ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד הבריאות מתעכב בפיתוח אפליקציה שתזהה נדבקים פוטנציאלים ותהווה תחליף למעקב השב"כ. מדובר ביישומון "המגן 2", שעושה שימוש בטכנולוגיית bluetooth, שמדינות דמוקרטיות בעולם כבר אימצו לצורך זה. לדברי משרד הבריאות היא תעלה לאוויר תוך "כמה שבועות", זאת חרף התחייבותה להשיק את היישומון עד לתחילת יוני.
לפני כשבועיים פג תוקף ההארכה שנתנה הכנסת לממשלה, והשימוש ב"כלי" של השב"כ לצורך איתור נדבקי קורונה נפסק. בהיעדר אמצעי טכנולוגי חלופי, ייתכן שהגורמים הרלוונטיים יאיצו תהליך חזרה לשימוש בשב"כ למטרה זו.
לדברי שר המודיעין אלי כהן, "אם יהיה גל תחלואה שני בהיקפים משמעותיים לא תהיה ברירה לחזור לכלי הזה". בראיון לרשת ב' הסביר כי "השימוש בכלי של שב"כ עזר לנו מאוד, יותר משליש מהנדבקים אותרו בעזרתו". טענה שחזר עליה בהמשך גם יואב קיש, סגן שר הבריאות וגם מכיוונו של רה"מ.
בדיון שהתקיים ב-26 במאי בוועדת החוץ והביטחון, אמרה האחראית על פיתוח אפליקציית המגן במשרד הבריאות, רונה קייזר, כי גרסת מגן 2.0 תושק בתחילת החודש הנוכחי, שמגיע בשבוע הבא לסיומו.
"בתחילת יוני אנחנו נשיק את האפליקציה עם יכולות הבלוטות' שלה", הבטיחה קייזר. "כדי שזה יהיה אפקטיבי צריכים להיות ארבעה מיליון משתמשים. בהינתן שהיום אנחנו נמצאים בערך על מיליון משתמשים ואנחנו נמצאים בעידן של שגרה, אנחנו צריכים להפעיל הרבה מאמצים כדי שיהיו ארבעה מיליון משתמשים שייצרו אפקטיביות מקסימלית".
בהמשך לכך, קייזר הסבירה כי נדרש תקציב נוסף לשיווק כשהמוצר יהיה מוכן סכום של ארבעה מיליון ש"ח המוביל לעיכוב בהשקה. נכון להיום, לבדיקת "שקוף", המוצר טרם הושק ופעולת השיווק לא החלה. כבר בדיון זה הביעו חלק מהח"כים, ביניהם היו"ר צבי האוזר, חשש כי משרד הבריאות גורר רגליים.
הצורך בתחליף טכנולוגי לשימוש בכלי המעקב של השב"כ אינו חדש לגורמים הרלוונטיים. "עוד בדיונים הראשונים של ועדת החוץ והביטחון בשימוש בשב״כ, דרשנו לעשות דיון מהותי בחלופות אזרחיות עם נציגי החברה האזרחית והסקטור הפרטי", הבהירה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט.
"לצערי, נכון להיום דיון זה לא התרחש. זה קריטי שהמדינה תכנס דיון שכזה, עוד לפני גל ב׳ של מגיפת הקורונה. הוא יאפשר לבחון האם השימוש בשב״כ מידתי והאם השימוש בחלופות ישיג בקירוב את אותן מטרות תוך שמירה טובה יותר על פרטיות האזרחים".
לדברי נהון "תפקיד השב״כ הוא לסכל טרור, ולא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלו למטרות אזרחיות. אף משטר דמוקרטי לא עושה שימוש בארגון הביטחון המסכל שלו לאיתור נתיבים של חולים".
נראה כי יו"ר הוועדה שתפקידה לכנס דיון מסוג זה, מסכים עם הטענות. "המאבק בקורונה הוא אירוע חריג, אך גם ההסתייעות ביכולות שירות הביטחון הכללי במסגרת מאבק זה היא חריגה. חריגות זו הביאה את ועדת המשנה למודיעין לקיים את מרבית דיוניה באופן גלוי, בכדי לאפשר לציבור לבחון את האיזונים הנעשים בין הזכות לחיים לבין שמירה על הזכות לפרטיות".
עוד הוסיף, כי "נושא זה צריך להיבחן הן בשאלת הצורך והן בשאלת החלופות. הוועדה מציעה לבחון ולמצוא חלופות אזרחיות אחרות, בדומה למדינות מערביות שונות שהתמודדו עם נגיף הקורונה. החלופות שהוצגו בועדת המשנה למודיעין לפני כשלושה שבועות לא היו משביעות רצון, לא באשר להיקף המימון שהוצע בהן ולא באשר למאמצים שהושקעו בפיתוחן".
למרות הסכמתו, בלשכתו של האוזר, נכון להיום, לא התחייבו ליזום דיון בנושא.
מסקירת הרשות להגנת הפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.
נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה, ואף את משך השהייה.
"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".
בדוח אחר שהגישו שורת מומחים לטכנולוגיה ופרטיות לשר המדע, יזהר הס, כתבו כי "טכנולוגיה שתזהה קרבה בין אנשים, בלא להתחקות אחר מיקומם, תיתן מענה איכותי – לעיתים קרובות אף יותר מטכנולוגיית מעקב מיקום – לצורך לזהות במהירות מגעים חבי-בידוד".
עוד הוסיפו, כי "כלי שמבוסס על מעקב לפי איכון מכשירים סלולריים, מהסוג שנעשה בו שימוש למשל באיכון השב"כ, סובל גם מחולשות לא מעטות – דיוקו אינו גבוה, יכולתו לאתר מיקום מדויק במבנים מקורים, בבניינים רבי קומות או במקומות הומי אדם נמוכה, ועוד".
כדי להמחיש את הטענה, ציינו בדוח כי "דרישת משרד הבריאות לבצע רישום של מיקום קונים בקניונים סגורים מעידה על החולשה המובנית של כלי זה. עקב כך, כלי מסוג זה יוצר לא מעט התראות שווא או מחסיר התראות אמת".
משרד הבריאות, כאמור, מתעכב בתהליך פיתוח והשקת מגן 2.0, שעושה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth המדובר.
"גרסה 2 של יישומון המגן, אמורה לעלות לחנויות האפליקציות בשבועות הקרובים (טרם נקבע מועד סופי), והינה גרסה בעלת היכולות הקיימות בגרסה הנוכחית לצד יכולות נוספות של טכנולוגיית בלוטות'", מסרו ממשרד הבריאות.
"השימוש בטכנולוגיית בלוטות' עשוי לסייע ברמת דיוק גבוהה יותר של מיקומי נקודות החשיפה. משרד הבריאות שם דגש רב על עקרונות השמירה על הפרטיות של יישומון זה, ועל מהותו המתמקדת באחריות חברתית, מטרות הדדיות ושקיפות.
"על כן, כל אלה לא ישתנו וימשיכו להישמר גם תוך השימוש בטכנולוגיית בלוטות', ותוך המשך הפיתוח בקוד פתוח; המידע נשמר על המכשיר הסלולרי של המשתמש בלבד, ולא מועבר אל משרד הבריאות.
המקרה היחיד בו ישותף המידע עם משרד הבריאות הוא במקרה של משתמש שהינו חולה מאומת אשר בוחר לשתף את המידע עם משרד הבריאות כחלק מחקירה אפידמיולוגית".
(איך זה משפיע עליך)
אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה.
אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.
בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.
(מה עושים כדי שיתוקן)
משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ לפני הגל השני. יש לקיים דיון בוועדה לחוץ וביטחון בחלופות טכנולוגיות אזרחיות לקראת הגל השני של הקורונה. נמשיך לעקוב וללחוץ על בעלי התפקידים יחד עם "סיירת השקיפות".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק