משפחתולוגיה לא כשרה: ניגודי העניינים של הרבנים הראשיים

| תני פרנק / טור אורח |

בינואר 2017 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת הסדר טיעון את הרב הראשי לישראל יונה מצגר בעבירות של לקיחת שוחד קבלת דבר במרמה, שיבוש הליכי משפט ועבירות על פקודת מס הכנסה. הוא נשלח לשלוש וחצי שנות מאסר. מצגר זכה לשחרור מוקדם לאחר שריצה 22 חודשי מאסר. הנשיא ראובן ריבלין דחה את בקשתו של מצגר לחנינה. 

מצגר אמנם הביא לשיא את תופעת השחיתות במערכות שירותי הדת בישראל, אולם מדובר רק בקצה החמור ביותר של עבירות. כפי שמגלים מסמכים שהגיעו לידינו, ניגודי עניינים של בכירים ברבנות הראשית הפכו לתופעה. 

המסמכים שנחשוף כאן, מאפשרים הצצה למערכות הקשרים המסועפות בין רבנים במערכת, ובעיקר – לניגודי עניינים בהם מצויים האנשים בראש הפירמידה: הרבנים הראשיים לישראל, הספרדי והאשכנזי. 

כאשר רבנים ראשיים דואגים למינוי קרוביהם ומקורביהם, כאשר בכירים בשירותי הדת נגועים בניגודי עניינים, במערכות יחסים מסועפות בין גורמים רשמיים ברבנות, ובאינטרסים כלכליים בכל הנוגע לתחום הכשרות או ההקדשות – התוצאה היא פגיעה בציבור צרכני הדת, ובכיס של כל משלמי המיסים. 

הבד״צ המשפחתי

בסוף ינואר 2019 התכנסה מועצת הרבנות הראשית לישיבה בראשות נשיא המועצה הרב הראשי יצחק יוסף. אחת מהחלטותיה הייתה לאמץ קוד אתי לרבנים בכלל ולרבנים בעלי תפקידים רשמיים בפרט. כותרת המסמך: "ועשית הישר והטוב – דרכי הנהגה והליכות לרבני ישראל״. בסוף המסמך מופיעות תוספות ייחודיות ״לרבנים שבתפקידם כרוכה סמכות שלטונית: רישום נישואין, כשרות וכדו'״. בתוספת הראשונה מצויין כי "רב המפעיל סמכות שלטונית נזהר כפליים מפעילות בניגוד עניינים, כגון העסקת קרובי משפחתו במערך כשרות הפועל תחתיו, הענקת תעודת הכשר לבית עסק שלקרוביו יש מעמד משמעותי בו".

למרבה האבסורד, הרב יצחק יוסף בעצמו מצוי במסגרת תפקידו בניגוד עניינים הקשור לקרובי משפחתו: בד"ץ בית יוסף, אחד הבד"צים הגדולים בישראל המהווה שחקן משמעותי גם בתחום ההשגחה על בשר מיובא, מנוהל על ידי הרב משה יוסף, אחיו של הרב הראשי. נוסף לכך, רק לפני מספר חודשים הכריז הרב דוד יוסף, אח אחר של הרב הראשי, על הקמת בד"ץ חדש בשם "יחווה דעת" אשר גם הוא יספק שירותי השגחה על כשרות, לרבות בתחום ייבוא הבשר. שני הבד״צים נהנים משיתוף פעולה עם הרבנות. 

עוד בנושא:

• כשר אבל יקר: הרבנות מייקרת את מחירי המזון בנתב״ג
• כך הצליחו רבני הערים לקבל העלאה בשכר
• כמה אנחנו משלמים על הכשרות בישראל?

הרב יצחק יוסף נדרש להסדר ניגוד עניינים כתוצאה מעסקי משפחתו. ואכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, הודיעה לפני כשנתיים, לאחר כניסתו של הרב יוסף לתפקיד נשיא מועצת הרבנות הראשית, שהרב יהיה כפוף לועדת משנה מיוחדת ברבנות הראשית אשר יחד עם היועץ המשפטי של הרבנות הראשית תפקח על עבודתו בכל הקשור לתחום הכשרות. 

כבר בישיבה שהתקיימה במרץ 2018, עוד בטרם כניסתו של הרב יוסף לתפקיד נשיא מועצת הרבנות הראשית, הזכיר הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, שהרב יוסף מנוע מלעסוק בנושאים הקשורים ישירות לבד"ץ שבבעלות משפחתו. באותה ישיבה עסקה המועצה בעדכון התבחינים לגבי שחיטת בשר בחו״ל – סוגיה שיש לה גם משמעויות כלכליות חשובות.  

חשוב להבהיר: על פי חוק בשר ומוצריו, לרבנות יש מונופול גם על כשרות בשר מיובא. היא שולחת מטעמה שוחטים למשחתות מעבר לים, ומפקחת גם על שוחטים שפועלים מטעם הבד"צים שהם גופים פרטיים לכל דבר. התבחינים עליהם התקיים הדיון נועדו להסדיר את הפיקוח על הבד"צים, לרבות פרטים הכרוכים בכמות הבהמות המותרות לשחיטה וכיוצ"ב. 

אולם בתחילת הישיבה התברר כי אין מספיק משתתפים בשביל קוורום (רוב מיוחד המאפשר קבלת החלטות בשם המועצה), בין השאר משום שהרב יצחק יוסף "לא יכול לשבת בנושאים שעוסקים בבד"צים". בנוסף אליו גם הרב אברהם יוסף, אחיהם של הרב הראשי יצחק יוסף ושל משה יוסף שמנהל את בד״ץ בית יוסף, השעה את עצמו מלדון בנושא. 

בפרוטוקול לא כתוב מדוע, אך נגלה כי ההשעיה היא כתוצאה מהרשעה של הרב אברהם יוסף בשתי עבירות של הפרת אמונים. מאותה סיבה הוא נאלץ לפרוש גם מכהונתו כרב העיר חולון בשל כך. העבירות בגינן הורשע הרב אברהם יוסף נולדו כתוצאה מכך שכרב עיר וכממלא רב העיר אור יהודה, הוא חייב את מי שמבקש כשרות בדרגת "מהדרין" של הרבנות להשתמש בשירותי בד"צים מסוימים. בין הבד"צים אליהם הפנה את הציבור, שניים היו של רבנים אשכנזים, ואחד בלבד פונה לציבור שנוהג על פי עדות המזרח – בד"ץ בית יוסף כמובן. כלומר, הוא השתמש בתפקידו כאיש ציבור, רב עיר, על מנת לסייע לעסקים של הבד"ץ שכאמור מנהל אחיו, הרב משה יוסף.

אם נחזור לרגע לרב הראשי יצחק יוסף, עד היום לא ידוע אם הוועדה המיוחדת שאמורה לפקח על פעילותו בתחום הכשרות התכנסה ולו פעם אחת. מפרוטוקולים של ישיבות מועצת הרבנות הראשית מאז כניסתו של הרב יוסף לתפקידו, ניכר כי החלטות הנוגעות לכשרות ולבד"צים מתקבלות תחת חתימתו של הרב, למרות ניגוד עניינים בו הוא מצוי.

כך למשל בפרוטוקול מישיבת מועצת הרבנות מסוף אוקטובר 2019, חתום הרב יוסף על החלטה להחליף את יו"ר ועדת המשמעת במערך שחיטת חו"ל, הרב מנחם הגר, משום שהוא בעצמו מנוע מלהשתתף בוועדת המשמעת. החליף אותו הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין בתל-אביב (תפקיד בכיר במערך בתי הדין הרבניים), אשר זכה בעצמו להיות "הרב המקדים" לדרשת מוצאי שבת של הרב יצחק יוסף. תפקיד שזוכים לו רבנים מקורבים לרב יוסף.

קשר חם

ניגודי העניינים לא נגמרים במשפחת יוסף. גם הרב דוד לאו, הרב האשכנזי הראשי, עמד במוקד שערורייה אשר קשורה לתפקידו הנוכחי כנשיא בית הדין הרבני הגדול. תחקיר של העיתונאי יהודה יפרח במקור ראשון, העלה שורה של ממצאים אודות ההתנהלות של הרב לאו סביב הטיפול בהקדש "עץ חיים", הקדש אשר מעורבים בו אינטרסים כלכליים עצומים ועסקאות נדל"ן גדולות (הקדש: יישות משפטית שמחזיקה בנאמנות בנדל"ן או ברכוש אחר שהוגדר כי ישמש למטרות ציבוריות – דתיות, לאומיות או חברתיות).

לפי הנטען בתחקיר הרב לאו ניסה להזיז מתפקידו את הרב שלמה שטסמן מניהול תיק עץ חיים, זאת לאחר שהרב שטסמן גילה פעלתנות והעמיק את החקירה בנוגע להקדשות השונים אשר מעורבים בנושא, בעיקר מבנים ונכסי נדל״ן. 

לרב לאו לסיפור קשר אישי לסיפור דרך חמיו, הרב יצחק רלב"ג, שגם הוא חבר במועצת הרבנות הראשית. במכתב שפרסם מקור ראשון של צוות היועצים המשפטיים של בתי הדין הרבניים ליועץ המשפטי לממשלה נטען כי לרב רלב"ג יש קשרים ענפים בענייני הקדשות, והוא בעל אינטרסים מובהקים בכמה הקדשות. 

באמצעות תפקידו כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ניסה הרב לאו להזיז מתפקידו את הרב שטסמן ולהעבירו למחוז אחר, אך לבסוף, בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה, נאלץ להשאיר את התיק הגדול תחת אחריותו.

האב, הבן והמינוי

ניגודי העניינים של הרב לאו הגיעו עד לאביו, הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו עד למאי 2017. אז, הגיע לגיל 80 ולכן נאלץ לפרוש מתפקידו בהתאם לתקנות. אך משום שלא נבחר רב תחתיו, הוא למעשה המשיך לכהן כממלא מקום רב העיר עד למציאת מחליף באפריל 2018. 

בפרוטוקול של מועצת הרבנות הראשית מסוף מרץ 2018 נכתב כי המועצה דנה בנושא "רבנות העיר ת"א". בתחילת הדיון הצהיר הרב דוד לאו שהוא יוצא מהישיבה משום שהשם שיעלה לדיון (של אביו, ת"פ) הוא של קרוב משפחתו. על הפרק עמדה האפשרות להאריך את כהונתו של הרב ישראל מאיר לאו כממלא מקום רב העיר תל אביב-יפו לתקופה נוספת. 

הרב לאו הבן הבהיר שהוא לא חושב שאביו ימשיך לשאת באחריות לרישום הנישואין והכשרות, אך הוא מבין את מצוקת העיר. הרב לאו יצא, הישיבה המשיכה, אבל אז הרב לאו חזר לחדר כדי לכוון את חברי המועצה במי לבחור כמחליפו של אביו – הרב בן ציון נשר. 

כלומר, למרות הצהרתו, הרב לאו כן לקח חלק בדיון שעסק בהארכת כהונת אביו. אגב, גם חמיו של הרב דוד לאו, הרב רלב"ג, נכח בישיבה כולה והשתתף בקבלת ההחלטה.

**

במדד הדמוקרטיה לשנת 2017, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמד אמון הציבור היהודי ברבנות הראשית על 20 אחוזים בלבד. הרבנות ניצבה מבוישת במקום האחרון מבין כלל המוסדות הרשמיים שעמדות הציבור לגביהם נבדקו. ציון נמוך זה מלמד על משבר משמעותי ביחסים בין הציבור לבין שירותי הדת במדינה. 

בתקופה האחרונה עוסקים רבות בניגודי עניינים של בעלי תפקידים בשירות הציבורי ובפרט במערכת המשפט, ראוי לעסוק גם בדיינים הבכירים ביותר בישראל, הרבנים הראשיים. 

ניגודי עניינים של בכירי הרבנות, ובמאמר זה נגענו רק בקצה הקרחון, בוודאי מסייעים לתחושה הקשה שחשים רבים בציבור כלפי מנהיגים דתיים. בדומה למייצגי ציבור אחרים, כמו ח"כים למשל, נצפה שיזכרו שתפקידם הוא לדאוג לרווחת הציבור ולא לרווחת בני משפחתם.

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.