הפרצה שיכולה להפוך את נתניהו לשליט יחיד אחרי הבחירות

בתחילת פברואר יעלו נציגי המפלגות לכנסת וירשמו את מפלגותיהם לבחירות לכנסת ה-24. על פי הסקרים, מפלגת "כחול לבן" של בני גנץ נאבקת עם אחוז החסימה. אך השאלה אם נמשיך לראות את גנץ במשכן או לא, אינה רק עניין של חיבה או סלידה מפועלו. לאפשרות שלא יצליח לעבור את אחוז החסימה יכולות להיות משמעויות מרחיקות לכת.

התרחיש המדאיג הוא כזה: נניח שבתום הבחירות הבאות, רביעיות בתוך שנתיים, נישאר במבוי סתום פוליטי וראשי המפלגות לא יצליחו להקים ממשלה. הכנסת ה-24 החדשה תוקם, אך הממשלה תהיה ממשלת מעבר עד לבחירות הבאות. הממשלה הזו הייתה אמורה להמשיך את האופי המאוזן שתפרו יחד גנץ ונתניהו בסיבוב הנוכחי: ממשלה פריטטית דו-ראשית. 

עוד כתבות ב"שקוף":

• שר האוצר אמר שיקצץ משכרו – ומה קרה בסוף?
• שרי הממשלה חייבים לנו תשובות – אבל הם לא עונים
• לפני הבחירות: הנה הדברים שבנט רוצה שתשכחו

אך אם גנץ אפילו לא יעבור את אחוז החסימה ולא ייבחר כח"כ – כחול לבן לא תוכל להיות חלק מהממשלה. במצב כזה, מגדל הקלפים המלאכותי שבנו שתי המפלגות עלול לקרוס בבת אחת ולהפוך את בנימין נתניהו לשליט יחיד ואת מפלגת הליכוד לבדה לזו שמרכיבה את הממשלה. זה לא נגמר פה: בלי כחול לבן לא יהיה פיקוח מידתי בקלפיות וייתכן חשש ממשי לפגיעה בטוהר הבחירות.

תקדים משפטי בדרך

הממשלה ה-35 הוקמה כממשלה פריטטית (שוויונית). שני ראשים הושבעו לממשלה – נתניהו וגנץ – וכל אחד מהם מינה את שריו. כל שר הושבע לתפקידו עם זיקה לאחד מראשי הממשלה, המכהן או החלופי, כך שהאחד לא יכול לפטר את שריו של האחר ולהיפך. 

לפי החוק גם מי שאינה חברת כנסת יכולה להיות שרה. כלומר, שרה בכללה לא חייבת להיבחר לכנסת וגם יכולה להתפטר מהכנסת כדי לאפשר לח"כ אחר להיכנס במקומה (החוק הנורבגי). לעומת זאת, ראש הממשלה וגם ראש הממשלה החליפי חייבים להיות חברי כנסת, כפי שנכתב בחוק יסוד הממשלה: "ראש הממשלה, ובממשלת חילופים – גם ראש הממשלה החלופי – יהיה מבין חברי הכנסת; שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת". 

כל עוד לא הושבעה ממשלה חדשה, ממשלת המעבר היא ממשלת החילופים הפריטטית. אבל כדי שלא תתנוסס על כך שאלה חוקתית – בני גנץ חייב להיות חבר כנסת. 

אם גנץ לא יכהן כח״כ בכנסת ה-24 (כי יחליט שלא להתמודד, או כי לא יבחר) הממשלה הפריטטית עשויה להתפרק מאחר שהאדם שאליו היתה לשרים זיקה במועד ההשבעה כבר אינו חבר כנסת. במצב כזה עלולים השרים של כחול לבן לאבד את כסאם בממשלה ומנגנון הפריטטיות עשוי להתבטל. אפשרות נוספת היא שגנץ עשוי לאבד את סמכויותיו כראש ממשלה חליפי ולהישאר שר ביטחון יחד עם שאר השרים שהושבעו בזיקה אליו. קשה לדעת מאחר ומדובר במצב תקדימי.

נתניהו ייבחר לפחות כחבר כנסת גם בבחירות הקרובות, לא נראה שהעניין הזה מטל בספק. לכן לא תהיה שאלה סביב סמכותו לכהן כראש ממשלה. לכן, אם גנץ לא יכהן כראש ממשלה חליפי, נתניהו עשוי לקבל אחיזה מלאה על סדר היום של ממשלת המעבר כשהאחריות על עבודת השרים של כחול לבן, אם בכלל יוכלו להמשיך לכהן, נמצאת בשטח מפורז. על כך נוסיף גם את העובדה שחוק ממשלת החילופים עומד כיום בדיון בבג"ץ. אם בג"ץ יכפה שינוי רק על חלק מהחקיקה – תגדל התסבוכת.

במצב תקדימי כזה, כל הנראה שסוגיית הסמכויות תגיע שוב לבג״ץ.

מי יפקח על הבחירות במקום כחול לבן?

בבחירות הבאות נוכל לבחור את נציגנו לפרלמנט בכ-15,000 קלפיות. בכל קלפי ישבו שני מזכירים ושלושה חברי ועדת קלפי. את תפקיד חברי הוועדה יאיישו נציגי המפלגות השונות, לפי הייצוג היחסי שלהן בכנסת. המפתח הוא בערך כזה: על כל ח״כ מכהן יש למפלגה זכות לנציגים בכ-375 קלפיות. 

הליכוד, המפלגה הגדולה ביותר מקבלת את האפשרות לחלוש כמעט על כל קלפי ברחבי הארץ: כ-13,125 נציגים של מפלגתו של נתניהו יפוזרו בקלפיות. לכחול לבן יש 13 מנדטים ולכן את הזכות להציב 4,875 חברי ועדה. כלומר, גנץ מחזיק בזכות להציב אדם מטעמו (בשכר) בכשליש מהקלפיות ברחבי הארץ. 

מפלגה שתחבור לגנץ לקראת הבחירות תקבל גם את הזכאות של גנץ לנציגים בקלפיות – זכות בעלת משמעות רבה לפיקוח על טוהר הבחירות. במידה ובכחול לבן יחליטו שאין ברצונם להתמודד בבחירות וגם לא לשבור את הראש עם הקלפיות – הזכות הזו עשוייה להתחלק באופן שווה בין שאר הסיעות בכנסת באופן יחסי לגודלן. 

תפיסת השמירה על טוהר הבחירות נשענת בחלקה הגדול על ייצוג מגוון לסיעות בכנסת בקלפיות. במידה ובני גנץ ייבחר שלא להריץ את רשימתו לכנסת וגם יוותר על הצבת חברי ועדה מטעם המפלגה האיזון הזה עשוי להיפגע ולפגוע בפיקוח על טוהר הבחירות.