ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
במליאת הכנסת ביום רביעי האחרון ביקש ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), יו"ר ועדת הכנסת, להפריך את הטענות לפיהן הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה הציבורית שדנה בשכר הח"כים נובעת ממניעים לא תמימים: "בימים האחרונים ראיתי כבר כל מיני טענות כאילו אנחנו משנים את החוק כדי למנות יושב ראש ידידותי יותר לח״כים, כדי שיתאפשר לנו לשפר את תנאינו. אז בלי להעליב את המבקרים, כמובן שמדובר בקשקוש וחוסר הבנה של המצב", אמר יו"ר ועדת הכנסת.
"אנחנו משנים את החוק, או מבקשים לשנות את החוק, כי החוק דורש שינוי, ומכיוון שאנחנו מחויבים על פי חוק למנות ועדה חדשה לחמש השנים הקרובות בהקדם האפשרי, זה הזמן לעשות זאת. אין קשר לגובה שכר חברי הכנסת או לתנאי ההעסקה שלנו". הבנתם? גינזבורג אמר: אנחנו משנים את החוק "כי החוק דורש שינוי". ואנחנו שואלים: למה החוק דורש דווקא את השינוי הזה?
הצעת החוק של גינזבורג מבקשת לבטל את החובה למנות איש סגל אקדמי לתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת. השינוי הזה נראה קטן, אבל הוא מריח רע: מדוע דווקא הפרט הזה, השולי לכאורה, הפך להיות כל כך חשוב? ואיך פתאום הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת בפעם הראשונה ביום שני, מאושרת מיד להצבעה בקריאה ראשונה, ועוברת אותה ביום רביעי? ואיך זה ששוב ושוב הכנסת מבצעת מחטפים "קטנים" כאלו, מבלי שהציבור יודע עליהם בזמן אמת?
אז מבלי להעליב את הח"כים שיזמו את הצעת החוק, יש לנו כמה דברים לומר:
(1) אם החוק באמת היה מעניין אתכם, הייתם ממנים כבר ועדה לפני שנתיים, כפי שמורה החוק וכאשר ידעתם שהוועדה הקודמת עומדת לקראת סיום הקדנציה שלה. בינתיים, הוועדה בכלל לא קיימת מאז ינואר 2019. יש לציין שגינזבורג לא האשם היחידי: גם מיקי זוהר (הליכוד) ואבי ניסנקורן (כחול לבן) שהיו יושבי ראש ועדת הכנסת בתקופה זו, וגם מי שכיהנו בשנתיים האחרונות כיושבי ראש הכנסת – יולי אדלשטיין (הליכוד), בני גנץ (כחול לבן) ויריב לוין (הליכוד) – לא עשו דבר כדי לקדם את הקמת הוועדה שמפקחת על שכרם.
(2) למעשה, אנחנו היינו מי שחשפו שאין ועדה ציבורית לשכר הח"כים ופנינו גם לגינזבורג וגם ליו"ר הכנסת, יריב לוין, והתרענו שזה המצב. באופן מביך, אנחנו היינו גם מי שעדכנו את יו"ר הוועדה הקודם שהוא סיים את תפקידו.
(3) גינזבורג יכול היה לפעול באופן מסודר למינוי יו"ר ועדה כבר לפני חודשים, כאשר נכנס לתפקידו: לפרסם קול קורא, למנות עוד שני חברי כנסת שיבחנו איתו את המועמדים, לפנות דרך משרד ההשכלה הגבוהה והמל"ג לסגל האקדמי ולבקש מועמדים ומועמדות. במקום זאת הוא בחר להיפגש ולראיין מועמדים לבדו.
(4) גינזבורג אמר ש"החוק דורש שינוי", ואנחנו מסכימים: החוק אכן דורש שינוי, אבל לא את השינוי הזה, אלא כזה שיאפשר לוועדה לומר את המילה האחרונה ולהכריע בעניין שכר הח"כים. במצב הנוכחי, לא מפתיע שאנשים מתקשים לקחת על עצמם את תפקיד היו"ר, שבו הם משמשים כממליצים אך אין להם יכולת לקבל החלטה. היו"ר הקודם של הוועדה, פרופ' חיים לוי, אמר בכל הזדמנות כי חייבים לתת לוועדה את הסמכות גם להחליט.
(5) למרות שגינזבורג אמר ששינוי החוק לא קשור לגובה השכר של הח"כים – בוודאי שהוא קשור (ובמקרה זה אין לנו שום טענה לגינזבורג, שהצהיר שיוותר על העלאת השכר או יתרום אותה): במצב הנוכחי שכר הח"כים עתיד לעלות אוטומטית, משום שהוא צמוד לשכר הממוצע במשק, שעלה בתקופה האחרונה בשל פיטוריהם של מאות אלפי אזרחים בשכר נמוך. אם המצב הכלכלי לא ישתנה ושיעור האבטלה לא ירד, שכר הח"כים עשוי לקפוץ בינואר הקרוב ביותר מ-14 אחוז, ויעלה בכ-6,000 שקלים לכמעט 52 אלף שקל בחודש. מה שיכול לרסן את עליית השכר הוא דיון אמיתי בוועדה הציבורית, וכל ניסיון של הח"כים להתערב בהרכב הוועדה הוא בעייתי
(6) זו גם הזדמנות להזכיר את שכר השרים, שצמוד גם הוא לשכר הממוצע במשק: אם איש לא יתערב, שכר השרים יעלה בכ-7,000 שקל ל-58 אלף שקל בחודש. הבנתם נכון – ההתדרדרות הכלכלית של השכבות החלשות ביותר במדינה תוביל באופן אבסורדי דווקא לעלייה אוטומטית גם בשכר של השרים. במקרה הזה הטיפול בנושא נמצא בידיה של ועדת הכספים, שאמונה על שכר השרים. דרך אגב, אם שכר השרים יעלה, גם שכר ראשי הערים וסגניהם יעלה בהתאם, וכמובן – שכרם של ראש הממשלה, נשיאת ביהמ"ש העליון והנשיא – בסכומים גבוהים אף יותר.
(7) בקיצור, אל תערבבו אותנו שוב – בייחוד בשנה רגישה כזו, כשאתם לא רוצים ולא זקוקים לעוד ביקורת ציבורית. דווקא מכיוון ששכרכם עתיד לעלות באופן אוטומטי, תדאגו שהוועדה הציבורית תהיה זו שתאמר את המילה הסופית ולא אתם. תקנו את מה שבאמת דורש תיקון בחוק, ולא רק בשביל הדיון הקרוב בשכרכם, אלא כדי שיהיה פיקוח אמיתי על כל הטבה שתבקשו בעתיד שבסמכות הוועדה לדון בה: יועצים פרלמנטריים, תקציבים ועוד.
ח"כ גינזבורג – עכשיו זה הזמן לשנות ולהטביע חותם. לא תהיה הזדמנות נוספת בכנסת הזו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
כלום לא יפתיעיני עם הממשלה הרעה הזו, כולל המשת"פים של כחול-לבן