ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

דמוקרטיות במשבר: מה עונשו של מי שמעליב את המלוכה?

טענה שתוצאות הבחירות זויפו הובילה את מיאנמר להפיכה צבאית ● בתאילנד נעצרו מפגינים ● בתורכיה נאבקים על חופש אקדמי ● מה אנחנו יכולים ללמוד מהמאבק על ערכי הדמוקרטיה ברחבי העולם?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

רכב משוריין של כוחות המהפכה הצבאית במיאנמר. (צילום: ויקימדיה)

| אור פרבר ועידן בנימין |

בשנים האחרונות חוות מדינות שונות בעולם נסיגה בערכים הדמוקרטיים שלהן: החל מפגיעה בזכויות אזרחיות של מיעוטים, דרך שחיקת מעמדה של האופוזיציה ועד לפגיעה בשלטון החוק. שליטים שונים בעולם שלא אוחזים בערכים דמוקרטים נוקטים בשיטות דומות. הפופוליזם גובר ואיתו חוסר האמון הציבורי בממסד, ומערכות המשפט במדינות שונות נמצאות בלב הסערה.

סקר שבוצע בשנת 2017, על ידי מכון PEW בקרב 38 מדינות דמוקרטיות, מצא כי בכל הנוגע לערכים דמוקרטיים יש מקום לאופטימיות אך גם לדאגה. יותר ממחצית מהמדינות אמרו כי דמוקרטיה ייצוגית היא דרך משילות טובה. עם זאת בכל המדינות, היו גם לא מעט אזרחים שהפגינו פתיחות למבני ממשל לא דמוקרטים הכוללים: שלטון מומחים, "שליט חזק״ או שלטון צבאי. בישראל לדוגמה, 48% היו שוקלים שלטון מומחים, 25% היו שוקלים שליט חזק ו-10% שלטון צבאי. 

בישראל אנחנו עומדים בפני בחירות רביעיות תוך שנתיים. אזרחים רבים אוחזים בתחושה כי איבדנו יציבות, ומביעים חשש לעתיד הדמוקרטיה הצעירה שלנו. לאור האירועים בקפיטול בארה״ב סביב הפסדו של דונלד טראמפ בבחירות עולות גם שאלות גם כיצד יתקבל הפסד של נתניהו בבחירות בישראל. 

החלטנו להרחיב את זווית הראיה, ולבדוק מה קורה מעבר לאוקיינוסים בזמן הזה, מתוך מחשבה שהיכרות עם האירועים יכולה ללמד אותנו משהו על העולם ואולי גם משהו על עצמנו.

הפיכה צבאית במיאנמר 

כעשור לאחר הרפורמות הדמוקרטיות במיאנמר, ב-1 בפברואר ביצע צבא מיאנמר הפיכה במדינה והכריז על מצב חירום למשך שנה. ההפיכה הצבאית התבצעה יום לפני השבעת פרלמנט (שבו לצבא יש רבע מהמושבים מתוקף החוק) חדש שנבחר בבחירות שנערכו בנובמבר 2020, אז נחלה המפלגה הנתמכת על ידי הצבא (USDP) תבוסה. בכירי ה-USDP טענו כי תוצאות הבחירות זויפו ועל רקע זה ביצע הצבא את ההפיכה.

במסגרת ההפיכה עצר הצבא את מנהיגת המדינה, אונג סן סו צ'י כמו גם בכירים במפלגתה. את אונג סן סו צ'י הצבא האשים בהברחת מכשירי ווקי טוקי. בנוסף, הצבא הטיל מגבלות על התכנסויות; ניתק את האינטרנט בחלקים מהמדינה; ובימים האחרונים פרס כוחות וכלי רכב משוריינים ברחובות, על מנת לפזר את ההפגנות נגד ההפיכה, שבהן השתתפו מאות אלפי אזרחים.

משמאל: מנהיגת המדינה שנעצרה אונג סן סו צ'י. מימין: מנהיג המהפכה הצבאית מין אונג הלאינג. (צילום: Chainwit, ויקימדיה)

עוד לפני ההפיכה, נפתחה חקירה בבית הדין הבינלאומי בהאג נגד מיאנמר על רקע התנהלות הצבא נגד מיעוט הרוהינגה, במסגרתה הואשמה מיאנמר בביצוע של פשעים נגד האנושות ואף ברצח עם. אונג סן סו צ'י עצמה ספגה ביקורת בינלאומית בשל העלמת העין מהאירועים.

מחאה נגד חוקי "העלבת המלוכה" בתאילנד 

מפגינים בתאילנד דורשים לשחרר ארבעה ממנהיגי המחאה נגד השלטון בתאילנד, שנעצרו לפני כשבוע בשל האשמות על "העלבת המלוכה". חוקים האוסרים על פגיעה בכבוד השלטון ('Lese Majeste') קיימים במדינות שונות בעולם, כולל בדמוקרטיות כמו איטליה והולנד, אך החוק בתאילנד נחשב עמום ודרקוני במיוחד. בשנים האחרונות המשטר הצבאי בתאילנד השתמש בחוק כדי "להעלים" מאות מפגינים ואקטיביסטים, אשר נשפטו במקרים רבים במשפט צבאי הרחק מעיני הציבור ונידונו לעיתים לעשרות שנים בכלא.

נעלב בקלות. טקס הכתרת מלך תאילנד. (צילום: ויקימדיה)

מאבק על חופש אקדמי בתורכיה

סטודנטים באוניברסיטת בואזיצ'י הליברלית שבאיסטנבול מוחים כבר למעלה מחודש נגד פגיעה בחופש האקדמי באוניברסיטה. המאבק החל לאחר שרג׳פ טאיפ ארדואן, נשיא תורכיה, מינה לרקטור האוניברסיטה נציג מטעם מפלגתו (AKP). המינוי הוא חלק משורה ארוכה של מינויים של נאמני משטר מטעם מפלגת השלטון למוקדי כוח שונים בתורכיה (עיריות, מוסדות אקדמיים, חברות ממשלתיות), בחסות חוקי החירום שחלים במדינה מ-2016.

המאבק הסלים בשבועיים האחרונים לאחר שהמשטרה עצרה סטודנטים שהציגו את דגל הגאווה לצד תמונה של הכעבה. מאז, בכירי המשטר אימצו רטוריקה אנטי-להט"בית חריפה נגד המפגינים ופרצו התנגשויות אלימות בין מפגינים לכוחות הביטחון התורכיים, במסגרתן נעצרו למעלה מ-150 מפגינים.

(סייע בהכנת הכתבה: אור פרבר)

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

  1. באופן לא מפתיע, נעדרת מהרשימה מדינה שבה הייתה נסיגה דמרטית במיוחד במהלך השנה האחרונה (לאחר התדרדרות עקבית במהלך העשור האחרון) – אוסטרליה. מדינה בה נוצלה הקורונה למעצר ללא משפט בהיקף נרחב (שלא לדבר על עוצר קשוח במשך חודשים), הושתקו חלקים נכבדים מהאינטרנט במסווה של הגנה על חופש העיתונות, גירוש מהגרים בלי מתן זכות ערעור הפך לנורמה, יש שחיקה דרמטית ביכולת של החברה האזרחית להשפיע על המדינה ועוד ועוד. במקום זה קיבלו עוד כתבה שלא מדברת לקהל הישראלי שישמח לגלות שיש מדינות פחות דמוקרטיות מישראל שהתדרדרו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק