הכסף לא הגיע למקלטים – שקורסים תחת העומס.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה היום ל"שקוף": "כשאומרים לאנשים שהם נכנסים לסגר, מבקשים מהם להיות במקום הכי בטוח עבורם – הבית. אבל במקרה הזה אנחנו מדברות על נשים שמבקשים מהן להיכנס לגיהנום האישי שלהן – להיות בבית עם האדם האלים".

• לכתבה הקודמת בנושא מחודש מרץ

למרות שעברה חצי שנה מאז העליה במקרי האלימות בגל הראשון, הרבה דרישות נותרו ללא מענה. "בתחילת הגל הקודם אולי לא ידעו איך להתכונן. אבל אחרי שאנחנו למודי ניסיון אני עדיין לא רואה שהמשרדים מתייחסים כמו שצריך", אמרה ח"כ תומא סלימאן. "המקלטים שילמו המון כסף שלא היה חלק מסל השירותים שלהם ועדיין לא פוצו על זה. מדברים כבר חודשים על קמפיין – ביקשתי שהוא יתחיל לקראת הסגר, כדי שהנשים ידעו שגם אם הממשלה אומרת להן להישאר בבית, יש להן גם את הזכות לצאת מהבית ולבקש עזרה. שלא יחמירו עם עצמן כי אסור לצאת".

בישראל פעילים אחד עשר מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. בגלל שלא אושר תקציב מדינה, התמיכה הממשלתית במרכזים לא הגיעה – ועד יולי הם עבדו ללא סיוע ממשלתי. במשרד הרווחה מדברים על צורך בתקציב של תשעה מיליון שקלים בשנה לכל המקלטים, אבל בגלל שאין תקציב מדינה, אושרו רק 5.8 מיליון ש"ח – מהתקציב של 2019. בפועל, המרכזים קיבלו פחות מרבע מהתקציב המקוצץ. "כמרכז סיוע לא קיבלנו סיוע מהמדינה עד יולי. ביולי קיבלנו פחות מ-25% מהסכום שאושר בתקציב 2019", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת נשים נגד אלימות.

"למקלט לנשים נפגעות אלימות הבטיחו 300 אלף ש"ח אבל זה עוד לא אושר", הוסיפה עואד-ראשד. "שאלו אותנו אם נוכל לפתוח עוד מקלט לנשים. ביוני אמרו שנקבל את כל האישורים כי המקלט מאוד נחוץ – היום אנחנו עדיין מחכות לאישור. נשים משלמות בחיים שלהן, הן באמת צריכות מקום מוגן. למה צריך כל כך הרבה זמן ובירוקרטיה עד שיהיה עוד מקום שיגן על חיים של נשים?".

חדר מיון לנשים שנפגעו

בישראל מפוזרים 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות. בעקבות הקורונה הוקם מקלט נוסף, שמאפשר בידוד של המשפחות לפני הכניסה למקלט הבא. רבקה נוימן, מנהלת האגף למעמד האישה ב"ויצו", סיפרה ל"שקוף" כי "בגל הראשון ביקשנו ממשרד הרווחה להקים מקלט חירום, הוא פועל עד היום באופן מלא כל הזמן. קיבלנו עד היום 85 משפחות. רק בשביל להבין זאת כמות המשפחות ששוהה בשניים וחצי מקלטים במשך שנה שלמה". 

"המקלט מתפקד כחדר מיון: משפחות מגיעות, שוהות את השבועיים שנדרשים כדי לוודא שהן לא חיוביות לקורונה, ואז כשברור שהמשפחה בריאה היא עוברת הלאה", אמרה נוימן.
לדברי אחת ממנהלות המקלטים שביקשה שלא לציין את שמה בכתבה, יש צורך במקלט בידוד נוסף, אליו יהיה ניתן להפנות משפחות. "יש כמה וכמה מקלטים שהיה בהם מקרה של קורונה והיה צורך לעשות בידוד של נשים וילדים בחדרים. צריך לפתוח עוד מסגרת למקלט בידוד. אם המגמה תמשיך ותהיה עליה במספר ההפניות למקלטים אז צפוי שלא יהיה מקום. ברגע שמקלט הבידוד יתמלא והמקלטים האחרים גם יהיו מלאים, זה מה שעלול לקרות".

ומה עם היום שאחרי?

"המקלט הוא לא מסגרת לכל החיים אלא לחצי שנה או שנה", מספרת נוימן. "המציאות החיצונית יצרה סוג של פקק: ממרץ ועד סוף הסגר אי אפשר היה להוציא משפחות. על כך נוספה המציאות הכלכלית הקשה שבחוץ, וגם הליכים משפטיים לא עבדו כבשגרה. הרבה דברים בשגרת המקלטים השתבשו".

עוד הוסיפה כי "חלק מסיכוי ההישרדות של משפחה בקהילה הוא הכנסה שמספיקה לממן את החיים בחוץ, וגם זה הסתבך – כמו שלכולנו זה הסתבך. פנינו בעבר למנכ"ל משרד הרווחה עם מחשבה שאולי נקים מסגרות מעבר שיאפשרו נחיתה רכה של משפחות יוצאות מקלט בחוץ. זה לא הולך לקרות".
נוימן סיפרה כי "בזמן הקורונה עשינו כאן גיוס משאבים ותמכנו בצרכים הבסיסיים של למעלה מ-80 משפחות יוצאות מקלט. המשפחות האלה חוו את המשבר אבל לא היו מספיק זמן באותו מקום עבודה כדי שתהיה להן הכנסה. ברגע שסיפקנו להן את הצרכים הבסיסיים והן לא היו בסכנה של חרפת רעב, הוצאה מדירה, ניתוק חשמל – כולן החזיקו מעמד ולא חזרו לבית האלים. זה חיזק את התחושה שלנו שהסיוע שנדרש הוא ממש בצרכים הבסיסיים".

***

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).
קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202
מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*
הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן
קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724
ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791
קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825
קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904
אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר