במסווה של מאבק למען ייצוג מגוון: אמסלם מנסה לפרק את נבחרת הדירקטורים

"נבחרת הדירקטורים" הוקמה כדי להפוך את הליך המינוי לתפקידים הנחשקים בחברות הממשלתיות לשיוויוני ומבוסס על כישורים ולא רק על קשרים ● השר הממונה, אמסלם, טוען שהוא רוצה שהנבחרת תשקף גם "את העובד במפעל ואת עקרת הבית", אבל פועל דווקא כדי להקל על מינוי מקורבים ● בינתיים הוא נבלם על ידי היועמ"ש
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דוד אמסלם, ארכיון. צילום: אתר הכנסת

בשבועות האחרונים ניטש ויכוח בין השר דוד אמסלם, למשנה ליועמ"ש, דינה זילבר. אמסלם, שר הדיגיטל שקיבל לידיו גם את הסמכות על רשות החברות הממשלתיות, מנסה לפרק את "נבחרת הדירקטורים" שקובעת רף כניסה לתפקידי דירקטור בשירות הציבורי. 

המאגר של "נבחרת הדירקטורים", שהוקמה ב-2013 בעקבות דו"ח מבקר המדינה, נבנה במטרה למנוע מינויים של דירקטוריות ודירקטורים על בסיס קשר פוליטי לתפקידים הנחשקים. כלומר – לקבוע רף שמבוסס על כישורים ולא על קשרים (לשרים). 

אבל אמסלם, בהתנצחות בלתי נגמרת עם הייעוץ המשפטי ועובדי המדינה, מנסה לעקוף את המאגר ולמנות מקורבים ללא תנאים. 

בפוסט שפרסם בפייסבוק הוא טוען כי: "משאת הנפש שלי היא שנבחרת הדירקטורים תשקף את כלל החברה במדינת ישראל, את הפריפריה ואת העם, את העובד במפעל ואת עקרת הבית, ולא רק את הקצפת הצפונבונית שנבחרה על ידי לפיד ויוגב, זו שגם השתלטה על מערכת בתי המשפט, העולם הכלכלי והתרבותי במדינת ישראל". 

אבל נראה שהכוונות שלו הפוכות ב-180 מעלות מהמילים הגדולות. אמסלם לא מציג מנגנון חלופי שוויוני לנבחרת הדירקטורים, ואם יצליח לפרק אותה – יפגע בשירות הציבורי. במקום להוביל קדימה, הוא מנסה להחזיר את מדינת ישראל אחורה. 

אמסלם נתקל בהתנגדות

באמצע דצמבר, הודיעה לו דינה זילבר, שפרשה לאחרונה מתפקיד המשנה ליועמ"ש, כי הוא אינו יכול לבטל את נבחרת הדירקטורים ולמנות חברי דירקטוריון כאוות נפשו. המשנה ליועמ"ש הבהירה כי "דרך המלך למינויים של דירקטורים בחברות הממשלתיות היא ככלל באמצעות הצעת מועמדים שנבחרו בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני – קרי מתוך מאגר נבחרת הדירקטורים, תוך שמירת הליך תואם הנבחרת כהליך חריג ומצומצם, או בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני אחר אותו יקבעו השרים".

למרות חוות הדעת הברורה, אמסלם ממשיך בשלו והורה לרשות החברות לאפשר לו למנות דירקטורים שלא דרך הנבחרת ושלא לפעול, לכאורה, בניגוד לחוק החברות הממשלתיות.

אבל גם ברשות החברות נתקל אמסלם בהתנגדות. במענה לפניה של התנועה לאיכות השלטון הודיעה עו״ד דלית זמיר, היועצת המשפטית של הרשות, כי תפעל בהתאם לחוות הדעת המשפטית של המשנה ליועמ״ש, וכי אין שום כוונה לבטל את נבחרת הדירקטורים כל עוד לא גובש הסדר חדש. 

אמסלם לא אהב את החלטת רשות החברות והחליט להעניש אותה. בפועל הוא העניש את אזרחי ישראל. הוא הודיע כי הוא מסרב לחתום על ייפוי כוח לנציג המדינה, כפי שביקש ממנו מנהל הרשות, לקראת האסיפה הכללית השנתית של רכבת ישראל. בכך הוא פגע בייצוג של הציבור בקבלת החלטות בחברה ציבורית חשובה ביותר. אחת ההשלכות היא הלנת שכר ליו"ר דירקטוריון רכבת ישראל, משה שמעוני.

נדגיש: על פי חוות הדעת של המשנה לשעבר ליועמ"ש, דינה זילבר, אמסלם יכול לקבל החלטה לבצע שינויים בהליך המינוי, אבל זה צריך להיעשות באופן מוסדר ושיוויוני. השר לא יכול להתנהל כאילו מדובר בעסק המשפחתי שלו. 

בנוסף, אם אמסלם חושב שיש לו מועמד ראוי שלא נכנס עדיין לנבחרת הדירקטורים, עומד לרשותו הליך שנקרא "תואם נבחרת" – מסלול שמאפשר לשר להגיש מועמד שידרש להוכיח בנוסף על קשריו גם את כישוריו כמו שאר המועמדים בנבחרת ואף להוכיח יתרון יחסי – מדוע למרות הזיקה שלו לשר עדיין הוא המינוי המתאים ביותר. 

עוד בשקוף:

זה, אגב, כפי שכבר כתבנו כאן, חלק מניסיון פוליטיזציה של השירות הציבורי. רק לאחרונה, אמסלם וח"כ אסנת מארק (הליכוד) ניסו לקדם חוק שיסיר את חובת המועמדים לתפקידי דירקטור להצהיר על זיקה פוליטית לשר הממנה. 

תנוח דעתכם, "עובדי המפעלים ועקרות הבית", כפי שאמסלם מכנה אתכם. אמסלם טרם הציע מסלול חלופי וספק אם תוכלו להתמודד לתפקיד ללא היכרות אישית. 

"בלי שיקולים זרים"

נבחרת הדירקטורים הוקמה ב-2013, בזמן שיאיר לפיד כיהן כשר האוצר, כחלק מהרפורמה ברשות החברות הממשלתיות. היא הוקמה לאור דוח מבקר המדינה משנת 2004 שכתב כי: "האיסור על מינויים פוליטיים הוא מאושיות שיטת המשטר בישראל. במינוי עובד בשירות הציבורי פועל הממנה כנאמן הציבור. נאמנות זו יש להפעיל בהגינות, ביושר, בלי שיקולים זרים ולטובת הציבור שמכוחו ולמענו מסורה סמכות המינוי בידי הרשות הממנה". 

הליך מינוי דירקטור – מתוך דו״ח מבקר המדינה

מטרת הרפורמה הייתה ליצור מאגר מועמדים גדול שרק ממנו יוכלו שרי הממשלה לאייש את הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתחת אחריותם, במטרה להפחית את הפוליטיזציה והמקורביזציה וכדי לשפר את השירות הממשלתי ואת עבודת החברות.

ב-2013 יצא לדרך לראשונה הליך לאיתור מועמדים למאגר נבחרת הדירקטורים. גיוס לנבחרת לא נעשה באופן שוטף, אלא במועדים קבועים. עד כה היו שלושה סבבים רשמיים כאלה. כדי להיכנס לנבחרת הדירקטורים צריך המועמדת או המועמדת לעמוד במספר תנאי סף. כלקח מסבב הגיוס הראשון הוחלט לפתוח מספר מסלולי קבלה כדי לאפשר גיוון. מאז מסבב גיוס לסבב גיוס נערכו שיפורים נוספים במטרה לגוון את הנבחרת, ולאפשר ליותר מועמדות ומועמדים להצטרף. 

כל המסלולים דורשים השכלה אקדמית. יש מסלול למי שיש לו ניסיון וותק ניהולי בכיר: נשיא חברה, ניסיון בדירקטוריון, דיקאן פקולטה, בכיר במגזר העסקי, בשירות הציבורי ועוד; מומחיות פיננסית; מומחיות משפטית; מומחיות ביטחונית במגזר הציבורי או הפרטי; מומחיות בתחום התשתיות, כדוגמת: אנרגיה, מים, תחבורה, בינוי/נדל"ן, איכות הסביבה, תשתיות תיירות ותשתיות תקשורת; מומחיות בתחום החברתי; ומומחיות בתחום הטכנולוגי. 

נתונים על סבבי הגיוס לנבחרת הדירקטורים – מתוך דו״ח מבקר המדינה

בביקורת שערך ארבע שנים אחר כך, בשנת 2017, כבר מצא המבקר שיפור ניכר: "עד הקמת נבחרת הדירקטורים היו רק כ-26% מהדירקטורים המכהנים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות בעלי ניסיון ניהולי בכיר וכ-14% בעלי מומחיות פיננסית; רק כ-56% מהדירקטורים המכהנים היו בעלי תואר שני ומעלה. לעומת זאת, בדיקה שקיימה הרשות בסוף 2016 העלתה כי בקרב הדירקטורים מתוך הנבחרת המכהנים בפועל לכ-69% ניסיון ניהולי בכיר, כ-63% הם בעלי מומחיות פיננסית וכ-81% מחזיקים בתואר שני ומעלה. על פי הרשות, מינוי מועמדים מתוך נבחרת דירקטורים הוביל לשיפור ניכר באיכות הדירקטורים המכהנים בחברות הממשלתיות והגדיל את רווחיותן. 51% מהדירקטורים שמונו מתוך הנבחרת הם נשים ו-16% נבחרו מהמגזר הערבי". 

עכשיו, כשאנחנו שוב בדרך לבחירות, אמסלם עלול לקחת את כל ההתקדמות המבורכת הזאת ולהחזיר אותנו עשרות שנים אחורה. כמה גרוע זה יכול להיות? בשנת 1989 פרסם מבקר המדינה דו"ח לפיו "61% מאנשי הציבור שהשרים מינו לדירקטורים היו חברי מרכז של מפלגות הקואליציה".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

המהלך של אמסלם עלול להחזיר אותנו לימים שבהם השליטה על החברות הגדולות ביותר במשק, ששייכות לציבור, נמצאת בידיים של קומץ מקורבים. במקום מינויים מקצועיים נקבל ג׳ובים לאנשי שלומנו, ובמקום פיקוח ציבורי נקבל דירקטורים שמחוייבים פוליטית. הסיכויים של מי שאינם מחוברים לפוליטיקאים להתמנות לתפקידים יקטנו משמעותית – גם אם הם מוכשרים וראויים, והמערכת תפסיד אנשים טובים שיכלו לתרום מכישוריהם.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

4 תגובות

  1. אתם נהדרים ממש.
    הייתי שמח (וגם היה תורם לדיון) לדעת מה עשו החברות הממשלתיות בשנים מאז הקמת הנבחרת. אם הביצועים שלהם השתפרו מאוד או שלמקצועיות הדירקטור אין השפעה על ביצועי החברה ואז תישאל השאלה: "האין אמסלם צודק?"
    יאיר לפיד כותב שזה הביא את רשות החברות מהפסד של מליונים לרוויחים של מליארדים, אבל אני מאמין לזה כמו שאני מאמין שלא עישן ג'וינט.

  2. ומי הם אנשי הוועדה? יודעים בלי לנחש. החברים של תופרי התיקים מהפרקליטות, יועץ המשפחתי המושחת, וכמובן שופטי מר"ץ.

  3. ההתנגדות הגורפת של הפרקליטות יוצרת רושם שהמערכת מתנגדת למיזרחיזיה של הדירקטורים
    ורוצה לשמר את האשכניזיה של המערכות.

  4. אנחנו עושות שיחות אירוטיות חמות בוואצפ:
    050-7534732 בר
    055-2664759 דנה
    055-9310377 ספיר
    אפשר גם להתקשר למספר שיחות:
    (אם הקווים האלו חסומים לכם תתקשרו לחברת הסלולר ותפתחו את החסימה זה בחינם):
    1919-121-936
    1901-729-210

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,702 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.