ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בקשת חופש מידע של "שקוף" חושפת את יומן השר גלעד ארדן (הליכוד) לשנת 2019. ארדן, היום השר לשיתוף פעולה אזורי, עמד אז בראש המשרדים לביטחון פנים ולנושאים אסטרטגיים. מניתוח היומן עולה כי כ-40% מהפגישות, המצטבר לסך של 425 שעות, הוקדש לנושאי המשרדים שעמד בראשם.
ארדן קיים עשר פגישות עם ממלא מקום המפכ"ל ו-3 פגישות עם ראש הממשלה, וכן כ-70 דיונים בנושאים בטחוניים ומשטרתיים – בהם 6 דיונים על אלימות במגזר הערבי.
קראנו את היומן של ארדן כפי שקיבלנו אותו ממשרדו, וסיווגנו את הפגישות המופיעות בו. מניתוח היומן עולה כי חצי מהן הוקדשו בעיקר לפגישות שהוסתרו תחת ההגדרה "פרטית" או "פוליטית" (20% מהיומן), לראיונות לתקשורת (כ-14%), לפגישות בנושא מפלגת הליכוד ולקמפיין הבחירות שלה (כ-8%) ולהשתתפות בטקסים (כ-4%). כ-15% מהפגישות ביומן הן חתונות ואירועים נוספים. עם זאת בלשכת ארדן טענו כי השר לא נכח בסופו של דבר ברוב האירועים.
לפגישות עם עיתונאיות ועיתונאים, לצילומים ולראיונות בתקשורת הקדיש השר ארדן 154 שעות בשנה. זה לא מעט. למעשה, יש ימים בהם הקדיש ארדן יותר זמן בראיונות מאשר לכל דבר אחר: למשל את יום רביעי, 30.1, פתח בראיונות לשתי תוכניות טלוויזיה, השתתף בישיבה, התראיין לגלי צה"ל, ערך פגישה שהוגדרה כ"פוליטית" ואז התראיין לתכנית בכאן 11. לאחר מכן ערך עוד פגישה "פוליטית" שמשתתפיה הוסתרו, ואז השתתף בשני כנסים פוליטיים, באשקלון ובבאר שבע.
ביום הפריימריז לרשימת הליכוד (2.5.19), התראיין ארדן לא פחות מ-13 פעמים – ברצף – מהשעה 7:00 ועד 22:00.
בשנה עם שלוש מערכות בחירות, עסק ארדן רבות גם במפלגתו ובקמפיינים שלה: 84 שעות עבודה הוקדשו ישירות לקמפיין – דרך שיחות עם פעילות ומתנדבים, כנסים מפלגתיים ופגישות עם חברות וחברי הרשימה.
לשם ההשוואה, 238 השעות שהקדיש ארדן לראיונות בכלי התקשורת ולקמפיין הבחירות יחד, הן כמו 30 ימי עבודה של 8 שעות עבודה רצופות, שהן – ללא סופי שבוע – חודש וחצי של עבודה.
"יומן הפגישות של השר ארדן, שהועבר בשקיפות לכלי התקשורת, מוצג על ידכם באופן חלקי ומטעה. באופן טבעי, תפקידו של השר ארדן עוסק פעמים רבות בטיפול מיידי באירועי חירום, אשר לאחריהם השר מקיים באופן דחוף הערכות מצב וסיורי שטח, שפעמים רבות אינם מופיעים ביומנו המתוכנן מראש.
"וכך היה גם ב-2019. בנוסף, השר ארדן משתתף בישיבות רבות של הקבינט הביטחוני אשר אינן מופיעות בלו״ז הכללי כיוון שהיו סודיות. בשנה האחרונה התקיימו 3 מערכות בחירות, שחייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת, שהיא כלי חשוב לשקיפות ולמתן דין וחשבון ותשובות לציבור, ויש לשבח את העובדה שהשר ארדן פעל גם במישור זה".
אגב עיסוקו הנרחב של ארדן בתקשורת, הנה עדות לפגישה טריה של ארדן עם עיתונאים שקיבלנו מעוקב שקוף: סעודה ברמת אביב עם שדרן הרדיו יעקב ברדוגו ועורך ישראל היום, בועז ביסמוט, ממש מלפני כמה ימים.
ארדן התראיין ארבע פעמים לתכנית של ברדוגו בגלי צה״ל, אבל מעבר לכך אף פגישה עם השניים לא מופיעה ביומן של שנת 2019 (ככל שידוע לנו. אולי פגישה כזאת מוסתרת כ"פרטית").
האם הפגישה הזאת תופיע ביומן של 2020? בשנה הבאה נוכל לבדוק.
בניגוד למאות השעות שהוקדשו לתקשורת, למאבק באלימות כלפי נשים, נושא ליבה של המשרד לביטחון פנים – הקצה ארדן שעה וארבעים וחמש דקות בשנה. מדובר בשתי פגישות: אחת עם לילי בן עמי, פעילה חברתית שאחותה מיכל סלה נרצחה על ידי בן זוגה באוקטובר, ודיון אחד בנושא "רצח והגנה על נשים ערביות". זהו.
תגובת השר ארדן: "בנוגע למאבק באלימות כנגד נשים – השר ארדן קיים דיונים רבים בנושא כולל במסגרת הערכות המצב השבועיות שהוא מקיים מדי יום חמישי (הנושא מופיע כחלק מהערכת המצב הכללית ולא בכותרת נפרדת בלו״ז).
"לצערנו השנה החולפת הייתה שנת בחירות ללא פעילות של הכנסת ולכן ללא אפשרות לקדם חוקים או לקדם פרוייקטים הכרוכים בתקציבים חדשים. אולם למרות זאת השר ארדן פעל רבות במסגרת מאבק זה והקצה את כל התקציבים להם נדרש משרדו ומשטרת ישראל על פי המלצות הוועדה הבינמשרדית".
ב-30 ביוני 2019 נורה ונהרג סלומון טקה על ידי שוטר ופרצו מחאות ברחבי הארץ. ארדן פרסם בתגובה פוסט בו הסביר את הסיבות להתנהלות המשטרה בימי ההפגנות, ודיבר על "הפנמת התיקון שיש לעשות ביחס כלפי בני קהילת יוצאי אתיופיה, תיקון שאני מתכוון שלא להרפות עד שיעשה וקודם כל במשטרה".
פרסום היומן מאפשר לנו להציץ להתנהלותו של ארדן באותם ימים. כך נראה השבוע שלו:
לפי היומן, ביום שני, בבוקר שלאחר מותו של טקה, נפגש ארדן עם השר הבריטי לביטחון פנים. הפגישה השניה שלו באותו בוקר היתה עם חברת הכנסת מאי גולן, המזוהה עם מאבק נגד המהגרים ומבקשי המקלט מסודן ואריתריאה בדרום תל אביב.
ביום שלישי קיים פגישה "פרטית" ופגישה "פוליטית" והלך לניחום אבלים בביתו של חבר הכנסת לשעבר סילבן שלום. בערב השתתף באירוע ליום העצמאות האמריקאי ובשתי חתונות שמוגדרות ביומן כ"פוליטיות". בחשבון הטוויטר שלו העיד כי שוחח באותו לילה עם מפכ"ל המשטרה על המחאה (הפגישה לא מופיעה ביומן).
ביום רביעי בבוקר, התראיין ארדן לשלוש תכניות רדיו והשתתף בדיון ביטחוני. אחר כך נפגש עם מי שהוגדרו ביומן כ"ראשי הקהילה האתיופית", והשתתף בדיון בוועדת שרים בנושא המחאה.
ביום חמישי בבוקר, 4.7, ארבעה ימים אחרי הירי, הלך לנחם את משפחתו של טקה. הפגישה הבאה שערך בנושא, לפי היומן, נערכה רק ב-8.7 עם מנכ"ל עמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה".
הפעם הבאה שהנושא מוזכר ביומן היא באוגוסט, כשנפגש ארדן עם נציגי קהילת יוצאי אתיופיה ושוב עם מנכ"ל אותה עמותה. מאז לא צוינו ביומן דיון או פגישה בנושא.
על כך נמסר מלשכת ארדן: "בשבוע בו נורה ונהרג לצערנו סולומון טקה ז״ל, עסק השר ארדן במשך שעות עבודה רבות מאד בטיפול בנושא. השר ארדן קיים תחקירים והערכות מצב עם המשטרה, כולל הגעתו בדחיפות (בעקבות קיום מחאת יוצאי אתיופיה) לסיורי שטח וישיבות במחוזות השונים בכדי לפעול להרגעת המצב. עקב קיום ביקורים אלה בשעות הערב והלילה ולא לפי תכנון מראש – הם אינם מופיעים בלו״ז המתוכנן אך הם התקיימו ובהיקף משמעותי".
307 מהפגישות ביומן סווגו כ"פוליטיות" או "פרטיות". מדובר על כמעט רבע מהיומן שארדן בחר להסתיר מהציבור. מותר לנבחרי ציבור לעשות זאת, במידה. השקפת היומן לא נועדה לחשוף לציבור תור לטיפול רפואי, או בילוי עם בן או בת הזוג – פגישות הראויות מאוד לתואר "פרטי". גם לגיטימי שלא לחשוף פגישה פוליטית רגישה מדי פעם.
אבל הסתרה מלאה של חלק משמעותי מהפגישות רעה גם לציבור, וגם למפרסם היומן: היא מונעת ממשלמי המיסים מידע, ומותירה לנו רק את האפשרות לדמיין מה היה חשוב לשר להסתיר. ביומן אין פגישות, למשל, עם לוביסטים. האם נכנסו לאחת מהקטגוריות האלה? כרגע אין לנו דרך לדעת.
בנוסף, השתתף ארדן בלא מעט טקסים רשמיים – הענקת דרגות, הרמות כוסית לחג – בהם נכח כ-46 שעות בסך הכול.
149 שעות הוקדשו, לפחות לפי היומן, לחתונות, בריתות, אזכרות וניחומי אבלים – רובם מוגדרים כ"פוליטיים". יש ימים בהם מופיעים שניים או שלושה אירועים שונים בזה אחר זה. האם באמת הגיע לכולם? כנראה שלא – מדובר בכמות מטורפת של אירועים: 260 בסך הכל, שהם אירוע בממוצע בכל יום, בכל אחד מימי העבודה לאורך השנה.
בלשכתו הסבירו לנו כי הוא לא מרבה להגיע לאירועים כאלה, והם כתובים ביומן לשם תזכורת. עם זאת, היומן הוא המסמך הרשמי היחיד שמתעד עבורנו את עבודת השר. אם לא נכח באירועים, מה כן עשה בכל הזמן הזה?
כך או אחרת, ביומן מופיעים שבועות עמוסים יותר ופחות, אבל כמעט ואי אפשר למצוא שבוע ללא אירועים פוליטיים, פגישות מוסתרות וראיונות רבים לתקשורת. כך למשל בשבוע אחד באוגוסט מופיעים ביומן עשרה ראיונות לכלי תקשורת, ראיון לסרט דוקומנטרי על ה-BDS, עשר חתונות ובר מצוות, שלוש פגישות שסומנו כ"פרטיות", טקס משטרתי ומפגש בחירות של הליכוד. זה כל מה שמופיע ביומן באותו שבוע: כמעט אפס עיסוק בנושאי המשרדים שארדן עמד ברא
"באופן טבעי, תפקידו של השר ארדן עוסק פעמים רבות בטיפול מיידי באירועי חירום, אשר לאחריהם השר מקיים באופן דחוף הערכות מצב וסיורי שטח, שפעמים רבות אינם מופיעים ביומנו המתוכנן מראש. וכך היה גם ב2019. בנוסף, השר ארדן משתתף בישיבות רבות של הקבינט הבטחוני אשר אינן מופיעות בלו״ז הכללי כיוון שהיו סודיות.
"בשנה האחרונה התקיימו 3 מערכות בחירות, שחייבו מתן ראיונות רבים לתקשורת, שהיא כלי חשוב לשקיפות ולמתן דין וחשבון ותשובות לציבור, ויש לשבח את העובדה שהשר ארדן פעל גם במישור זה.
"בשבוע בו נורה ונהרג לצערנו סולומון טקה ז״ל, עסק השר ארדן במשך שעות עבודה רבות מאד בטיפול בנושא. השר ארדן קיים תחקירים והערכות מצב עם המשטרה, כולל הגעתו בדחיפות (בעקבות קיום מחאת יוצאי אתיופיה) לסיורי שטח וישיבות במחוזות השונים בכדי לפעול להרגעת המצב. עקב קיום ביקורים אלה בשעות הערב והלילה ולא לפי תכנון מראש – הם אינם מופיעים בלו״ז המתוכנן אך הם התקיימו ובהיקף משמעותי".
בנוגע למאבק באלימות כנגד נשים:
"השר ארדן קיים דיונים רבים בנושא כולל במסגרת הערכות המצב השבועיות שהוא מקיים מדי יום חמישי (הנושא מופיע כחלק מהערכת המצב הכללית ולא בכותרת נפרדת בלו״ז). לצערנו השנה החולפת הייתה שנת בחירות ללא פעילות של הכנסת ולכן ללא אפשרות לקדם חוקים או לקדם פרוייקטים הכרוכים בתקציבים חדשים אולם למרות זאת השר ארדן פעל רבות במסגרת מאבק זה והקצה את כל התקציבים להם נדרש משרדו ומשטרת ישראל על פי המלצות הוועדה הבינמשרדית".
(איך זה משפיע עליך)
שקיפות ביומנים של נבחרות ונבחרי ציבור מאפשרת לנו לפקח על עבודתם ולבקר אותה. פרסום יומן מפורט גם מאפשר לנו להתרשם מהעבודה הקשה שלהם ולהעריך אותה, ובד בבד מספק לנציגים שלנו תמריץ לעבוד יותר עבור הציבור הרחב ופחות עבור המקורבים ובעלי ההון. שרה שיודעת שפגישותיה יפורסמו, עשויה להעדיף פגישה עם אזרחים שזקוקים לעזרתה על פני פגישה עם לוביסטים. השקפת יומן יכולה לבלום את השחיתות הבאה.
(מה עושים כדי שיתוקן)
לא מספיק נבחרות ונבחרים מפרסמים את יומן הפגישות שלהם, ואלה שכן מרבים להשחיר פגישות או לסמן אותן כ"פרטיות". אנחנו פועלים כדי לחייב חברות וחברי הכנסת לפרסם יומן עם כמה שפחות פגישות מושחרות (למעט השחרות מוצדקות). נמשיך לדרוש מכולם – מימין ומשמאל – שקיפות ביומנים, נמשיך לעקוב אחר הפרסומים ולנתח אותם (כמו שעשינו בעבר). ככל ששקוף תגדל, נוכל להשקיע בסוגיה יותר משאבים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
2 תגובות
לצערי הרבה שרים ופוליטיקאים לא עובדים למען העם ולמען המשרד שהם עומדים בראשו. נכון שארדן הוא אחד הגרועים, וחייבים לפרסם את זה שהוא לא עושה כמעט כלום בשבילנו, העם.
ארדן אף אחד לא משלם לך משכורת כדי שתלך לבריתות, תעשה זאת בזמנך הפנוי ולא במקום ללכת לכנסת יא אפס