מתרגלים לבינתיים: כל המינויים החסרים שמסכנים אותנו

הממשלה חזרה לתפקד (בערך), אבל שורות מינויים, חלקם אחראים על המערכות החשובות במדינה, עדיין תקועים. ההסכם בין כחול לבן לליכוד קבע שבמאה הימים מהקמת הממשלה לא ימונו בכירים שדורשים את אישור הממשלה, למעט מנכ"לים.

עוד כתבות ב"שקוף":

• אלה השרים שלא הגישו הצהרת הון ל-2020
• הקורונה הפכה לתירוץ הטרנדי של מוסדות השלטון
• מצלמות בקלפי? הפעם אל תיזכרו ברגע האחרון

למצב הזמני יש השלכות – החרב תמיד מונפת מעל "הזמני" – שאם ירצה להישאר יהיה חייב לציית, אם לא – תיבחר אחרת במקומו. עודף ממלאי מקום גורם לתלות מתמשכת בפוליטיקאים וכתוצאה מכך לפוליטיזציה של המערכת. 
"לא רק זאת", אמרה לנו עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות, "מינוי ממלא מקום מקום לאורך זמן מקרין על המערכת, גורם להחלטות שיתקעו, וריצוי מטעם. מצד אחד יש פה כוונת מכוון, אבל מצד שני אתה מתחיל לחשוב שבתקופה כל כך קשה, עם ממשלה שלא מתפקדת, וראש ממשלה נאשם בפלילים, אז אולי עדיף שלא ימנה אף אחד. בכל מקרה זה מצב נוח לרה"מ כשהתפקידים לא מאוישים".
מיהם הראשים החסרים, כמה זמן הם אינם ומה יש למשרדי הממשלה לומר בנושא?

1. מפכ"ל המשטרה

המפכ"ל הקודם, רוני אלשיך סיים את תפקידו ב-3 בדצמבר 2018 וכעת אנו דוהרים לקראת שנתיים תמימות בהן אין מפכ"ל קבוע. הוא סיים את תפקידו לאחר שלוש שנים, כהונתו לא הוארכה בשנה נוספת. ממלא המקום מוטי כהן עוד עשוי למלא כהונה שלמה מבלי לקבל מינוי של קבע. מינוי המפכ"ל נמצא כל העת על סדר היום אבל לא מוכרע. 
לאחר שהחליט לפני כחודש למנות מפכ"ל השר לביטחון פנים אמיר אוחנה החליט לבסוף לדחות את ההחלטה. בראיון השבוע לערוץ 20 אמר: "רציתי לעשות זאת כבר בתום 30 הימים מאז שאמרתי שאעשה זאת, לצערי מאז חלו התפתחויות במישור הפוליטי שעלולות להביא אותנו לבחירות. בכל אופן יש דיונים בין הצדדים, משאים ומתנים כאלה ואחרים. אני בטוח שאחרי שהמשטרה חיכתה שנה ושמונה חודשים היא תחכה עוד כמה ימים". 

2. נציב שב"ס

אולי לא שמתם לב אבל אין כיום גם נציב קבוע לשירות בתי הסוהר. הנציבה הקודמת, עופרה  קלינגר סיימה את תפקידה בינואר 2019 ומאז לא מונתה לה מחליפה. הגורם האחראי – המשרד לביטחון הפנים. בימים האחרונים אמר אוחנה כי מינוי המפכ"ל ידחה עוד, מה שצפוי לדחות גם את מינוי נציב השב"ס.

3. פרקליט מדינה

מאז פרש שי ניצן ב-16 בדצמבר 2019 לא מכהן פרקליט מדינה קבוע. לאחר עימות של שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה, עם היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, מינה הראשון את דן אלדד כמינוי זמני לתפקיד. אלדד סיים את תפקידו באפריל 2020 ומאז הוקפא המינוי. 

לאחרונה הציע השופט בדימוס ונציב התלונות על הפרקליטים, דוד רוזן, לקבוע מראש ממלא מקום לפרקליט המדינה מתוך המשנים ליועמ"ש, וזאת כדי למנוע מקרים שכאלו בעתיד. ממשרד המשפטים נמסר כי צפוי להתפרסם הליך ועדת איתור.

4. מנכ"ל משרד ראש הממשלה

חריג בנוף בשורת המינויים של הממשלה הוא מנכ"ל משרד רה"מ מאחר שמדובר במשרת אמון. מאז יוני 2019 עומד בראש המשרד הבכיר במדינה ממלא המקום רונן פרץ. בזמן ששאר השרים מיהרו למנות מנכ"ל למשרדים נראה שדווקא רה"מ מסרב לכך.

לפי התנועה לטוהר המידות, מנכ"ל קבוע למשרד יכול לבלום העברות כספים של המדינה לצרכיו האישיים ראש הממשלה. בעתירה לבג"ץ שהגישה התנועה, נכתב כי "מנכ"ל משרד ראש הממשלה משמש שומר הסף בכל הקשור למשאבים שמקצה המדינה לטובת ראש הממשלה, לרבות מימון הוצאת המחייה, מגורים וכד', הניתנים על ידי המדינה לראש הממשלה ומשפחתו הקרובה".
מי שעומד בראש ועדת המינויים של המנכ"ל הוא נציב שירות המדינה. בפניית התנועה למשרד היועמ"ש במכתב, דרשה לזרז את המינוי והזכירה כי "שני המנכ"לים הקודמים, מר הורביץ, ומר גרונר, פרשו מתפקידם בלא להשלים את תקופת כהונתם".

היועמ"ש השיב וביסס את התחמקותו על ידי הבחירות התכופות ופרוץ נגיף הקורונה: "ההארכה האחרונה (ביוני, לשלושה חודשים, ע"ב) אושרה הן לנוכח העובדה כי למשך תקופה ארוכה כיהנה ממשלת מעבר וכי הממשלה הנוכחית הוקמה רק לאחרונה והן לנוכח מצב החירום הלאומי שנגרם כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. על כן ראש הממשלה ומשרדו טרם הספיקו להידרש לנושא של מינוי מנכ"ל קבוע למשרד".

5. מנכ"ל רח"ל

רשות החירום הלאומית שהייתה אמורה להיות הגורם המנהל והמתכלל של משרד הממשלה בשעת משבר. עוד בנובמבר 2019 הודיע ראש רחל לשעבר, זאב צוק רם, כי הוא מסיים את תפקידו, מאז עובדיה פוזרו ורק לאחרונה משרד הביטחון, האחראי למינוי, הוציא מכרז לבחירת מנכ"ל. 

רח"ל היא הגוף שהיה יכול היה לקחת אחריות על ניהול משבר הקורונה – אם לא היו מפרקים אותו. בדיון ב-4 בפברואר 2020, רגע לפני שהקורונה שיתקה את המדינה,  דרש ח"כ צביקה האוזר, כיום יו"ר ועדת החוץ והביטחון להקים ועדת קורונה שתדון בסוגיית רח"ל והיערכות מדינת ישראל להתפרצות המגיפה. חברי הליכוד, בהנחיית יו"ר הסיעה מיקי זוהר החרימו את הדיון וסירבו להקים את הוועדה. תקשיבו טוב לדבריו – כאילו נלקחו היישר מוועדת החקירה העתידית. 
האוזר הזהיר, בליכוד בחרו להתעלם – והיום שכל אחד ואחת ישפוט בעצמו את מבחן התוצאה. ועדת הקורונה אגב, הוקמה רק בכנסת ה-23, ב-1 ביוני. ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.

6. מנכ"ל הרשות להגנת הפרטיות

ראש הרשות הקודם סיים את תפקידו בינואר 2019 ומאז מכהנת ממלאת המקום ד"ר שלומית ווגמן-רטנר. הרשות שיושבת במשרד המשפטים אמורה להיות גוף משמעותי בעידן המידע החופשי ואיסוף הנתונים על אזרחי ישראל. היא אחראית לוודא שגורמים ממשלתיים ואחרים אינם עושים שימוש לרעה במידע אישי ושמאגרי המידע שמורים היטב. אבל בלי מינוי קבוע, הרשות התקשתה במשך זמן רב להוות גורם עצמאי שמשרת את הציבור – ולא את מי שאחראי למינוי. 

"הרשות הזו כפופה לשר המשפטים וצריכים למנות ועדת איתור שתבחר את ראש הרשות החדש", אמר עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה בפרטיות דיגיטלית, בראיון שקיימנו עמו עוד בפברואר. "איזה טמבל יהיה מספיק אמיץ לעשות דברים שיכעיסו פוליטיקאי שעשוי להחליט אם לקדמו? אז הרשות הזו לא מתפקדת כי אין לה ראש. גם שהיא מתפקדת יש עליה מכבש לחצים פוליטי. שר המשפטים יבחר את מי יקדמו לראש הרשות. בנוסף, התקציב של הרשות לא מובטח. מי האדם שיסכים לטפל בזה?" 
ממשרד המשפטים נמסר כי צפוי להתפרסם הליך ועדת איתור.

7. ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע

במשרד המשפטים יש יחידה שלמה שתפקידה הוא שקיפות – היחידה הממשלתית לחופש המידע. ראש היחידה הקודמת, רבקי דב"ש התפטרה בינואר 2019, בטענה שלא מאפשרים לה להרחיב את סמכות היחידה. מאז ממלא את מקומה שלומי בילבסקי. ממשרד המשפטים נמסר שהמשרה נמצאת בהליכי מכרז.

8. יועץ משפטי לכנסת

לא רק בממשלה התמכרו לקסמם של של ממלאי המקום: זה הזמן להזכיר כי מאז פרש איל ינון מתפקידו אין יועץ משפטי לכנסת. את מקומו ממלאת שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדה הכספים. לאחר תקופה ארוכה שבה נמנע יו"ר הכנסת מכינוס הוועדה לבחירת היועץ היא מונתה לבסוף ונבחר לה יו"ר – השופט בדימוס, אשר דן גרוניס. התהליך כיום בעיצומו של איתור מועמדים לתפקיד.